צבע הפרווה של אייל טימור הוא חום אפרפר, עם מראה גס לעיתים קרובות. בניגוד למרבית האיילים, העופרים נולדים ללא נקודות. גובהו בכתפיים 83–110 ס"מ, אורך ראשו וגופו 142–185 ס"מ, ומשקלו 50–115 ק"ג. השפתיים לבנות, האף סגלגל, האוזניים גדולות ורחבות, ומעוגלות במקצת, הרגליים קצרות יחסית, ומשוות לו מראה מעט גוץ והזנב קצר ובאורך 8–20 ס"מ. לעיתים יש סימונים כהים בצורת Y על הפנים. לזכרים זוג קרניים בהם על פי רוב שלושה סיעופים, אם כי נצפו לעיתים פרטים שלהם כארבעה סיעופים. אף על פי שאורך הקרניים בממוצע הוא 60 סנטימטר-2.5 מטר, ניתן לצפות מדי פעם, בפרטים עם קרניים באורך 3.6 מטרים. לעיתים הקרניים צומחות עם עיקול למטה החוזר ומתרומם למעלה.
בית גידולו של אייל טימור הוא מגוון למדי וכולל: יערות טרופיים, יערות ממוזגים, יערות נשירים, שטחי מרעה, סוואנות, וביצות. איילי טימור יכולים לחיות גם באזורים צחיחים יחסית, כמו המדבריות באוסטרליה, בשל העובדה כי הם אינם זקוקים למים, ומקבלים את מרבית הלחות הדרושה להם, ממזונם הצמחוני.
אקולוגיה והתנהגות
איילי טימור הם איילים חברותיים שלעיתים רחוקות חיים בבדידות, ובדרך כלל הם נצפים בקבוצות קטנות של עד 25 פרטים. הם פעילים בעיקר בלילה, למרות שבאזורים רבים הם נצפים בשעות היום. בניגוד לאיילים רבים, איילי טימור אינם מניפים את זנבם כאשר הם נמלטים. לאיילים קולות שונים, ביניהם שאגות של הזכרים בעונת הרבייה, או קול חזק המהווה אות אזעקה בהתקרבות טורף. בעונת הרבייה הזכרים נוהגים לקשט את קרניהם בעלים, דשאים, וזרדים רבים, ככל הנראה כדי להפחיד יריבים אחרים. ההיריון נמשך כ-שמונה חודשים, לאחריהם נולד עופר אחד ולעיתים רחוקות שניים, הנגמל לאחר שישה או שמונה חודשים, ומגיע לבגרות בגיל 18–24 חודשים. תזונתם כוללת עשביםעלים ודשאים, באזורים שונים הם נצפים במים, אוכלים צמחייה מימית כדוגמת שרכי מים.
איומים
האויבים הטבעיים של אייל טימור הם דהולים, פיתוניים, תניני ים, ודרקוני קומודו. אף על פי שאייל טימור מסווג במצב "פגיע" לא צפויה לו סכנת הכחדה, בשל תפוצתו הנרחבת במדינות אליהן הוא הובא. תוחלת חייו של אייל טימור 15–20 שנים.
.jpg)
.jpg)
deer_North_Era_Royal_NP-1.jpg)
.jpg)
_doe_and_fawn_(19723516843).jpg)