אליזבת פלורנס קולסון (באנגלית: Elizabeth Florence Colson; 15 ביוני 1917 – 3 באוגוסט 2016) הייתה פרופסור אמריקאית לאנתרופולגיה העוסקת באנתרופולוגיה חברתית. קולסון שימשה כפרופסור ופרופסור אמריטוס באוניברסיטת קליפורניה ברקלי. קולסון הרצתה במוסדות אקדמיים נוספים בארצות הברית ומחוצה לה, וחקרה קבוצות ותופעות שונות. קולסון ביקרה וחקרה קבוצות אתניות רבות, אך היא ידועה בעיקר בשל מחקרה המעמיק סביב אנשי הטונגה (אנ') שבעמק גוומבה בזמביה ובזימבבואה. מחקריה של קולסון התמקדו בהשלכות של יישוב מחדש בכפייה על החברה והפרט, בתחומי התרבות, הכלכלה, המשפחה, הפוליטיקה והדת.[1][2]
ילדות
אליזבת קולסון נולדה בהוויט שבמינסוטה וגדלה עם הוריה, אחיה ושתי אחיותיה בעיר וודנה (Wadena). אביה לואיס היה בנקאי ואמה מאטה (Metta) הייתה מוזיקאית ומורה. קולסון נולדה למשפחה משכילה מבחינה אקדמית ועוד מילדותה חלקה עם שאר בני משפחתה אהבה משותפת לקריאה. אמה של קולסון נהגה להביא לביתם ספרים ומגזינים רבים, ביניהם כרכים של חוברות National Geographic. בעת החופשות המשפחתיות בחודשי הקיץ, העדיפה קולסון לבלות את זמנה בגילוי הריסות של מבצר ישן. דרך כרכי הספרים וההרפתקאות בחופשות הקיץ, גילתה קולסון את החיבור שלה לטבע ואת הרצון להיות ארכאולוגית. רצון זה הביא אותה לקרוא יותר ולהתחיל להתעניין בתחומים אקדמיים.[3]
השכלה
בשנת 1936, שנה לאחר שקולסון סיימה את לימודיה בתיכון, היא התחילה את לימודי התואר הראשון והשני שלה באוניברסיטת מינסוטה. במהלך לימודיה, למדה קולסון תחת המרצים ווילסון ורות ווילס, שני דוקטורים לאנתרופולוגיה, ושם שינתה את מסלול לימודיה למחקר בתחום זה. ב-1938 קולסון סיימה את התואר הראשון והחלה לעבוד במוזיאון פיבודי בהרווארד. ב-1939, סיימה לימודי שדה באוקיה קליפורניה לצד שבט הפומו האינדיאני, והחלה לעבוד בספרייה של אוניברסיטת קליפורניה.
לאחר סיום לימודי התואר השני המשיכה ללימודי תואר שני נוסף במכללת רדקליף, אותו השלימה בתוך שנה בלבד. בשנת 1945 סיימה קולטון את הדוקטורט שלה באנתרופולוגיה. בין השנים 1941–1942 חקרה קולסון בשטח את שבט המאקה במפרץ נה, מחקר שהשפיע עליה רבות. לאחר מכן, חקרה את מחנה הרילוקיישן האמריקאי שריכז יפנים במהלך מלחמת העולם השנייה בין השנים 1942–1943. בשלב זה קולסון קיבלה מלגה מהאיגוד האמריקאי לנשים אקדמאיות (אנ') בכדי לסיים את מחקרה ולקבל את הדוקטורט.[3]
קריירה
כאשר קולסון סיימה את כתיבת הדיסרטציה על נשות שבט המאקה וקיבלה את הדוקטורט, היא החלה לעבוד במכון רודוס ליווינגסטון בזמביה. מכון זה עורך מחקרים סביב סוגיות חברתיות באפריקה. באפריל 1946 עזבה קולסון את אמריקה לקייפטאון שבדרום אפריקה. כשהגיעה, החלה לחקור את מקדשי הגשם בשבט הפלאטאו טונגה, בהנחיית האנתרופולוג מקס גלקמן. אחרי שנה של מחקר ובעקבות אילוצים, הגיעה קולסון ביחד עם צוותה לאוניברסיטת אוקספורד להשלים את כתיבת מחקרם. באוקספורד פרסמה קולסון את מחקריה, מאמרים ויומנים המתארים את הבעיות בחברה הבריטית בדרום אפריקה. כל אלו זכו להערכה רבה בקרב קהילות אנתרופולוגים ברחבי העולם.
בין השנים 1947–1951 קולסון שימשה כמנהלת במכון רודוס ליווינגסטון, ובין השנים 1951–1953 הייתה מרצה בכירה באוניברסיטת מנצ'סטר. בשנת 1953 חזרה קולסון לארצות הברית ומונתה לפרופסורית שותפה במכללת גושה שבבולטימור מרילנד, תפקיד בו כיהנה עד 1955. לאחר מכן, החלה את מחקרה המעמיק על אנשי הטונגה בזמביה. מחקר זה נמשך לאורך שליש מחייה של קולסון.[3][1]
בין השנים 1959–1963 קולסון החלה את עבודתה כפרופסורית באוניברסיטת ברנדייס שבוולת'ם מסצ'וסטס. בשנת 1966 קולסון יצאה למחקר שדה נוסף בדרווין שבאוסטרליה. מחקר זה עסק בצמיחתה של העיר דרווין והפיכתה מקולוניה בריטית לעיר מודרנית. כאשר קולסון חזרה לארצות הברית ב-1964, מקס גלקמן, המנחה שלה לשעבר, המליץ עליה לצוות האקדמי של אוניברסיטת קליפורניה ברקלי. קולסון השתקעה באוניברסיטת קליפורניה והמשיכה לחקור ולהרצות כאפריקנית ואנתרופולוגית. קולסון פעלה כך עד 1984, ומאז היא שימשה כפרופסור אמריטוס (בדימוס). 32 שנים לאחר מכן, קולסון נפטרה מדום לב בביתה בזמביה, בגיל 99. [4][3][1]
מחקרה של קולסון - גוומבה טונגה
בשנת 1956 נשלחה אליזבת קולסון ביחד עם ת'ייר סקאדר כדי לחקור את ההשפעות האפשריות שיש לבניית סכר בנהר הזמבזי על שבט הגוומבה טונגה של צפון רודזיה (זמביה, כיום). המחקר נכתב כמחקר אורך על ההשפעות של התפתחות בקנה מידה גדול (במקרה זה - בניית סכר קאריבה), ועל השפעת ההצפות בעמק זמבזי שהביאו ליישוב מחדש של כ-57,000 אנשי גוומבה טונגה. קולסון תיארה בדו"ח הפרויקט שלה את התגובות החברתיות שנצפו במהלך היישוב מחדש של השבט, וביניהן: טלטלה חברתית, עוינות כלפי השלטון, אובדן לגיטימציה של מנהיגים מקומיים שתמכו ביישובם מחדש של גוומבה, הגברת הכוח מצד המנהיגים, וחוסר יציבות כללית בגוומבה. בנוסף להיותו אחד ממחקרי האורך המעטים ביותר במדעי החברה, הוא המחקר הארוך, המתמשך והשיטתי ביותר באפריקה. המחקר הוא יוצא דופן מפני שהוא עקב אחר האוכלוסייה כאשר היא התפזרה אל מעבר לאתרי המחקר המקוריים ליעדים עירוניים וגבוליים אחרים. מחקר זה תרם לדיונים האקדמיים על יישוב מחדש, הגירה וקהילות פליטים באנתרופולוגיה. [5]
תארים ופרסים
אליזבת קולסון קידמה לאורך שנים מחקר בתחום האנתרופולוגיה החברתית שהעשיר את העולם האקדמי. בהתאם לכך, ב-1951 מונתה קולסון לעמיתה בכירה באוניברסיטת מנצ'סטר, וב-1967 מונתה לעמיתה בכירה באוניברסיטת סטנפורד. בשנת 1942 קולסון קיבלה מלגה ונבחרה כעמיתה באיגוד האמריקני לנשים אקדמיות. ב-1977 קולסון נבחרה לשמש כחברה באקדמיה הלאומית למדעים, ובשנת 1978 כעמיתה של האקדמיה האמריקאית לאומנויות ומדעים. ב-1979 נבחרה כדוקטורית לשם כבוד באוניברסיטת בראוון, וכעמיתת כבוד במוסד האנתרופולגיה. ב-1982 זכתה בפרס על הישגים יוצאי דופן מהארגון-women's geographical society. באותה שנה, זכתה במדליה לזכרו של ויליאם ריוורס ממוסד האנתרופולוגיה. ב-1985 זכתה בציון לשבח מאוניברסיטת קליפורניה על תרומתה למוסד, ושלוש שנים מאוחר יותר זכתה בפרס האפריקנים מהאגודה ללימודי אפריקה.[1]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ 1 2 3 4 Elizabeth Colson Biography, www.lib.berkeley.edu
- ^ Anthropology and a Lifetime of Observation, texts.cdlib.org, ראיון מתומלל עם אליזבת קולסון, נערך ע"י סוזנה ב. ריס, 2000–2001, ארכיון אוניברסיטת קליפורניה
- ^ 1 2 3 4 AN APPRECIATION OF ELIZABETH COLSON: HER EARLY INTELLECTUAL DEVELOPMENT, www.lib.berkeley.edu
- ^ Kathleen Maclay, Media relations|, Anthropologist Elizabeth Colson dies in Zambia at 99, Berkeley News, 2016-09-08 (באנגלית אמריקאית)
- ^ Gwembe Tonga Research Project, www.uky.edu
