Enzo Vogrincic (Numa Turcatti) Esteban Bigliardi (Javier Methol) Rafael Federman (Eduardo Strauch) Tomas Wolf (Gustavo Zerbino) Matías Recalt (Roberto Canessa) Agustín Pardella (Nando Parrado) Maximiliano de la Cruz Carlos Páez Rodríguez Agustín Della Corte
אחוות השלג (בספרדית: La sociedad de la nieve) הוא סרט דרמה ספרדי משנת 2023 בבימויו של חואן אנטוניו ביונה. הסרט מבוסס על ספר באותו שם מאת פבלו ויירו [1][2], המספר את סיפורם של ניצולי אסון טיסה 571 של חיל האוויר האורוגוואי בשנת 1972. המטוס נשא 45 נוסעים, ביניהם קבוצת רוגבי מאורוגוואי, בדרכם למשחק בצ'ילה, והתרסק בהרי האנדים. בעקבות ההתרסקות, הניצולים נאלצו להתמודד עם תנאי מזג האוויר הקשים, מחסור במזון, ובידוד מוחלט, ונלחמו על חייהם במשך יותר מחודשיים.[3]
הסרט הוקרן בפסטיבל הסרטים הבינלאומי ה-80 של ונציה במשבצת מחוץ לתחרות.[4] הסרט יצא לאקרנים באורוגוואי ב-13 בדצמבר 2023, [5] בספרד ב-15 בדצמבר 2023, [6] ובארצות הברית ב-22 בדצמבר 2023,[7] לפני שיצא בנטפליקס ב-4 בינואר 2024. [8]
ב-13 באוקטובר 1972, טיסה 571 של חיל האוויר של אורוגוואי, שנשכרה על ידי קבוצת כדורגל רוגביאורוגוואי ותומכיהם כדי לקחת אותם למשחק בסנטיאגו, צ'ילה, מתרסקת לתוך קרחון בלב הרי האנדים. מתוך 45 הנוסעים, 29 שורדים את ההתרסקות הראשונית, אם כי יותר ימותו מפציעות, מחלות ומפולת שלגים במהלך השבועות הבאים. לכודים באחת הסביבות הבלתי נגישות והעוינות ביותר על פני כדור הארץ, הניצולים נאלצים לפנות לקניבליזם של אלה שכבר מתו כדי להישאר בחיים. עם זאת, במקום להסתובב זה נגד זה, הניצולים מסתמכים על עבודת הצוות השיתופית שלמדו באמצעות רוגבי ואמונה רוחנית, כדי להימלט מההרים.
ביקורות
באתר Rotten Tomatoes הסרט קיבל ציון של 90% מתוך 155 הביקורות של מבקרים הן חיוביות, עם דירוג ממוצע של 7.8/10. קונצנזוס האתר קובע: "אחוות השלג מביאה מיומנות טכנית מרשימה לסיפור של טרגדיה אמיתית, אך אף אחד מהמופע הזה לא בא על חשבון המסר הפשוט והעוצמתי שלה." Metacritic, שמשתמש בממוצע משוקלל, העניק לסרט ציון של 72 מתוך 100, בהתבסס על 33 ביקורות, מה שמעיד על "ביקורות חיוביות בדרך כלל".
בynet רשמו "אחוות השלג" הוא סרט פרווה על אחד הסיפורים המזעזעים בהיסטוריה [10]
פיטר בראדשו מהגרדיאן העניק לסרט ארבעה כוכבים מתוך חמישה שכינו אותו "סרט נלהב, לבבי ומצולם בתשוקה ובכישרון". הביקורת היחידה שלו הייתה ש"ביונה מתעלם מהתעלומה המוזרה והאפלה של מקרה האנדים; החשד המוזר שהחוויה הפכה את הניצולים ל"פוסט-אנושיים".[11]