איבנינג סטנדרד

איבנינג סטנדרד
London Evening Standard
כותרות העיתון ביום הפיגוע בלונדון ב-7 ביולי 2005, צולם בתחנת ווטרלו
כותרות העיתון ביום הפיגוע בלונדון ב-7 ביולי 2005, צולם בתחנת ווטרלו
תדירות יומון עריכת הנתון בוויקינתונים
פורמט טבלואיד עריכת הנתון בוויקינתונים
מו"ל Daily Mail and General Trust, Evgeny Lebedev, אלכסנדר לבדב עריכת הנתון בוויקינתונים
בעלים אלכסנדר לבדב, Justin Byam Shaw, Evgeny Lebedev, Daily Mail and General Trust, בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה עריכת הנתון בוויקינתונים
עורך ראשי Dylan Jones עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריכי הופעה 1827–הווה (כ־198 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
מערכת לונדון עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
ISSN 2041-4404
www.standard.co.uk
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

איבנינג סטנדרדאנגלית: Evening Standard), הוא עיתון בריטי ותיק המתפרסם מדי שבוע ומופץ ללא תשלום באזור לונדון רבתי, אנגליה. הוא מודפס בפורמט צהובון, ויש לו גם מהדורה מקוונת.

באוקטובר 2009, לאחר שנרכש על ידי איש העסקים הרוסי אלכסנדר לבדב, העיתון סיים היסטוריה של 180 שנה של תפוצה בתשלום ומהדורות מרובות מדי יום, והפך לחינמון המפרסם מהדורה מודפסת אחת בכל יום חול, והכפיל את תפוצתו כחלק משינוי בתוכנית העסקית שלה[1].

ב-29 במאי 2024 הודיע העיתון כי יהפוך לשבועון, לאחר כמעט 200 שנה שפעל כיומון, מכיוון שהוא הפך ללא רווחי. הפרסום היומי הסתיים ב-19 בספטמבר 2024. המהדורה השבועית הראשונה פורסמה ב-26 בספטמבר 2024 תחת השם החדש The London Standard.

היסטוריה

העיתון נוסד על ידי עורך הדין סטנלי ליס גיפארד ב-21 במאי 1827 בשם "הסטנדרד". לאחר שעבר לבעלותו של ג'יימס ג'ונסטון, הוא הפך לעיתון בוקר מ-29 ביוני 1857. תחת השם "איבנינג סטנדרד" החל מ-11 ביוני 1859 פורסמה גם מהדורת הערב. "הסטנדרד: זכה להצלחה בזכות מדור חדשות החוץ שלו, בין השאר הדיווח שלו על אירועי מלחמת האזרחים האמריקאית (1861–1865), מלחמת אוסטריה–פרוסיה ב-1866 ומלחמת מלחמת צרפת–פרוסיה ב-1870, כולם תרמו לעלייה בתפוצתו.

גם "הסטנדרד" וגם ה-"איבנינג סטנדרד" נרכשו על ידי סי ארתור פירסון ב-1904. מדיוויסון דאלזאל רכש את שני העיתונים ב-1910, וסגר את "הסטנדרט", עיתון הבוקר, ב-1916.

בבעלות לורד ביברברוק

ב-1923, לורד ביברברוק, הבעלים של ה"דיילי אקספרס", קנה את קבוצת העיתונים שהחזיקה בעיתון, אם כי הוא מכר אותם זמן קצר לאחר מכן לבעלים של ה"דיילי מייל", לורד רותרמר, למעט "הסטנדרד". מאז הפך לעיתון שמרני מובהק, שתקף בחריפות את מפלגת הלייבור בבחירות 1945.

ה"איבנינג סטנדרד" הפסיק להתפרסם בימי שבת ב-30 בנובמבר 1974, אך הוא עדיין הפיק שש מהדורות מדי יום. בשנות ה-60, העורך הפוליטי של העיתון רוברט קארוול קיבל תדרוך כמעט מדי בוקר מראש הממשלה הרולד וילסון .

בשנת 1980, הפך לחלק מקבוצת Associated Newspapers ופכל תחת הסכם תפעול משותף עם העיתון Evening News. העיתון החדש היה ידוע כ"New Standard" עד 1985, כאשר Associated Newspapers קנו את יתרת המניות והפכו אותו ל-The Standard. ב-1987 ה-Evening News הוקם מחדש לזמן קצר כדי להתחרות ב-London Daily News של רוברט מקסוול, אבל היה מוזג שוב ב-The Standard מאוחר יותר באותה שנה, לאחר קריסת העיתון של מקסוול.

בבעלות לבדב

ב-21 בינואר 2009, איש העסקים הרוסי וסוכן ק.ג.ב. לשעבר אלכסנדר לבדב ובנו יבגני לבדב[2][3], שב-2010 רכש גם את העיתון "אינדפנדנט"[4], הסכימו לרכוש את השליטה בעיתון תמורת ליש"ט אחד עבור 64% בעלות, זאת לאחר שהעיתון הפסיד 10 מיליון ליש"ט בשנה הקודמת והיה מצוי בחובות[5]. בנוסף התחייב לבדב להזרים לעיתון סיוע של 25 מיליון ליש"ט במשך שלוש השנים, על מנת לסייע לו לחזור לרווחיות[6].

במאי 2009, העיתון השיק סדרה של מודעות פוסטרים, שבכל אחת מהן הופיעו באופן בולט המילה "סליחה" בגופן. מודעות אלו הציעו התנצלויות שונות על גישות עריכה בעבר, כגון "סליחה על איבוד הקשר"[7]. אף אחת מהפוסטרים לא הזכירה את ה"איבנינג סטנדרד" בשמו, למרות שהן כללו את הלוגו של העיתון בדמות ארוס. העורכת לשעבר ורוניקה ואדלי מתחה ביקורת על הקמפיין "בסגנון פרבדה" ואמרה שהוא משפיל את צוות העיתון והעליב את קוראיו[8]. הקמפיין נוצר על ידי חברת הפרסום "מקאן אריקסון". כמו כן, במאי 2009, העיתון הושק מחדש בשם "לודון איבנינג סטנדרד" עם עיצוב חדש ומדור ספורט מורחב[9].

בנובמבר 2009, הוכרז כי העיתון יפסיק את פרסום מהדורת הבוקר שלו "ניוז אקסטרה" החל מ-4 בינואר 2010. מכאן ואילך, המהדורה הראשונה הייתה מהדורת ערב אחת של 600,000 עותקים שמודפסת החל מהשעה 12:30 אחר הצהריים, שידיעות נכנסות למהדורה עד 5:300 בבוקר. בינואר 2010 הוגדלה התפוצה ל-900,000 עותקים שחולקו חנים ברחבי לונדון, בעיקר בתחנות רכבת תחתית[10]. בנוסף באותה תקופה מוזג תפעול העיתון עם ה"אינדיפנדנט"[7]

במרץ 2017, ג'ורג' אוסבורן, לשעבר שר האוצר של בריטניה, מונה לעורך הראשי של העיתון[11]. הסולטן מוחמד אבולג'דייל, בנקאי סעודי, רכש בסוף 2018 נתח בחברת האם של "איבנינג סטנדרד", "לבדב החזקות", באמצעות חברת אוף-שור הרשומה במקלט מס באיי קיימן, הנשלטת על ידי אבולג'דייל, בעל קשרים עם בנק אל אהלי שבבעלות ממשלת ערב הסעודית[12].

ביוני 2019, הכריז העיתון על קיצוצים, כולל פיטורים של 20 עובדים וקיצוץ הכיסוי של אירועי תרבות ואמנות[13]. בסוף 2019 דיווח על הפסד לפני מס של 13.6 מיליון ליש"ט. באוגוסט 2020, העיתון הכריז על 115 קיצוצים נוספים במטרה להציל אותו מסגירה[14].

ב-29 במאי 2024 הודיע העיתון כי הוא יעבור מפרסום יומי לשבועי מכיוון שהוא לא רווחי. בנוסף היקף העיתון ירד מכ-70 ל-30 עמודים במשך העשור הקודם. השינוי נעשה על ידי לבדב בלחץ הסולטן מוחמד אבולג'דייל, שבבעלותו 30% מהחברה האם של העיתון מאז 2018[15].

ב-29 ביולי 2024 הודפסו מהדורות שישי ושני האחרונים, וביום חמישי, 19 בספטמבר 2024, הודפסה המהדורה האחרונה בפורמט היומי. המהדורה השבועית יצאה לאור בימי חמישי החל מ-26 בספטמבר 2024 תחת השם החדש "The London Standard". בנוסף פורסם שהפסי העיתון הגיעו לכ-100 מיליון ליש"ט במשך שבע שנים[16]

פרסי איבנינג סטנדרד

בשנת 1955, יזם העיתון את "פרסי התיאטרון של איבנינג סטנדרד", שהם טקס פרסי התיאטרון הוותיק ביותר בבריטניה. הם ניתנים מדי שנה על הישגים יוצאי דופן בתיאטראות וסט אנד, קטגוריות הפרס כוללות:

  • המחזה הטוב ביותר של השנה
  • המחזמר הטוב ביותר של השנה
  • השחקן הטוב ביותר של השנה
  • השחקנית הטובה ביותר של השנה
  • הבמאי הטוב ביותר של השנה
  • ההופעה המוזיקלית הטובה ביותר של השנה
  • עיצוב הבמה הטוב ביותר של השנה
  • פרס למחזאי המבטיח
  • פרס לכישרון עולה

בשנים 1973–2018 קיים העיתון גם את טקס "פרסי הקולנוע של איבנינג סטנדרד".

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא איבנינג סטנדרד בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ נמרוד הלפרן, עיתונות מודפסת במשבר: "איוונינג סטנדרד" הלונדוני הופך לחינמון; "טיים" מקים דוכן מגזינים מקוון, באתר TheMarker‏, 3 באוקטובר 2009
  2. ^ סוכנויות הידיעות, סוכן הק.ג.ב לשעבר, אלכסנדר לבדב, מעוניין לרכוש את העיתון הלונדוני "איוונינג סטנדרד", באתר TheMarker‏, 17 בינואר 2009
  3. ^ אריק פפנר, קצין הק.ג.ב שהשתלט על שוק עיתוני הערב של לונדון, באתר TheMarker‏, 17 בנובמבר 2009
  4. ^ סוכנויות הידיעות, אלכסנדר לבדב השלים את רכישת העיתון "אינדפנדנט" בעבור ליש"ט אחת, באתר TheMarker‏, 26 במרץ 2010
  5. ^ הגרדיאן, אלכסנדר לבדב רכש את "איוונינג סטנדרד" הבריטי - בליש"ט אחת, באתר TheMarker‏, 22 בינואר 2009
    סוכנויות הידיעות, ‏סוכן ק.ג.ב לשעבר רכש את ה"אינדיפנדט" תמורת 1 ליש"ט, באתר גלובס, 28 בפברואר 2010
  6. ^ סוכנויות הידיעות, האוליגרך הרוסי אלכסנדר לבדב הזרים 4.5 מיליון ליש"ט לעיתון הבריטי "איוונינג סטנדרד", באתר TheMarker‏, 21 ביוני 2009
  7. ^ 1 2 רפי מן, בלונדון יש, באתר העין השביעית, 24 במרץ 2014
  8. ^ Jacquie Bowser, Ex-editor Wadley criticises Standard's 'Pravda-style' relaunch, CampaignUK, ‏May 11, 2009
  9. ^ Stephen Brook, London Evening Standard revamps sport pages, The Guardian, ‏27 May 2009
  10. ^ רפי מן, החינם עולה למו"לים ביוקר, באתר העין השביעית, 22 במרץ 2010
  11. ^ איי.פי, תפקידו החדש של שר האוצר לשעבר של בריטניה: עורך עיתון, באתר TheMarker‏, 17 במרץ 2017
  12. ^ Jim Waterson, Evening Standard and Independent could face inquiry over Saudi funds, The Guardian, ‏13 Jun 2019
  13. ^ Charlotte Tobitt, Evening Standard theatre critics axed in ‘necessary cost-cutting’ at title, Press Gazette, ‏4 ביוני 2019
  14. ^ Alex Barker, Evening Standard to cut a third of jobs as Covid-19 bites, Financial Times, ‏7 August 2020
  15. ^ Jim Waterson, London Evening Standard to close daily newspaper and launch new weekly, The Guardian, ‏29 May 2024
  16. ^ Mark Sweney, Evening Standard losses top £100m in seven years as daily closes, The Guardian, ‏14 באוקטובר 2024