דונלי נבחר להיות בסגל נבחרת ארצות הברית למונדיאל 1934 שנערך באיטליה. לפני כן כבש במוקדמות אותו טורניר רביעייה ב-2–4 נגד מקסיקו ברומא שהעלתה אותם. שלושה ימים אחר כך, באותו אצטדיון, האמריקנים הובסו 7–1 על ידי איטליה בשמינית גמר המונדיאל כשדונלי כובש את השער היחיד לזכותם.
זו הייתה הפעם האחרונה בה כדורגלן אמריקני כבש באדמת איטליה למשך ה-56 שנים הבאות, וליחידי לכבוש מול איטליה. דונלי נכנס להיכל התהילה של הכדורגל האמריקני בשנת 1954.
קריירה כשחקן ומאמן פוטבול
כשחקן קולג' פוטבול שיחק דונלי בעמדת הפול-בק באוניברסיטת דוקסן מפיטסבורג שבפנסילבניה. הוא היה למאמנה של דוקסן בשנת 1939 והשלים איתה שיא 2–4–29 כשהם מסיימים פעמיים בטופ 10 בארבע עונות. עד היום הוא מופיע בספרי ההיסטוריה כמאמן היחידי לאמן קבוצת קולג' וקבוצה מה-NFL בו זמנית. דונלי אימן בשנת 1941 את פיטסבורג סטילרס בשעות הבוקר ואת דוקסן בשעות אחר הצהריים. למרות שבאותה עונה לא הפסיד אף משחק עם דוקסן הוא הפסיד את כל חמשת משחקי סטילרס תחתו.
משם דונלי המשיך לאמן את אוניברסיטת בוסטון משנת 1947 עד 1956 ואחר כך את אוניברסיטת קולומביה עימה זכה באליפות ליגת הקיסוס היחידה בהיסטוריית הקבוצה. לכבודו חדר המשקל באוניברסיטה קרוי על שמו וב-1967 הוא סיים את קריירת האימון שלו.
