לאחר סיום פעילותו הסטודנטיאלית שימש בשנים 1988 עד 1990 כעוזרו של שר החקלאות, אברהם כ"ץ-עוז. אחר כך, בשנים 1990–1992, שימש כעוזרו של יו"ר מפלגת העבודה, שמעון פרס. לאחר ניצחונה של מפלגת העבודה בבחירות והקמת ממשלת רבין השנייה ב-1992, מונה ליועצו המקצועי הבכיר של שר הבינוי והשיכוןבנימין בן אליעזר, תפקיד בו כיהן כשלוש שנים, בהן צבר ניסיון רב בתחומי הדיור והנדל"ן.
קריירה פוליטית בכנסת ובמפלגת העבודה
בכנסת ה-14
בשנת 1996 התמודד כבל בפריימריז של מפלגת העבודה במחוז דן, נכנס לרשימת העבודה לכנסת ה-14 במקום ה-36, אך החל לכהן בכנסת רק בעקבות התפטרותו של דוד ליבאי לאחר הבחירות.
בתקופה שבה לא כיהן כח"כ עבד כיועץ ויזם בתחום השיכון, הבנייה והנדל"ן. בנוסף, כיהן כחבר מועצת המנהלים של חברת "השטיח המעופף".
בכנסת ה-16
לקראת הבחירות לכנסת ה-16 התמודד לראשונה ברשימה הארצית של מפלגת העבודה, ונבחר למקום ה-11, כשברשימה הארצית מוקם במקום ה-14. עם כינונה של הכנסת ה-16 התמודד לתפקיד יו"ר סיעת העבודה בכנסת, אך הפסיד לדליה איציק. כבל כיהן לתקופה קצרה בתפקיד יו"ר ועדת הכלכלה וכן כיושב-ראש השדולה למען חיילי המילואים.
באותה שנה מונה ליושב ראש המטה המוניציפלי של המפלגה, לקראת הבחירות המקומיות.
מזכ"ל מפלגת העבודה
ב-16 ביוני2005 נבחר על ידי חברי מרכז מפלגת העבודה לתפקיד מזכ"ל המפלגה לאחר שגבר על ראש המועצה האזורית גלבוע, דני עטר, וזכה ב-62 אחוזים מהקולות. תפקיד זה הקנה לו שריון מקום ברשימת המפלגה לכנסת, וזאת בתמיכת שלושת המועמדים ליו"ר המפלגה: שמעון פרס, אהוד ברק ועמיר פרץ. כמזכ"ל התמודד כבל עם משבר תקציבי במפלגת העבודה[6] והוביל תוכנית הבראה כלכלית למפלגה.
בעת מפקד החברים שנערך לקראת כנסת ה-17, נשמעו טענות והאשמות על גל עצום של זיופים. כבל הביא להקמת ועדת חקירה[7] בראשות השופטת בדימוס שרה פריש, וזו קיימה חקירה יסודית, שבסיומה נפסלו למעלה מ-40,000 טפסים. בעקבות זאת הנהיג כבל סטנדרטים מחמירים של פיקוח על טוהר המִפקד וטוהר הבחירות הפנימיות במפלגה, כולל הצבת פקחים חיצוניים בשכר בקלפיות השונות[8].
לקראת הבחירות לכנסת ה-17, שימש כבל כיו"ר מטה הבחירות של מפלגת העבודה. באותה מערכת בחירות השיגה מפלגת העבודה 19 מנדטים.
בכנסת ה-17 וכשר בממשלה
ב-4 במאי2006, עם הקמת הממשלה ה-31, מונה כבל לשר בלי תיק הממונה על רשות השידור. במסגרת תפקידו זה פעל נגד סגירתה של רשות השידור. ב-1 במאי2007, יום לאחר הגשת דוח הביניים של ועדת וינוגרד, הודיע כבל על התפטרותו מהממשלה בעקבות הממצאים החמורים שעלו מן הדו"ח ואף קרא לראש הממשלה אהוד אולמרט לנהוג כמוהו ולהתפטר באופן מיידי[9].
בכנסת ה-18 הוצב במקום השביעי ברשימה העבודה לכנסת, במקום ששוריין למזכ"ל המפלגה. הוא נבחר לכנסת לאחר שהמפלגה זכתה ב-13 מנדטים. כבל כיהן בראשות ועדת המשנה למוכנות ובט"ש של ועדת החוץ והביטחון, היה פעיל מאוד בהפעלת הוועדה[10] ובתחילת 2012 הגישה הוועדה דו"ח על הלוגיסטיקה של צה"ל בשדה המערכה העתידי[11].
לאחר הבחירות לכנסת ה-18, ביקש אהוד ברק להוביל את מפלגת העבודה לממשלת נתניהו. על רקע זה, התפטר כבל מתפקיד מזכ"ל העבודה ימים ספורים לפני כינוס מרכז העבודה שעמד לדון בהצעת אהוד ברק לביטול משרת המזכ"ל ובכניסה לממשלה[12]. לאחר התפטרותו של כבל, התפטר גם היועץ המשפטי של מפלגת העבודה[13].
באותה עת השתייך כבל לקבוצה של ארבעה חברי כנסת מסיעת העבודה (עמיר פרץ, אופיר פינס-פז ויולי תמיר, ולאחר התפטרות שני האחרונים גם את דניאל בן סימון וראלב מג'אדלה), אשר התנגדו לכניסה לממשלת נתניהו, עד להיפרדותו של האחרון מן המפלגה והקמת סיעת העצמאות. בתקופה זו הצביעו הארבעה נגד המשמעת הקואליציונית, והופעלו עליהם סנקציות קואליציוניות[14].
עם פרישתו של אהוד ברק ממפלגת העבודה, שבו חברי הרביעייה לפעול במסגרת סיעת העבודה, וכבל נבחר לתפקיד יו"ר סיעת העבודה בכנסת.
בחודש דצמבר 2011 הודיע כבל על התמודדותו לתפקיד יו"ר ההסתדרות[15]. בשל כך, השעה עצמו לאחר חודש מתפקיד יו"ר הסיעה בכנסת. בבחירות שנערכו במאי 2012 הפסיד כבל ליו"ר המכהן של ההסתדרות, עופר עיני[16].
לאחר היבחרו של ח"כ יצחק הרצוג לראשות מפלגת העבודה ב-22 בנובמבר 2013, מינה הרצוג את כבל ליו"ר סיעת העבודה בכנסת. במסגרת עבודתו בכנסת התשע עשרה הוביל כבל את המאבק נגד מועמדותו של הרב שמואל אליהו, שלדעתו התבטא באופן גזעני נגד ערבים, לתפקיד הרב הראשי.
כמרכז האופוזיציה בכנסת, במרץ2014 כינס כבל, יחד עם ראש האופוזיציהיצחק הרצוג, את סיעות האופוזיציה, שכללה אז את "יש עתיד", "מרצ", "קדימה", הסיעות החרדיות והסיעות הערביות, להחרמת מליאת הכנסת וכינוס כנסת אלטרנטיבית, כמחאה נגד חקיקת חוקי הגיוס, המשילות ומשאל העם[17].
כיו"ר ועדת הכלכלה יזם ועמד בראש ועדת החקירה הפרלמנטרית להתנהלות המערכת הפיננסית בהסדרי אשראי ללווים עסקיים גדולים[21].
בשנת 2015 שקל להתמודד מול יו"ר קק"ל אפרים שטנצלר, לאור התנהלותו הבעייתית כפי שחשף העיתונאי רביב דרוקר[22]. לבסוף תמך במועמדותו של ח"כ דני עטר.
בבחירות המקדימות של מפלגת העבודה לקראת הבחירות לכנסת העשרים ואחת הגיע כבל למקום ה-9[27], על רקע ביקורת שמתח כנגד יושב ראש המפלגה אבי גבאי, ולאחר שריונים הוצב במקום ה-15 ברשימה[28] ולא נכנס לכנסת.
חוקים ופעילות בולטת בכנסת
כבל הוא אחד המחוקקים הפוריים בתולדות הכנסת. מאז שנת 2000 יזם 684 חוקים[29], ומאז שנבחר לראשונה ב-1996 יזם מעל 700 חוקים[דרוש מקור]. בין החוקים שהעביר במהלך כהונתו כחבר הכנסת: חוק המילואים[30], אשר מעגן את זכויותיהם של אנשי המילואים ואת ההטבות שלהן הם זכאים; חוק המועצה הישראלית לצרכנות[דרוש מקור], אשר מסדיר את מעמדה של המועצה ואת זכויות הצרכנים; תיקון לחוק מידע גנטי המאפשר לבית המשפט לחייב בדיקת אבהות כאשר ישוכנע שיש סיכוי סביר לנכונות ולטובת הילד[31], וחוק הקובע כי לא יינתנו מענקים מהמדינה למפעלים שלא משלמים לעובדיהם שכר מינימום[דרוש מקור]. הוביל חוקים צרכניים: חוק החזר כספי - תשלום במזומן במקום זיכוי[32], חוק מענה אנושי תוך 6 דקות במרכזי השירות השונים[33], חוק פיצוי לאיחור טכנאי[34], חוק שקיפות בתשלומים – חובת פירוט התשלומים הקבועים בחשבונות הגז, מים, חשמל, טלפוניה ועוד[35], הסדרה בחוק את זכויותיהם של חברי מועדון לקוחות[36] וכן הוביל מאבק נגד ניתוק מים לחייבים[37].
אחד המאבקים הראשונים של כבל כחבר כנסת צעיר היה המאבק נגד פעילותו הבלתי חוקית של ערוץ 7 ששידר שידורי רדיו מלב ים ללא רישיון. אנשי התחנה טענו כי הם משדרים מחוץ לגבולות המים הטריטוריאליים של ישראל, ועל כן אין להם צורך ברישיון. אולם הוכח כי הספינה שדרה מתוך גבולות המים הטריטוריאליים של ישראל. כדי למנוע את סגירת התחנה יזם ח"כ צבי הנדל עוד ב-1999 הצעת חוק שנועדה להסדיר את פעילותה, אולם כבל (עם חברי כנסת נוספים) פנה לבג"ץ, שפסל את החוק אף שכבר עבר בכנסת. פעילות התחנה הופסקה באופן סופי לאחר שב-2003 פסק נגדה בית משפט השלום בירושלים ואף גזר על כמה מאנשיה עונשי מאסר בפועל[39].
בעשור האחרון כבל בלט במאבקיו למען תקשורת חופשית ובלתי תלויה בגורמים כלכליים ופוליטיים. היה מהבולטים נגד הניסיונות לסגור את ערוץ 10[40][41], כיו"ר ועדת הכלכלה הוביל מאבק מול נתניהו בניסיונו למנוע את פתיחתו של תאגיד השידור הציבורי (לשעבר רשות השידור)[42].
שיאו של המאבק היה בחוק ישראל היום, אותו יזם בשנת 2014. החוק קבע כי עיתון שמוגדר כאחד מארבעת העיתונים היומיים בעלי התפוצה הרחבה ביותר בארץ יחויב להימכר בעבור לא פחות מ־70% ממחירו של העיתון היומי הנפוץ והזול ביותר, משמעותו הגבלה על הפצת עיתון ישראל היום המופץ בחינם[43]. בתגובה להצעת החוק העיתון יצא נגד כבל ואף פרסם את מספר הטלפון שלו על גבי העיתון על מנת לעצור את החוק. על החוק היו חתומים חברי כנסת מהקואליציה ומהאופוזיציה[44], ולאחר כחודש הממשלה נפלה והכנסת התפזרה. לימים טען ראש הממשלה כי הפיל את הממשלה בגלל חוק ישראל היום[45].
כיו"ר ועדת הכלכלה הוביל בשנת 2015 התנגדות למתווה שהיה אמור להיות מאושר בוועדה. עקב ההתנגדות השר הממונה דאז אריה דרעי החליט להתפטר מתפקידו כשר הכלכלה והסמכות הועברה לראש הממשלהבנימין נתניהו[46]. כבל דרש מנתניהו להופיע בפני ועדת הכלכלה בנושא וזה אכן הופיע על מנת להסביר את הסיבות לאישור המתווה. כבל אף היה מבין העותרים נגד ממשלת ישראל בנושא. לבסוף הקואליציה העבירה את המתווה על אף התנגדות הוועדה על ידי שימוש בסעיף 52 לחוק ההגבלים העסקיים[47].
כבל עמד בראש השדולה למען חיילי המילואים בכנסת. בתחום החקיקה הוא מרבה לעסוק בנושאים חברתיים, צרכנות והגנה על החקלאים. כבל היה מראשי המאבק נגד ערוץ 7 ונגד הפצת תאוריות הקשר על רצח רבין והוא מיוזמי התיקון לחוק נשיא המדינה, האומר כי רוצח ראש ממשלה מטעמים אידאולוגיים, לא יוכל לקבל חנינה על פשעו. כמו כן היה כבל מראשוני הפעילים בכנסת למען זכויות, ואף עמד בראש השדולה הגאה בכנסת לאחר כהונתה של יעל דיין בתפקיד זה.
בין החוקים שיזם כבל במהלך כהונתו בכנסת:
חוק המתיר חילוט רווחים שמקורם בפרסומים שעניינם עבירות והעברתם לידי נפגעי העבירות
חוק המסדיר עריכת בדיקות גנטיות לשם גילוי קרבת משפחה
חוק המורה על קביעת תנאים שעניינם שמירה על איכות הסביבה לשם מתן מענקים למפעלי תעשייה (יחד עם אילן ליבוביץ ולאה נס)[48].
תיקון לחוק מבקר המדינה המחייב את המבקר לפרסם בדו"חות שלו גם ממצאים חיוביים
בשנת 2002 כבל נאבק למען הקמת גדר ההפרדה[49]. בתחום המדיני כבל הוא מתומכי יוזמת ז'נבה[50] ומתנגד של ההתנחלויות, עליהן אמר: "אין לך תופעה אנטי-ציונית יותר מההתנחלויות.... אין לך תופעה שמקעקעת יותר את הרוב היהודי במדינת ישראל מההתנחלויות". על הציונות של המתנחלים אמר: "בעיני, הציונות הזו היא לא יותר מציונות-נדל"ן, של אנשים שבמידה רבה רצו למצוא להם מקום בזול כדי לגור בו"[51].
בנובמבר 2013 תמך במועמד יצחק הרצוג בפריימריז במפלגת העבודה. כמו כן הקים באותו חודש את השדולה "הורות בעידן של קריירה" בכנסת, שנועדה לקדם חקיקה המתחשבת בצרכי המשפחה של העובדים במסגרת תנאי העסקתם[52].
במאי 2018 הציע תוכנית מדינית חד-צדדית לשטחי יהודה ושומרון שבמסגרתה יסופחו בקעת הירדן וגושי ההתנחלויות לישראל, ובשאר השטחים תישאר שליטה צבאית ישראלית לשמירה על הביטחון עד לפינויים בהסדר עתידי[53]. כבל כתב בתוכניתו כי על מנת לשמר את חזון שתי המדינות לשני עמים, יש לקבוע גבול בין גושי ההתיישבות ליהודה ושומרון, לספח את הגושים שבהם מצויים למעלה מ-300,000 תושבים שאי אפשר לפנות ולהקפיא את הבנייה בהתנחלויות שמחוץ להן. התוכנית ספגה ביקורת רבה בשמאל, כולל מראש מפלגת העבודהאבי גבאי ויו"ר "התנועה" ציפי לבני[54].
.jpg)
