אי-ספיקה נשימתית או כשל נשימתי (באנגלית: Respiratory failure) היא חוסר יכולת מערכת הנשימה לעמוד בדרישות החמצון,
האוורור או הצרכים המטבוליים של החולה. אי-ספיקה נשימתית מרחשת בעקבות פגיעה בריאות שאינן מבצעות שחלוף גזים באופן תקין, וכתוצאה מכך עולה רמת הפחמן דו-חמצני ואילו רמת החמצן יורדת מתחת לטווח התקין.
תסמינים ואבחון
אי-ספיקה נשימתית יכולה להיות כרונית או אקוטית.
ישנה הבחנה בין שני מצבים של אי-ספיקה נשימתית:
- אי-ספיקה נשימתית מסוג 1 אי-ספיקה נשימתית היפוקסמית - כשל בחמצון
- אי-ספיקה נשימתית מסוג 2 אי-ספיקה נשימתית היפרקפנית (עודף פחמן דו-חמצני, עם או בלי היפוקסמיה) - כשל באוורור
סימפטומים של אי-ספיקה נשימתית כוללים עייפות, קוצר נשימה, נשימות מהירות וכבדות וחוסר יכולת לבצע פעולות הדורשות מאמץ.
אי-ספיקה נשימתית היפוקסמית
אי-ספיקה היפוקסמית נובעת מחוסר יכולת של מערכת הנשימה לספק רמת חמצן ראויה לדם העורקי. אי-ספיקה נשימתית היפוקסמית מוגדרת במצב שבו רמת החמצן בדם העורקי נמוכה מ-mmHg 60.
אי-ספיקה נשימתית היפרקפנית
אי-ספיקה היפרקפנית נובעת מבעיית אוורור, ומוגדרת כאשר לחולה יש חמצת נשימתית וערכי פחמן דו-חמצני בדם העורקי גבוהים מ-mmHg 50.
גורמים
במרבית המקרים מדובר בסיבוך חמור של דלקת ריאות, נאדיות הריאה מודלקות ולכן מתמלאות בנוזל, דבר הפוגע בחילוף הגזים (חמצן ודו תחמוצת הפחמן) המתבצע בתוכן.
גורמי סיכון נוספים לאי-ספיקה נשימתית הם: מחלות רקע כרוניות או גיל מתקדם, עישון, משקל עודף, דלקת סימפונות כרונית או תת-תזונה.
טיפול
קישורים חיצוניים
