במקור שימש המושג בשיח הפוליטי לתיאור תומכיה של ברית המועצות במדינות המערב, הדרך שבה הגנו על פעולות אלימות ודכאניות של משטרים קומוניסטיים דיקטטורים והיחס שהעניק להם המשטר הסובייטי. תומכים אלה היו בעיקר ליברלים, סוציאליסטים וקומוניסטים. לאחר תום המלחמה הקרה השימוש במושג התרחב, לתיאור מגוון רחב יותר של אידאולוגיות.
המונח אידיוט שימושי, עבור אדם נאיבי או לא מודע, שימש בכתב עת בריטי כבר בשנת 1864. הרקע היה ביחס לחילוקי דעות על הצבעה של אמיל אוליבייה עם הממשלה, בניגוד לעמיתיו באופוזיציה. המאמר מתאר כיצד אוליבייה השתמש במכתב של "אידיוט שימושי", כדי להסביר את עמדותיו[1].
עם זאת השימוש הנפוץ במושג "אידיוט שימושי" או "תמים שימושי" החל רק בשנות ה-40 של המאה ה-20. כדי לתאר את היחס הנאיבי של אנשים פרו-דמוקרטים במערב, שנטו לשמאל, במיוחד לסוציאליזם, כלפי ברית המועצות, המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות, סטלין וקומוניזם בכלל, תוך הטלת ספק בפעולות דיכוי וזוועה, הקטנה או הצדקה שלהם. ואת האופן הציני שבו המשטר הסובייטי ניצל את אותם התומכים התמימים לצורך השגת מטרותיהם.
פעולות שביצעה ברית המועצות ובהמשך גם מדינות קומוניסטיות נוספות כמו סין, כללו דיכוי, צנזורה, הטיהורים הגדולים, מעשי רצח פוליטיים ועוד. גורמים במערב העבירו ביקורת כלפי אותם המעשים, אך פעילים ומפלגות נהגו לצייר את לנין וסטלין כמנהיגים דגולים המתנגד לאימפריליזם המערבי ולאי צדק חברתי, להכחיש את הטענות נגד המשטר הקומוניסטי, ולהצדיק את צעדי סטלין בהסברים שונים.
אדם שתומך בדמוקרטיה במדינה מסוימת והסכים ליצור קואליציה והקמת ממשלה עם קומוניסטים (אנטי דמוקרטים).
אדם במדינה לא קומוניסטית שהביע סימפתיה כלפי קומוניזם. תכופות אנשים אלה נתפסו בעיני קומוניסטים (וכן מתנגדים לקומוניזם שסבלו משלטונם) כאדם נאיבי ורגיש למניפולציות שניתן לנצלו למטרות תעמולה או אחרות. אנשים כאלה הידהדו נרטיבים וטיעונים של הקומוניסטים, אספו כספים למטרות קומוניסטיות וקידמו רעיונות קומוניסטים או תמיכה במדיניות ברית המועצות (אפילו אם זו כללה פגיעה בפעילים קומוניסטים מקומיים).
נהוג לשייך ללנין את טביעת המונח "אידיוטים שימושיים מהמערב", ביחס למפלגות וארגונים במערב התומכים באופן אוטומטי בברית המועצות, אם כי מעולם לא נמצאו בכתבי לנין עדויות לכך. האזכור המוקדם ביותר של המונח נמצא רק ביוני 1948 במאמר בניו יורק טיימס[2].
המאמר עסק בפוליטיקה איטלקית של אותה תקופה ("השינוי הקומוניסטי נראה באירופה"), תוך ציטוט העיתון של המפלגה האיטלקית הדמוקרטית הסוציאליסטית L'Umanità. העיתון טען כי למפלגה הסוציאליסטית האיטלקית, שנכנסה לחזית עממית עם המפלגה הקומוניסטית האיטלקית (PCI) הידועה בשם "החזית הדמוקרטית העממית" במהלך הבחירות הכלליות באיטליה ב-1948, תינתן האפשרות להתמזג עם PCI או לעזוב את הברית. המונח שימש מאוחר יותר במאמר מ-1955 ב-American Federation of Labor News-Reporter כדי להתייחס לאיטלקים שתמכו במטרות קומוניסטיות. המגזין "טיים" השתמש בביטוי לראשונה בינואר 1958, וכתב שחלק מחברי הדמוקרטיה הנוצרית רואים בפעיל החברתי דנילו דולצ'י אידיוט שימושי למטרות קומוניסטיות. מאז זה חזר על עצמו במאמרי "טיים" משנות ה-70, עד שנות ה-80, עד שנות ה-2000, ו-2010.
שימוש עכשווי
כיום יש המשתמשים בכינוי הגנאי כלפי יריביהם באופן דומה לשימוש שנעשה בו כלפי תומכי ברית המועצות. מטבע הדברים, טיבה של האנלוגיה הוא סובייקטיבי.
המשתמשים במונח זה טוענים שחלק מארגונים אלה, החורתים על דגלם עקרונות של ליברליזם, הומניזם וזכויות האדם, מעלימים עין ממעשי זוועה, טבח, טרור, פרעות, פשעים נגד האנושות והפרות זכויות אדם שלא היו נסבלים במדינות מערביות, מצד הארגונים בהם הם תומכים. יש המסבירים תופעה זו בגזענות של ציפיות נמוכות, שלטענתם קיימת בקרב אותם ארגונים, הגורמת להם להיות סלחנים לגבי מעשי זוועה והפרות זכויות אדם מצד אותם ארגונים וקבוצות הנתפשים כנחותים מוסרית מהעולם המערבי הנאור והדמוקרטי.
דוגמאות נוספות ל"אידיוטים שימושיים" (אם כי לאו דווקא כינוי אנשים בשם זה) הוא התמיכה של ליברלים וקומוניסטים באיראן במהפכה האיראנית. מנהיגים כמו מהדי באזרגאן שהיה ממקימי "תנועת השחרור האיראנית" ב-1961, תנועת אופוזיציה ליברלית בעלת נטייה אסלאמית נגד השאה מוחמד רזה פהלווי. ההתנגות לשלטונו המושחת ומדכא של השאה, מצד ליברים וקומוניסטים, יחד עם רצון ברפורמות חברתיות לשם השגת צדק חברתי וזכויות אדם, התלכדו עם קבוצה גדולה יותר של כפריים ושמרנים דתיים שהתנגדו לשאה בגלל סיבות אלה וגם בגלל התנגדותם לליברליזם ולחילוניות. המההפכה האיסלמית ב-1979 באיראן סייעה להקים רפובליקה אסלאמית-תיאוקרטיתטוטלירית תחת שלטון האייתוללהח'ומייני, שרחוקה מאוד מחזונם של הליברלים והקומוניסטים כאחד, דיכאה את העם האירני בצורה קשה ואכזרית לפחות כמו שלטון השאה, ותומכת בטרור ויצוא של "מהפכה איסלמית" למדינות אחרות.
השימוש במונח לתיאור תומכי חמאס לאחר טבח שבעה באוקטובר
שימוש נפוץ נוסף ב"אידיוטים שימושיים" או בהסברים דומים נוגע לארגונים ואנשים במערב שתומכים בחמאס על רקע טבח שבעה באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל. פעילים רבים במערב יצאו בתמיכה ב"שחרור עזה" ו"שחרור פלסטין" כאשר הם מקטינים, מכחישים או מצדיקים את מעשי חמאס. חלקם תמכו והפיצו תאוריות קונספירציה כי לפיהן מעשי הטבח באזרחים הן מזויפות או מוגזמות, וחלקם אף טענו כי מדובר במזימה של ישראל. דרך נוספת להתעלמות ממעשי הטרור היא הצגה שלהם באופן כללי מאוד כ"התנגדות". בו בזמן רובם הגדול טוענים כי "צריך להסתכל על התמונה הגדולה יותר" וכי האלימות נגד אזרחים ישראלים מוצדקת - בגלל הנכבה, בגלל הכיבוש או על רקע ראיית ישראל כמבצעת של אפרטהייד, קולוניאליזם, פשעי מלחמה, טיהור אתני או רצח עם. הפעילים תומכים ב"הפסקת אש מידית", ו"צדק לפלסטין". בנאום נתניהו בקונגרס ב-2024 ראש ממשלת ישראלבנימין נתניהו כינה אותם "אידיוטים שימושיים בשירות איראן".[9]
^Falk, Richard (16 ביולי 2007). "Slouching Toward a Palestinian Holocaust". The Transnational Institute. נבדק ב-20 באוגוסט 2020. After winning the Palestinian elections, Hamas was castigated as a terrorist organization that had not renounced violence against Israel and had refused to recognize the Jewish state as a legitimate political entity. In fact, the behavior and outlook of Hamas is more complex and diverse{{cite web}}: (עזרה)