|
|
tabBackground:;tabBorder:#AAAAAA;defaultTab:2;
|
|
|
אִיָּר (מאכדית: ayyāru[1][2]), הוא חודש בלוח הבבלי ובלוח העברי, השני במספר לפי המסורת המקראית והשמיני לפי המסורת החז"לית. חודש זה חל בשיא האביב בארץ ישראל.
על פי הלוח העברי הקבוע, בחודש אייר יש תמיד 29 ימים ("חודש חסר"). א' באייר יכול לחול בימים שני, שלישי, חמישי ושבת.
שמות החודש וסמליו
שמו של החודש, כשמותיהם של שאר החודשים בלוח העברי, הובא מגלות בבל.[3] מקורו במלה "אָיָרוּ" באכדית, שמשמעותה "אור".[2]
בלוח גזר אשר נמצא בחפירות תל גזר בשנת 1908, נקרא חודש זה "ירח קציר שעורים".[4] (בכתיב חסר: יֶרַח קְצִר שְׂעֹרִם)
בתנ"ך[5] מופיע, בהשפעת שמות החודשים הפיניקיים ובהקשר של תיאור בניית המקדש, תיאור שופע במונחים פיניקיים בעקבות השפעות בנאי המקדש הפיניקים על כתיבתו, השם "חדש/ירח זִו" (זיו).[6]
לפני חורבן בית המקדש היו שליחים יוצאים מירושלים להודיע על קביעת ראש חודש מפני פסח שני, שבו מקריבים קורבן פסח מי שהיה טמא או מי שהיה בדרך רחוקה[7].
מזלו של חודש אייר הוא מזל שור[8]. בלוח השנה במגילות קומראן מזלו הוא מזל תאומים.
חודש זה חל בתוך ימי ספירת העומר, הנחשבת ביהדות לאחת משתי תקופות אבלות שבלוח השנה העברי (השנייה היא ימי בין המצרים).
מועדים עיקריים
מאורעות במסורת
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ חודשי השנה העברית, באתר האקדמיה ללשון העברית, 8 בספטמבר 2015
- ^ 1 2 W. Muss-Arnolt, The Names of the Assyro-Babylonian Months and Their Regents, Journal of Biblical Literature 11, 1892, עמ' 72–94 doi: 10.2307/3259081
- ^ על כך מעיד אף תלמוד ירושלמי, מסכת ראש השנה, פרק א', הלכה ב'.
- ^ לוח גזר
- ^ מלכים א', ו', א' ול"ז
- ^ יצחק אבישור, כתובות פיניקיות והמקרא, א. רובינשטיין, 1979, עמ' 142
- ^ משנה, מסכת ראש השנה, פרק א', משנה ג'.
- ^ ספר יצירה פרק ה' משנה ח'
- ^ אין צמים אותו בימינו
