PROFILPELAJAR.COM

אלכסנדר לובוצקי
מדינה	ישראל
מפלגה	הדרך השלישית
	17 ביוני 1996 – 7 ביוני 1999; (3 שנים)
כנסות	14

אלכסנדר לובוצקי
לידה	28 ביוני 1956 (בן 68); רמת גן, ישראל
ענף מדעי	מתמטיקה, קומבינטוריקה
מקום לימודים	אוניברסיטת בר-אילן
מנחה לדוקטורט	הלל פורסטנברג
מוסדות	אוניברסיטת ייל; אוניברסיטת בר-אילן; האוניברסיטה העברית בירושלים; מכון ויצמן למדע ;
תלמידי דוקטורט	Moshe Levy Morgenstern, Chen Meiri, Noa Eidelstein (Horowits), Amichai Eisenmann, Ori Parzanchevski, Konstantin Golubev, Menny Aka, David El-Chai Ben-Ezra, Shai Evra, Nir Avni, Uzy Hadad, Sarah Black, ישי אילני, Oren Dinai, Yoseph Greenberg, יובל רויכמן, Shelly Garion, Oren Becker
פרסים והוקרה	חתן פרס ישראל; חתן פרס ארדש; חתן פרס רוטשילד; חתן פרס ע"ש פראן סונייר בלגר. 1993, 2002; חבר האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים; תואר דוקטור לשם כבוד מטעם אוניברסיטת שיקגו; חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים; זוכה ERC Advanced Grant מהאיחוד האירופי. 2008, 2015, 2020;
צאצאים	עשהאל לובוצקי
תרומות עיקריות
	תורת החבורות ומתמטיקה דיסקרטית

אלכסנדר (אלכס) לובוצקי (נולד ב-28 ביוני 1956 ברמת גן) הוא מתמטיקאי ישראלי, המכהן כפרופסור מן המניין למתמטיקה במכון ויצמן למדע. כיהן כחבר הכנסת מטעם מפלגת הדרך השלישית וכפרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים. לובוצקי הוא חתן פרס ישראל לחקר המתמטיקה לשנת ה'תשע"ח.

קורות חיים

ראשית חייו

נולד להורים ניצולי שואה. אביו, עורך דין איסר לובוצקי, היה קצין באצ"ל ושימש היועץ המשפטי של תנועת החירות, ואמו רבקה ניצלה כנערה צעירה ביערות פולין, ולאחר טלטולים רבים העפילה לארץ דרך קפריסין.^[1] לובוצקי למד בבית הספר התיכון הדתי הרא"ה, והוכתר כחתן התנ"ך לנוער ברמת גן. במקביל ללימודיו החל בלימודי תואר ראשון במתמטיקה באוניברסיטת בר-אילן, אותו סיים בהצטיינות יתרה בגיל 19. לאחר מכן המשיך בלימודי המתמטיקה במסלול ישיר לתואר שלישי בהנחייתו של הלל פורסטנברג (לימים חתן פרס אבל), במסגרת העתודה האקדמית, תואר אותו סיים בשנת 1979 וכך הפך לד"ר בגיל 23. את שירותו הצבאי החל בשנת 1977, במהלכו שירת כחמש שנים ביחידת מחקר ופיתוח במחלקה לניתוח מערכות באגף התכנון וביחידה מסווגת של חיל הקשר בצה"ל. בשנת 1982 השתחרר בדרגת סרן.

קריירה מתמטית

לובוצקי הצטרף בסיום שירותו הצבאי לסגל המכון למתמטיקה של האוניברסיטה העברית כמרצה בכיר. בשנת 1985, בגיל 29, קודם לדרגת פרופסור חבר (וכך הפך לפרופ' הצעיר ביותר בארץ באותה העת) ובשנת 1989 - לדרגת פרופסור מן המניין. בין הישגיו הידועים מאותה תקופה - הבנייה (יחד עם R. Phillips ופיטר סרנק) של גרפי רמנוג'אן,^[2] הנעזרת בכלים מתקדמים מתורת ההצגות ותורת המספרים, כדי לתאר גרפים סופיים בעלי תכונות הרחבה אופטימליות. בשנת 1990 זכה בפרס ארדש.

לאורך השנים שימש לובוצקי בתפקידים אקדמיים וציבוריים שונים באוניברסיטה ומחוצה לה, בין השאר כעורך הראשי של כתב העת הישראלי למתמטיקה, חבר הוועדה האקדמית של הוצאת מאגנס, חבר ההנהלה הציבורית של הספרייה הלאומית, חבר המועצה הציבורית של יד בן צבי וחבר מערכת במספר כתבי עת בינלאומיים. במשך השנים שימש כפרופסור אורח לתקופות שונות באוניברסיטאות סטנפורד, שיקגו, ייל, קולומביה, המכון הטכנולוגי של ציריך ובמכון למחקר מתקדם שבפרינסטון, והוא מוזמן להרצות בכנסים בינלאומיים. בשנים 1994 עד 1996 כיהן כראש המכון למתמטיקה באוניברסיטה העברית.

לאחר כהונה כחבר הכנסת בכנסת ה-14 שב לאקדמיה. בשנת 2002 זכה בפרס רוטשילד^[3] ובפרס על שם פראן סונייר בלגר (פרופ' לובוצקי הוא המדען היחידי שזכה בפרס בינלאומי זה פעמיים). בשנת 2003 הופקד על הקתדרה על שם Weil. בשנים 2005–2006 ניהל עבור המכון למחקר מתקדם בפרינסטון תוכנית מחקר שנתית על הקשרים בין תורת החבורות ומתמטיקה דיסקרטית, תחום מחקרו העיקרי. בשנת 2006 הוענק לו תואר דוקטור לשם כבוד מטעם אוניברסיטת שיקגו. בשנת 2007 זכה בפרס הרקטור על הצטיינות כחוקר ומורה. בשנת 2008 זכה במענק לחוקרים במסגרת תוכנית ERC הייחודית של האיחוד האירופי לשנת 2008.

מעמדו האקדמי הבינלאומי זכה להוקרה עם הכללתו ברשימת ISI לשנת 2003 כאחד המדענים המצוטטים ביותר בעולם^[4] וקבלתו כחבר זר לשורות האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים (2005). כתריסר פרסים בינלאומיים הוענקו לו, מהם שניים על ספריו. בינואר 2011 היה הנואם הראשי בכינוס השנתי המשותף של האגודה האמריקאית למתמטיקה (AMS) והאגודה המתמטית של ארצות הברית (MAA).‏^[5] בכינוס נשא את הרצאות הקולקויום בנושא 'גרפים מרחיבים ושימושיהם במתמטיקה עיונית ושימושית'. וב-2012 הוזמן כחוקר אורח למרכז המחקר של מיקרוסופט בקיימברידג', ארצות הברית.

החל מסוף שנת 2014 הוא חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. בשנת 2015 זכה במלגה היוקרתית ERC Advanced Grant מהאיחוד האירופי, ובכך היה לאחד המדענים הבודדים שזכה במלגה זו פעמיים. לרגל יום הולדתו ה-60 נערך בנובמבר 2016 כנס מחקר ("מדרשה") במכון ללימודים מתקדמים בישראל בהשתתפות חוקרים בכירים מרחבי העולם סביב תרומתו המדעית של לובוצקי למתמטיקה המודרנית.^[6] פרופ' לובוצקי הוא חתן פרס ישראל לחקר המתמטיקה לשנת 2018.^[7] בשנת 2018 נבחר לובוצקי כנשיא האיגוד הישראלי למתמטיקה. בקונגרס הבינלאומי של המתמטיקאים בשנת 2018 בריו דה ז'ניירו, הכנס החשוב והגדול ביותר במתמטיקה, נשא לובוצקי את הרצאת המליאה בתחום האלגברה.^[8] הזמנה לשאת את נאום המליאה בכנס נחשבת ככניסה ל"היכל התהילה" של המתמטיקאים. בשנת 2020 זכה שוב במלגה היוקרתית ERC Advanced Grant מהאיחוד האירופי, ובכך היה בין המדענים הראשונים שזוכים במלגה זו שלוש פעמים, וליחיד שזכה בה שלוש פעמים במסלול הבכיר ביותר (ERC Advanced Grant).^[9]

בשנת 2021 החל לכהן כפרופסור מן המניין במחלקה למתמטיקה במכון ויצמן למדע.^[10] באוגוסט 2022 הוכרז כחבר של כבוד באקדמיה ההונגרית למדעים.

עבודתו המדעית

לובוצקי הוא מתמטיקאי שעיקר מחקריו בתחום האלגברה. הוא מחשובי החוקרים בעולם בתורת החבורות: חבורות סופיות, אין־סופיות, חבורות טופולוגיות, אלגבריות, אריתמטיות ועוד. לאורך השנים פתר פרופ' לובוצקי מספר ניכר של בעיות פתוחות חשובות, תוך שימוש בתחומים מתמטיים שונים. לובוצקי תרם תרומה בולטת לחקר גרפים מרחיבים (expanders), אובייקטים מתמטיים בעלי חשיבות רבה הן בתחומי המתמטיקה התאורטית ומדעי המחשב התאורטיים והן בשימושים מעשיים כגון קודים יעילים לתיקון שגיאות. בעבודה משותפת עם המתמטיקאים פיליפס וסרנק, השלושה הגדירו ובנו משפחה אין־סופית של גרפים הקרויים גרפי רמנוג'אן המקיימים תכונות קומבינטוריות וספקטרליות אופטימליות. בנייתם משלבת כלים ומושגים מתורת ההצגות, תורת המספרים והקומבינטוריקה.

תחום בולט אחר בעבודתו של לובוצקי הוא חבורות פרו סופיות ושימושיהן. לובוצקי פיתח טכניקה חדשנית ומפתיעה לחקר חבורות דיסקרטיות על ידי מעבר להשלמה הפרו סופית (או פרו-p), הפעלת כלים אנליטיים וטופולוגים על ההשלמה, ואז חזרה לחבורה המקורית והסקת מידע עליה – שימוש מפתיע של כלים מתחומים לכאורה לא קשורים לבעיה המקורית. בצורה כזו הוכיח לובוצקי את השערתו של המתמטיקאי הנודע ז'אן-פייר סֶר (Serre) לגבי אי־קיום תכונת הקונגרואנציה בחבורות יסודיות של יריעות היפרבוליות תלת־ממדיות, וקבע אפיון של חבורות ליניאריות העונה לשאלות שהציב המתמטיקאי מלצב (Malcev) כיובל שנים קודם לכן.

בסדרת עבודותיו עם מן וסיגל בתורת החבורות האסימפטוטיות הוכיחו לובוצקי ושותפיו משפט מרכזי בתחום המאפיין חבורות עם גידול תת־חבורתי פולינומי. עבודה מקיפה זו משלבת כלים עמוקים שונים מחבורות סופיות, אלגבריות, חבורות פרו סופיות ותורת המספרים. מוטיב חוזר בעבודתו של לובוצקי הוא קישור בין גאומטריה לתורת החבורות. דוגמה לקישור כזה היא עבודתו של לובוצקי עם מוזס ורגונטן, בה הראו שבשריגים בחבורות ליניאריות מדרגה גבוהה, מושג המרחק הקומבינטורי של החבורה בר־השוואה עם המרחק הגאומטרי. בשנים האחרונות מקדם לובוצקי פיתוח תורה רב־ממדית של קומפלקסים סימפליציאליים מרחיבים, והוא מצא קשרים מפתיעים בין תורה זו ובין בדיקת תכונות (property testing) בתחום מדעי המחשב, וקודים לתיקון שגיאות קוונטיים.

הוקרות ופרסים

1979: פרס לנדאו של מפעל הפיס
1980: פרס ברגמן של קרן המדע ישראל־ארצות הברית
1991: פרס ארדש של האיגוד הישראלי למתמטיקה
1993, 2002: פרס סונייר בלגר, פרס בין־לאומי על ספרי מחקר במתמטיקה, ברצלונה
1997, 2016: הרצאת הקולוקוויום הבריטי
2002: פרס רוטשילד במתמטיקה
2003: נכלל ברשימת ISI של המדענים המצוטטים ביותר בעולם.
2004: מופקד הקתדרה על שם מוריס וקלרה וויל
2005: נבחר לחבר כבוד באקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים
2006: דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת שיקגו על תרומתו למתמטיקה המודרנית
2007: פרס רקטור האוניברסיטה העברית על הצטיינות במחקר ובהוראה
2011: ההרצאה ע"ש מורדל באוניברסיטת קיימברידג'
2011: הרצאות הקולוקוויום של איגודי המתמטיקה האמריקניים
2012: הרצאות סימונס של MIT, ארצות הברית; הרצאות ע"ש טאקטגי, טוקיו, יפן
2014: נבחר לחבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים
2018: הרצאת מליאה בכנס הבין־לאומי למתמטיקה בריו דה ז'ניירו, ברזיל
2018: פרס ישראל בחקר המתמטיקה ובחקר מדעי המחשב^[11]

קריירה פוליטית

בשנת 1996 הצטרף למפלגת הדרך השלישית, בה שימש יו"ר מזכירות המפלגה ומטעמה נבחר לכהן בכנסת ה-14. במהלך כהונתו כיהן כחבר בוועדת החוץ והביטחון, ועדת חוקה, חוק ומשפט, ועדת המדע והטכנולוגיה ובוועדה לקידום מעמד האישה. כמו כן, נבחר לעמוד בראש ועדת המשנה לנושא באג 2000. פעילויותיו בנושא הסדרת אמנה ליחסי דתיים-חילונים והמחלוקת בנושא הגיור זכו לתהודה ציבורית. לובוצקי עמל וחתם יחד עם יוסי ביילין ואחרים על אמנה שתסדיר את יחסי דתיים-חילונים במדינת ישראל - אמנת מימד-לובוצקי-ביילין (1998). בזמן משבר "מיהו יהודי / חוק ההמרה" בין מדינת ישראל ויהדות התפוצות שהתעורר במהלך כהונתו בכנסת, מילא תפקיד מרכזי בגישור ובפישור וליווה את דיוני ועדת נאמן בנושא הגיור. נבחר לחבר הכנסת המצטיין בכנסת ה-14 במשאל הכתבים הפרלמנטריים.^[12]

בין פעילויותיו הציבוריות האחרות נמנה עם מייסדי ארגון "קולך" והיה חבר הנהלה בבית מדרש "בית מורשה".

בשנת 2002 לובוצקי התבקש לשמש כבורר בין האוניברסיטה העברית לבין פרופ' אמנון שעשוע לגבי הקניין הרוחני של חברת מובילאיי. הצדדים הגיעו להסכמה באפריל 2004, על פי הצעת לובוצקי.^[13]

חיים אישיים

אלכס לובוצקי נישא בשנת 1980 לירדנה (בתו של פרופ' מאיר רוסטון), מרצה לתולדות האמנות ואנגלית ומחברת הספר בין קודש למכחול.^[14] לזוג שישה ילדים ו-28 נכדים. בנם הבכור, עשהאל, מחבר הספרים "מן המדבר והלבנון" ו"לא דרכי האחרונה", נפצע באורח קשה בקרב בגזרת בינת ג'בייל במלחמת לבנון השנייה בעת ששימש כמפקד מחלקה בגדוד 51 של חטיבת גולני. הוא עבר שיקום ממושך והחלים, ובעקבות חוויותיו הפך לרופא.

משפחת לובוצקי נמנית עם ראשוני המתיישבים באפרת. אחיו, ד"ר יצחק לובוצקי, היה שופט בכיר בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב.^[15]

ספריו

Varieties of Representations of finitely generated groups (with Andy Magid), 1985
Discrete Groups, Expanding Graphs and Invariant Measures, 1994
Tree Lattices (with Hyman Bass), 2000
Subgroup Growth (with Dan Segal), 2001 (online pdf version)