גרינוולד נולד במשפחה יהודית וגדל בווינה כבנם של יצרן כובעים לא כל-כך מצליח, מוריץ גרינוולד (1845–1900), שעבר מבודפשט, לוינה ושל אמה דונאט. לאחר שסיים את לימודיו בגימנסיה הריאלית קיבל תחילה עבודה בחנות פרוות, אך עבד גם כניצב וכזמר מלווה בתיאטראות וינאיים ובסוכנות תיאטרון וינה. הוא התחיל לכתוב כבר כתלמיד בית ספר, ועד מהרה הפך לבעל טור ומבקר צבעוני ב-Neue Wiener Journal.
הוא גם כתב מערכוני במה קטנים יותר ומחזות חד-מערכתיים לקברטים כמו תיאטרון אינטימי או הרונאכר (אנ') בסגנון פארסות צרפתיות של שנות ה-90:
Beim Zahnarzt
Bis hierher und nicht weiter! (1911)
כבר ב-1909 כתב את הלברית הראשונה שלו עם יוליוס בראמר לאופרטה הפארודית " אלקטרה" של בלה לאסקי, שהוצגה בקברט פלדרמאוס (Cabaret Fledermaus). זה הביא לשיתוף פעולה בן עשרים שנה עם בראמר שנשבר רק בסוף שנות ה-20. לאופרטות של פאל אברהם ואוסקר שטראוס, הוא מצא שותף יצירתי בפריץ לוהנר-בדה. בכמה הזדמנויות כתב לברית ולהיטים יחד עם גוסטב באר ולודוויג הרצר.
במהלך מלחמת העולם הראשונה, הוא היה פעיל יצירתית כסגן, וכתב טקסטים לשירים פטריוטיים.
תקופת היצירה המוצלחת ביותר שלו הייתה התקופה שבין שתי מלחמות העולם, עם הנוסטלגיה של תחילת המאה לפני 1914. פאל אברהם, לאו אשר, יוזף באר, מיקלוש ברודסקי, ווילי אנגל-ברגר, אדמונד אייזלר, ליאו פאל, אימרה קלמן, מוריס לינדמן, פרנץ להאר, פאל פאלוש, רודולף סיאצ'ינסקי, אוסקר שטראוס ורוברט שטולץ כתבו אופרטות רבות בשיתוף פעולה, יצירות בהם כתב את הלהיטים והטקסט.
ב-1930 הועלתה בתיאטרון האקדמיה (Akademiatheater) הבכורה של הקומדיה שלו Die Prizessin und der Eistänzer שנכתבה יחד עם אלכסנדר אנגל, ובשנת 1936, הצמד היוצר הפיק קומדיה נוספת Der Complex der Frau Dodo.
הוא שיתף פעולה עם הנס וייגל בתרגום האופרטה של פאל אברהם 3:1 לטובת האהבה הבכורה הגרמנית התקיימה בווינה ב-25 במרץ1937.
לאחר האנשלוס ב-1938 נעצר על ידי הגסטפו בשל מוצאו היהודי.[2] כששוחרר זמנית, ניצל את ההזדמנות ונמלט לפריז. מכיוון שהיה מוכר מאוד באמריקה הצפונית ביצירות הבמה המצליחות שלו, הוא הצליח להגר לארצות הברית שנתיים מאוחר יותר עם אשתו מילה לוונשטיין ובנו דרך קזבלנקה וליסבון.
האופרטה שלו Der lachende Ehemann הוצגה כבר בברודוויי ב-1914 תחת השם The Laughing Husband, ועד 1930 הועלו עשר יצירות נוספות, עבורן כתב את הלברית. ב--6 בספטמבר1945 הוצגה בתיאטרון המאה החדשה ההצגה Mister Strauss Goes Boston, עם מוזיקה שכתב רוברט שטולץ. עם זאת, לאחר שתים עשרה הופעות, היצירה הוסרה מהרפרטואר. גרינוולד לא הצליח לחזור על הצלחותיו לפני המלחמה, גורל שהיה משותף לרוב מלחיני האופרטה. הלברית האחרונה שלו, שנכתבה עם גוסטב באר לאופרטה אריזונה ליידי של אימרה קלמן, הוצגה בברן רק שנה לאחר מותו, לאחר שבנו של אימרה קלמן, צ'ארלס, השלים את עבודתו הבלתי גמורה של אביו.
אשתו הייתה מילה לוונשטיין, שמתה ב-1953 בפורסט הילס. בנו, הנרי גרינוולד, היה שגריר ארצות הברית בווינה מ-1987 עד 1990.
1989: חנוכת לוח הזיכרון שלו על קיר ביתו לשעבר בווינה - אלזרגרונד, קולינגאסה 4. (21 באוקטובר)
יציריתיו (מבחר)
שם היצירה במקור
שותף לכתיבה
המלחין
שנת הבכורה
Elektra
Julius Brammer
Béla Laszky
1905
Die lustigen Weiber von Wien
Robert Stolz
1908
Die Dame in Rot
Julius Brammer
Robert Winterberg
1911
Hoheit tanzt Walzer
Julius Brammer
Leo Ascher
1912
Der lachende Ehemann
Julius Brammer
Edmund Eysler
1913
Die ideale Gattin
Julius Brammer
Lehár Ferenc
1913
Die schöne Schwedin
Julius Brammer
Robert Winterberg
1915
Die Kaiserin
Julius Brammer
Leo Fall
1916
Die Rose von Stambul
Julius Brammer
Leo Fall
1916
Bruder Leichtsinn
Julius Brammer
Leo Ascher
1917
Das Sperrsechserl
Julius Brammer
Robert Stolz
1920
Der letzte Walzer
Julius Brammer
Oscar Straus
1920
Die Bajadere
Julius Brammer
Kálmán Imre
1921
Die Tangokönigin
Julius Brammer
Lehár Ferenc
1921
Die Perlen der Cleopatra
Julius Brammer
Oscar Straus
1923
Mädi
Leo Stein
Robert Stolz
1923
Gräfin Mariza
Julis Brammer
Kálmán Imre
1924
Die Zirkusprinzessin
Julius Brammer
Kálmán Imre
1926
Die golden'ne Meisterin
Julius Brammer
Edmund Eysler
1927
Die Herzogin von Chicago
Julius Brammer
Kálmán Imre
1928
Das Veilchen vom Montmarte
Julius Brammer
Kálmán Imre
1930
Viktoria und ihr Husar
Fritz Löhner-Beda
Ábrahám Pál
1930
Die Blume von Hawaii
Fritz Löhner-Beda
Ábrahám Pál
1931
Ball im Savoy
Fritz Löhner-Beda
Ábrahám Pál
1932
Eine Frau, die weiß, was sie will
Oscar Strauss
Venus in Seide
Robert Stolz
Märchen im Grand-Hotel
Fritz Löhner-Beda
Ábrahám Pál
1934
Dschainah, das Mädchen aus dem Tanzhaus
Fritz Löhner-Beda
Ábrahám Pál
1935
Polnische Hochzeit
Fritz Löhner-Beda
Joseph Beer
1937
Roxy und ihr Wunderteam
Hans Weigel
Ábrahám Pál
1937
Bozena
Julius Brammer
Oscar Straus
1952
פילמוגרפיה
1919: Die Rose von Stambul
לקריאה נוספת
Salomon Wininger: Große Jüdische National-Biographie. Band 2. Czernowitz 1927, S. 540.
Henry Grunwald (Hrsg.): Ein Walzer muss es sein. Alfred Grünwald und die Wiener Operette. Mit Beiträgen von Henry Grunwald, Georg Markus, Marcel Prawy, Hans Weigel und einem Werksverzeichnis von Caroline Delval. Ueberreuter, Wien 1991, ISBN 3-8000-3373-9.
Siglinde Bolbecher, Konstantin Kaiser: Lexikon der österreichischen Exilliteratur. In Zusammenarbeit mit Evelyn Adunka, Nina Jakl und Ulrike Oedl. Deuticke, Wien 2000, S. 265f.
Susanne Blumesberger, Michael Doppelhofer, Gabriele Mauthe: Handbuch österreichischer Autorinnen und Autoren jüdischer Herkunft 18. bis 20. Jahrhundert. Band 1: A–I. Hrsg. von der Österreichischen Nationalbibliothek. Saur, München 2002, ISBN 3-598-11545-8, S. 477. Alfred Grünwald
Alfred Grünwald im Lexikon verfolgter Musiker und Musikerinnen der NS-Zeit (LexM)
Barbara Boisits: Grünwald, Alfred. In: Oesterreichisches Musiklexikon. Online-Ausgabe, Wien 2002 ff. Druckausgabe: Band 2, Verlag der Österreichischen Akademie der Wissenschaften, Wien 2003
