PROFILPELAJAR.COM

אלפרד ז'ארי
Alfred Jarry
לידה	8 בספטמבר 1873; לאוואל, צרפת
פטירה	1 בנובמבר 1907 (בגיל 34); פריז, צרפת
מדינה	צרפת
מקום קבורה	בית הקברות באנייה
שם עט	Docteur Faustroll, Père Ubu, Alain Jans
מקום לימודים	תיכון הנרי הרביעי
שפות היצירה	צרפתית
יצירות בולטות	Exploits and Opinions of Dr. Faustroll, Pataphysician, אובו המלך
פרסים והוקרה	קונקור ז'נרל
חתימה

אלפרד ז'ארי (בצרפתית: Alfred Jarry;‏ 8 בספטמבר 1873 – 1 בנובמבר 1907) היה מחזאי, סופר ומשורר צרפתי.

קורות חייו

אלפרד ז'ארי, שהיה ממוצא ברטוני מצד אמו, נולד למשפחת סוחרים בעיר לאוואל (כיום במחוז מאיין שבחבל פיי דה לה לואר בצפון מערב צרפת). הוא היה תלמיד מצטיין בבית הספר התיכון בעיר רן (שבחבל ברטאן), וכבר בגיל שלוש עשרה החל לכתוב קומדיות בחרוזים ובפרוזה. בגיל חמש עשרה כתב מחזה שדמותו המרכזית הייתה זו של אבר, המורה לפיזיקה בבית ספר התיכון של רן, שגילם בעיני התלמידים את מה שמגוחך בעולם. מחזה זה הפך אחר כך למחזהו המפורסם ביותר של אלפרד ז'ארי "המלך אובו".

כשהיה בן שבע עשרה, קיבל תעודת בגרות ועבר להתגורר בפריז, שם התכונן לבחינות הכניסה לאקול נורמל סופרייר. הוא לא התקבל ללמוד שם, אבל בין 1891 ו-1892 היה תלמידו של אנרי ברגסון בבית הספר התיכון 'אנרי הרביעי' שבעיר. הוא זכה לתשומת לב בשל הפואמות שכתב, ואוסף של יצירותיו פורסם ב-1893. באותה שנה מתו שני הוריו והשאירו לו ירושה קטנה שאותה בזבז במהרה. ב־1894 גויס לצבא אך שוחרר מסיבות רפואיות, התנסות שבאה על ביטויה בנובלה "ימים ולילות" (1897).

הוא שב לפריז והקדיש את זמנו לכתיבה ולבילוי בחברת ידידיו שהעריכו את שנינותו הרבה. בין 1894 ו-1895 הוציא לאור יחד עם רמי דה גורמון רבעון לאמנות שבו הופיעו ציורים עתיקים וחדשים לצד מאמרים בענייני אמנות ופילוסופיה. בתקופה זו תנועת הסימבוליזם הייתה במלוא תנופתה, ובהשפעתה כתב את המחזה "קיסר אנטיכריסט" (1895).

ז'ארי פגש באלפרד וואלט, שהיה עורך כתב העת "מרקור דה פראנס", ובאשתו ראשילד והציג בביתם את המחזה "המלך אובו" (Ubu Roi). ב-10 בדצמבר 1896 הוצג המחזה בתיאטרון דה ל'אוור בפריז, בבימויו של אורליאן לינייה-פו, ועורר ויכוחים נלהבים בין תומכים לבין מתנגדים. המלך אובו משמש כדימוי של האדם המודרני על כל תכונותיו השליליות, ובעיקר של הבורגני בן תקופתו של ז'ארי: שמן, גס, מכוער, זולל וסובא, טיפש, אכזר ופחדן. תומכיו של ז'ארי היו בעיקר המחברים והאמנים הצעירים בפריז שראו בו את גיבורם. לעומת זאת, החוגים השמרניים התייחסו אליו ואל מחזותיו בשאט נפש.

אלפרד ז'ארי, שהיה בן עשרים ושלוש בלבד, התפרסם בציבור והמשיך להציג את מחזותיו בעיר. אך בשנותיו האחרונות הזדהה בהתנהגותו עם המלך אובו על מנת להדגיש את המגוחך שבחיים המודרניים. הוא התגורר בבקתה סמוך לנהר, כאשר ברשותו אופניים, אקדח ושיכר, וקרא בעיקר את רבלה. ההומור אפשר לו לחיות באופן חופשי לחלוטין כאשר הוא משחק את תפקיד המלך אובו לא רק במחזה אלא גם בחייו. הוא הזניח את בריאותו והתמכר לשתייה.

גיום אפולינר, מקס ז'אקוב וסופרים אחרים ביקרו אותו בבקתתו. סחוט, רצוץ, חולה ונרדף על ידי נושיו, אלפרד ז'ארי נכנע לבסוף למחלת השחפת בה חלה קודם לכן. מחלתו החמירה בגלל צריכת אלכוהול וסמים, והוא מת בפריז ב-1907 כתוצאה מסיבוכים של המחלה^[1]. אחרי מותו, פבלו פיקאסו, שהוקסם מדמותו, רכש לעצמו אקדח וחגר אותו בצאתו לבלות בפריז, רכש רבים מכתבי ידו ושרטט את דיוקנו.

במשך חייו הקצרים הספיק אלפרד ז'ארי לכתוב יותר משלושים יצירות ובהם מחזות, נובלות ושירים. הוא תרם גם לכתבי עת רבים ובהם ל"מרקור דה פראנס". יצירתו מציגה בצורת סאטירה חריפה את המגוחך שבטבע האדם. אלפרד ז'ארי נחשב לאחד ממבשרי הסוריאליזם ותיאטרון האבסורד.

עבודות נבחרות של ז'ארי

מחזות

קיסר אנטיכריסט (1895) - המציג את פרא אובו ואת הסימבוליות מאחורי הדמות.
המלך אובו (1896, גרסה מעודכנת של המקור מ-1888) - המתאר את שאיפותיו של פרא אובו.

תרגומים לעברית

אלפרד ז'ארי, אובו המלך, תרגם והוסיף מבוא והערות: ד"ר דוד זינדר, הוצאת אור עם, תשמ"ז 1987.
אלפרד ז'ארי, המלך אובו: מחזה בחמש מערכות (שלושים ושלוש תמונות), עברית – עמוס קינן, תל אביב, מרכז ישראלי לדרמה, תשל"ו .