אידה הֶנדֶל (באנגלית : Ida Haendel ; 15 בדצמבר 1928 – 30 ביוני 2020 )[ 1] כנרת בריטית -יהודייה , ילידת פולין .
הנדל נולדה בדצמבר 1928 בעיירה חלם שבפולין. החלה בהיכרות עם הכינור כבר בגיל שלוש, ובגיל שבע החלה ללמוד אצל מייצ'סלב מיכאלוביץ', תלמידו של ליאופולד אאואר , באקדמיה למוזיקה ע"ש פרדריק שופן בוורשה . בין השנים 1935 –1939 למדה הנדל אצל קרל פלש בלונדון , ובהמשך למדה אצל ג'ורג'ה אנסקו . ב-1937 ניגנה לראשונה בבריטניה , בהיכל המלכה (Queen's Hall) תחת שרביטו של הנרי ווד . במהלך מלחמת העולם השנייה ניגנה במפעלים ובעבור חיילים בריטיים ואמריקאיים. בשנת 1946 ניגנה לראשונה בארצות הברית , ובין השנים 1948 –1949 הקליטה עם תזמורת פילהרמוניה בניצוחו של רפאל קובליק את הקונצ'רטי לכינור מאת לודוויג ואן בטהובן ומקס ברוך . היא המשיכה להקליט גם בגיל מתקדם ובשנת 2003 הקטליה עם ולנטינה ליסיצה .
בשנת 1952 עברה הנדל למונטריאול . ב-1970 הוציאה לאור את האוטוביוגרפיה שלה, Woman with Violin ("אישה עם כינור"). בשנת 1979 עברה למיאמי , שם נפטרה ב-30 ביוני 2020.
בשנת 1991 הוענק לה תואר "מפקדת" של מסדר האימפריה הבריטית (CBE) , וב-1993 העניק לה הנסיך צ'ארלס תואר דוקטור לשם כבוד מטעם הקולג' המלכותי למוזיקה .
הנדל ניגנה על כינור תוצרת אנטוניו סטרדיווארי משנת 1696 , וכן על כינור משל ג'וזפה גוארנרי .
ביקרה והופיעה בישראל עשרות פעמים, החל משנות ה-50 .
Ida Haendel, Woman with Violin: an autobiography , London: Gollancz, 1970, ISBN 0-575-00473-8
רות רוזנפלדר, אידה הנדל אנציקלופדיה לנשים יהודיות (באנגלית)
הכנרית אידה הנדל הגיעה , מעריב , 6 בינואר 1950י. פינקלסטון (לונדון), המיתרים המרירים של אידה הנדל , מעריב , 22 במאי 1970 (עם צאת ספרה האוטוביוגרפי)
דרור גרין , הוא פסנתר והיא כינור , באתר ynet ולדימיר אשכנזי )אורה בינור, הווירטואוזית: מסע נוסטלגי עם אידה הנדל , באתר nrg , 3 באוגוסט 2009
ריאיון עם אידה הנדל , יעקב אחימאיר , "רואים עולם "אמיר מנדל , הכנרת אידה הנדל מתה בגיל 91 , באתר הארץ , 2 ביולי 2020אידה הנדל IMDb (באנגלית) אידה הנדל AllMusic (באנגלית) אידה הנדל MusicBrainz (באנגלית) אידה הנדל Discogs (באנגלית) אידה הנדל Songkick (באנגלית) אידה הנדל (1928-) , דף שער בספרייה הלאומית
.svg){kind=logo}
