בגיל 15 נסע ללמוד בישיבת וולוז'ין והיה תלמידו של הנצי"ב מוולוז'ין. בגיל 19 חזר ללומז'ה וזמן מה לאחר מכן התארס עם פריידא חיה בתו של ר' יצחק אייזיק טאהל מביאליסטוק. בהיותו בן 20 התחתן ועבר לגור לצד חמיו בביאליסטוק שבה למד בחברותא עם המקובל רבי נפתלי הרץ הלוי שלימים נעשה רבה הראשון של יפו והמושבות. לאחר שנים ספורות בביאליסטוק נסע ללמוד ב"קיבוץ הפרושים" באיישישוק. באיישישוק התוודע לרב שמחה זיסל זיו שנודע לימים בכינויו "הסבא מקלם", ודרכו התקרב לרעיונות תנועת המוסר. אחרי שלוש שנים חזר לביתו בביאליסטוק ולאחר תקופה קצרה נסע לממל ללמוד אצל רבי ישראל מסלנט והיה חוזר לביתו לחגים. בשנת ה'תרמ"א, 1881, התפרק ה"קיבוץ" של ר' ישראל מסלנט בממל בעקבות נסיעתו לפריז לשם הקמת רבנות אורתודוקסית בעיר.
בפסח ה'תרמ"ג (1883) הקים בלומז'ה את ישיבת לומז'ה על שמו של רבי ישראל מסלנט, שהייתה מישיבות המוסר הגדולות, בתקופה ממוצעת מנתה הישיבה כחמש מאות תלמידים וכמה עשרות אברכים; ואת ישיבות הלוויין שלה ברחבי פולין. בתקופת מלחמת העולם הראשונה נמלט מלומז'ה והקים ישיבה גדולה בעיר פרילוקי.
בנותיו צירל לאה ואיידל דבורה נישאו בזו אחר זו לרב יחיאל מרדכי גורדון, צירל לאה נפטרה בשנה הראשונה לנישואיהם (תרס"ה) ובשנה שלאחריה נישאה לו אחותה איידל דבורה (נפטרה ו' בשבט תרפ"ט)
בתו אסתר נישאה לרב יהושע זליג רוך שכיהן מאוחר יותר כאחד מראשי ישיבת לומז'ה
בת שנישאה לרב אלתר אגוז (וילנר)
בתו רחל נישאה לרב משה אריה עוזר שכיהן כר"מ בישיבה בפולין וכאחד מראשיה בארץ ישראל. נפטר באדר ב' תשכ"ז[2]
