נדלמן נולד למשפחה יהודית בוורשה 1882. הוא למד זמן קצר בורשה ולאחר מכן ביקר במינכן ב-1902, שם החל להתעניין בעתיקות קלאסיות. הוא התגורר בפריז בין השנים 1904 ל-1914, מעורב באופן הדוק עם האוונגרד, והציג בבסלון הסתיו בפריז מ-1905 עד 1908. תערוכת היחיד הראשונה שלו הייתה ב-1909 בפריז. שם הציג סדרה של ראשי נשים קלאסיים מגבס וברונזה וציורים קוביסטים. הציור הקוביסטי נרכש על ידי ליאו שטיין, שהביא את פיקאסו לסטודיו של נדלמן ב-1908. [3] לעבודתו של נדלמן בתקופה מוקדמת זו (1905–12) [4] הייתה חשיבות מכרעת בפיסול המודרני של תחילת המאה ה-20.
לאחר פרוץ מלחמת העולם הראשונה, הוא עבר לארצות הברית והפך לאזרח אמריקאי ב-1927. הוא נישא לגברת ויולה פלנרי, יורשת עשירה, ב-1920. [5] הוא ואשתו הרכיבו אוסף גדול של אמנות עממית והקימו מוזיאון לאמנויות עממיות בריברדייל, ניו יורק ב-1925.[2] עם זאת, הסגנון שלו היה לפעמים קלאסי, לפעמים דקורטיבי, ולפעמים סוג חדש של אמנות עממית אורבנית מתוחכמת. הוא ניסה ליצור מהדורות גדולות ולא יקרות של דמויות קטנות, פשוטות, קלאסיות. בסך הכל, נדלמן אסף אלפי יצירות אמנות עממית והוסיף אותן לאוסף העצום שלו.
השפל הגדול
משנות ה-20, ועד מותו, חי ועבד נדלמן בשכונת ריברדייל בברונקס. [6]
כאשר עושרו נעלם בשפל הגדול, עבודותיו לא הצליחו לעניין את עולם האמנות. הוא לא קיבל הזמנות מלבד דיוקנאות. בשנת 1937 נמכר האוסף של המוזיאון לאמנויות עממיות לחברה ההיסטורית של ניו יורק.[2] הוא ערך את תערוכת היחיד האחרונה שלו ב-1930 (בפריז). ב-1935 רבים מדמויות הגבס ומגילופי העץ שלו נהרסו על ידי פועלים שנשלחו לשפץ את הסטודיו שלו. נדלמן שמר את כל עבודתיו שלפני 1935 בעליית הגג ובמרתף ביתו בריברדייל והשאיר אותה שם כדי שיתפוררו.
לאחר מותו, בריברדייל, ב-28 בדצמבר 1946, שוחזר הפסל שלו "דמות באוויר הפתוח", והוצג מחדש ברטרוספקטיבה ב-MOMA, ניו יורק. המוניטין שלו גדל מאז מותו, ועבודתו נמצאת במוזיאונים מרכזיים רבים והוא מוזכר בתולדות האמנות האמריקאית.[7]