אידאן מק גאבראן (בגאלית סקוטית: Áedán mac Gabráin; מת בשנת 608 לערך) היה מלך דאל ריאטה החל משנת 574 לערך ועד פטירתו.
אידאן היה בן זמנו של קולומבה הקדוש, ומרבית המידע אודות מלכותו מקורו בתיאור פעולותיו של הקדוש, כגון ספרו של אדומנאן מאיונה "חייו של קולומבה הקדוש".
כרוניקות איריות מתארות את מסעי המלחמה של אידאן כנגד שכניו באירלנד בצפונה של אנגליה וכן את מסעותיו לאיי אורקני ולאי מאן. בין הכרוניקות המזכירות את חייו של אידאן נתן למנות את ה"היסטוריה אקלסיאסטיקה ג'נטיס אנגלורום" של בדה, ה"סנכוס פר נ-אלבן" והכרוניקות "דברי ימי אלסטר" ו"דברי ימי טיגרנאך".
קורות חיים
כתב יד משנת 1130 לערך מתאר את מוצאו של איידן. על פי כתב זה איידן היה אחיו התאום של בראנדאב מק אכדאך, מלך לנסטר אולם איידן הוחלף בלידתו באחת מבנותיו התאומות של גאבראן מק דומאנגארט שנולדו באותו לילה, כך שלכל משפחה יהיה בן בכור. אירוע זה מוזכר גם ב"נבואת ברכאן" אולם אין תיעוד היסטורי למסורת זו.
על פי שיר וולשי, אימו של אידאן הייתה בתו של דומנאגואל מאלט קלוט. אחיו של אידאן - אאוגאנאן נפטר בשנת 597 לערך (ה"סנכוס" מזכיר שלושה אחים נוספים - אשר מועד פטירתם אינו ידוע: קוילדאך, דומנל ודומאנגארט).
תקופת שלטונו
אידאן היה מלך דאל ריאטה (אשר, על פי ה"סנכוס פר נ-אלבן" הייתה מחולקת לשלושה שבטים: קנל נגבריין (שבט גבריין) - באזור קינטייר, קוואל ובוט, קנל לואיירן (שבט לואיירן) באזור ארגייל וקנל נ'אואנגוסה (שבט אואנגוסה) באזור איזליי.
אידאן עלה לשלטון לאחר מותו של קונאל מק קומגייל בשנת 574. בעת עלייתו לשלטון היה אידאן בן 40 לערך. ייתכן שעלייתו לשלטון הייתה שנויה במחלוקת - אדומנאן מציין כי קולומבה תמך דווקא באחיו - אאוגאנאן, אולם לבסוף קולומבה הכתיר את אידאן. הכתרה זו היא ההכתרה הקדומה ביותר המתועדת בהיסטוריה של בריטניה ואירלנד.
בעקבות מותו של קונאל, התרחש בשנת 574 (על פי "דברי ימי אלסטר" ו"דברי ימי טיגרנאך") קרב המכונה "קרב טלוך" (Teloch) או "קרב דלגו" (Delgu) בסמוך לקינטייר. מיקומו המדויק של הקרב אינו מצוין, אולם מהכרוניקות עולה כי "דונכאד, בנו של קונאל בנו של קומגאל ורבים אחרים מתומכי בניו של גאבראן נפלו." ההיסטוריון מ. או. אנדרסן סבור כי מדובר בקרב נגד באטאן מק קייריל (Báetán mac Cairill).
"דברי ימי אלסטר" מציינים כי בשנת 575 נערכה אספה גדולה בסמוך ללימאבאדי בה נכחי אייד מק אינמויירך וקולומבה, וכי אידאן נכח בפגישה. מטרת הפגישה אינה ברורה, אולם יש הסבורים כי מדובר במחלוקת בדבר שלטונו על דאל ריאטה. בעקבות הפגישה הוסכם כנראה על ברית צבאית בין דאל ריאטה ואוי נייל (Uí Néill) - ככל הנראה בשל הסכנה שנשקפה לשלטונם של אייד ושל אידאן מצד באטאן. מותו של באטאן בשנת 583 לערך הקל על אידאן ואפשר לו לפתחו בפשיטות צפונה ומזרחה.
בשנת 580 לערך פשט אידאן על אורקני (שהייתה תחת שלטונו של ברידיי הראשון מלך הפיקטים).
אידאן המשך במסעותיו הצבאיות בצפונה ומערבה של סקוטלנד, וניהל קרב בשנת 590 לערך, באזור הנהר פורת' בו נהרג בניו בשל אידאן - ארתור ואאוכייד פינד.
הקרב היחיד המתועד בין אידאן לבין ממלכת הפיקטים נערך בשנת 599 בקריקין. בקרב זה הובס אידאן, ובניו נהרגו בקרב (יש הסבורים כי הקרב בנהר פורת' וקרב זה הם אותו הקרב, או שמא מדובר בקרב שנערך בשנת 584 לערך, בו נהרג ברידיי הראשון).
מסורות ולשיות מזכירות קרב בין אידאן לבין רידרך הראשון, מלך אלט קלוט (ממלכת סטרת'קלייד) או פשיטות שערך אידאן בממלכה זו.
אידאן הובס בקרב נוסף, המכונה "קרב דגאסאטאן" (Degsastan) - ובקרב זה נהרג בנו, דומאנגארט, וייתכן שאף בראן, בן נוסף, נהרג בקרב זה. על פי הכרוניקות האיריות, כוחות איריים סייעו לאידאן במלחמתו נגד הרינג בנו של הוסה מלך ממלכת ברניקיה (כמצוין ב"דברי הימים האנגלו-סקסים").
אידאן נפטר ב-17 באפריל 608, בגיל 74 (לפי "דברי ימי טיגרנאך"). "נבואת ברכאן" מציינת כי נפטר בקינטייר. ג'ון מפרדון כתב בספרו מהמאה ה-14 כי אידאן נקבר בקילקראן שבארגייל.
לאחר מותו של אידאן עלה לשלטון בנו אאוכייד בוייד.
צאצאיו של אידאן
אאוכייד בוייד לא היה בכור בניו של אידאן. אדומנאן מציין כי קולומבה הקדוש ניבא שאאוכייד יעלה לשלטון ולא אחיו הבכורים. הסנכוס פר נ-אלבן מציין את שמות בניו של אידאן: אאוכייד פינד (Eochaid Find), טאות'ל (Tuathal), בראן (Bran), ביית'נה (Baithéne), קוניינג (Conaing) וגארטנייט (Gartnait). אדומנאן מזכיר שני בנים נוספים - ארת'ור ודומאנגארט - שאינם מוזכרים בסנכוס. ייתכן שדומאנגארט היה נכדו של אידאן (בנו של קוניינג).
לימים, במהלך המאה השביעית והמאה השמינית, נאבקו בניו של אאוכייד בוייד (צאצאי בכורו, דומנל ברק) בצאצאיו של קוניינג על השליטה בממלכה.
היו חוקרים שסברו כי גארטנייט בנו של אידאן הוא גרטנייט בן דומלך, מלך הפיקטים - כאשר תומכי סברה זו טוענים כי דומלך הייתה בעצם אשתו של אידאן. היסטוריונים מודרניים מטילים ספק בטענה זו.
הכרוניקות מזכירות את מיית'גם (Maithgemm) המכונה גם גמה (Gemma), בתו של אידאן, אשר נישאה לנסיך בשם קיירל (Cairell) מדאל פיאטאך ( Dál Fiatach).
קישורים חיצוניים
