אורית ישי (נולדה ב-1961) היא אמניתישראלית, יוצרת בתחומי צילום סטילס, וידאו ומיצב, ומרצה לצילום ולאמנות בקהילה. ישי עוסקת ביצירתה במערכות יחסי הגומלין שבין אדם למקום ובהשפעתן על יצירת זהות ולאומיות, ובוחנת אפשרויות ייצוג במדיות הצילום. עבודתה, המלווה על פי רוב במחקר תאורטי, מתייחסת לאירועים מהעבר ומההווה ולרגעים המצויים בסדר יומה של החברה הישראלית והגלובלית.
ביוגרפיה
ישי נולדה ב-1961 בתל אביב[1], היא מתגוררת ויוצרת בתל אביב, מרצה וחברת סגל בבית הספר לאמנות במכללה האקדמית ספיר[2].
בשנים 1986–1983 למדה אמנות במדרשה לאמנות בית ברל. לאחר הלימודים פנתה ללימודי עיצוב פנים ועסקה בתחום. בין השנים 2003–2000 צילמה עבור ירחונים מרכזיים בארץ (ביניהם: רואים עולם, נישה ומסע אחר). בשנת 2003 שבה ללימודי אמנות, במחלקה לצילום במוסררה בית הספר הרב תחומי לאמנות וחברה ע"ש נגר. ב-2006 סיימה ישי את לימודיה בהצטיינות והמשיכה להתמחות.B.Ed במסלול אמנויות בחוג לתקשורת במכללת דוד ילין ירושלים, אותו סיימה בהצטיינות ב-2007.
בזמן היותה תלמידת השנה השנייה בלימודי הצילום בירושלים הוזמנה ישי להציג תערוכות יחיד במוזיאון היהודי בקרקוב ובמוזיאון אנה אחמטובה בסנקט פטרבורג. בתום לימודיה בבית הספר מוסררה זכתה במלגת שרת מטעם קרן תרבות אמריקה-ישראל (2007-8, 2006-7). אף על פי שלא עמדה בקריטריון הגיל המתאים לקבלת הפרס, נימקה הוועדה את החלטתה בהתאם לאיכות ומקוריות העבודות.
בשנת 2014 הוזמנה ישי להשתתף בתוכנית שהות אמן ב-MuseumQuartier-Q21 בווינה, בהמלצת EIKON - מגזין בינלאומי לצילום ואמנות מדיה[6]. ב-2015 הוזמנה לווינה כמרצה אורחת באקדמיה לאמנויות Academie der Bildenden Kunst Wien. עבודת הווידאו UP שיצרה בווינה נבחרה לאוסף הווידאו של מוזיאון ה-MUMOK. בשנים 2015 ו-2016 הוזמנה לתוכנית שהות האמן Arad Art and Architecture, ובמסגרת זו יצרה את עבודת הווידאו OZ21[7] בהשראת הרומן 'אל תגידי לילה' מאת הסופר עמוס עוז. ב-2017 הציגה בגלריה העירונית בפראג (צ'כיה) את התערוכה "ארץ הצבי"[8][9][10], באוצרותה של דליה לוין, שהייתה אוצרת מוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית. בקיץ 2018 הוזמנה ישי לתוכנית שהות האמן ARAC בבוקרשט[11], ליצירת פרויקט חדש והצגתו ב-Anca Poterasu Gallery.
משנת 2015 ישי היא מרצה לצילום בבית הספר לאמנות במכללת ספיר בנגב[2] ומנחה מובילה בתוכנית הפיילוט האמנותית-חברתית של המכללה בקורס Creative Place Making, בה היא מחנכת לשיתופיות והעצמה חברתית באמצעות הנגשת אמנות ופעילות עם הסטודנטים ותושבי הדרום בשדרות ובאופקים. בשנים קודמות לימדה צילום בבית הספר מוסררה ע”ש נגר בירושלים, והנחתה פרויקט צילום משותף לבית הספר ולמכללת Corcoran בוושינגטון שבארצות הברית, וכן בבתי ספר נוספים.
ישי מציגה בחללים מרכזיים בתערוכות יחיד ובתערוכות קבוצתיות בישראל ומחוצה לה, ביניהם: מוזיאון ישראל ירושלים, מוזיאון תל אביב לאמנות, מוזיאון פתח תקווה לאמנות[12], המוזיאון לאמנות עכשווית בוקרשט ברומניה MNAC Bucharest, המרכז לאמנות עכשווית תל אביב, Christine König Galerie Vienna, גלריה ת (א)עשיה ירושלים, משכן האמנים הרצליה, גלריה הקיבוץ תל אביב, גלריה המדרשה תל אביב ובית האמנים ירושלים. לצד פעילותה בתוך "הקובייה הלבנה" המסורתית, ישי פועלת גם במרחב הציבורי. כך ב-2009 הציבה באופן מחתרתי פסל קלקר בגובה 3 מטר בדמות פרס האוסקר ברחבת הביאנלה לאמנות של תל אביב, כאקט של מחאה על אופן בחירת האמנים המשתתפים[13]. ב-2012 הובילה סיור פתוח לציבור הרחב בפרויקט 'הליכות חיפה 2' שנערך במסגרת התערוכה "חיפה-ירושלים-תל אביב" במוזיאון חיפה לאמנות[14].
עבודותיה נכללות באוספים מוזיאליים, מוסדיים ופרטיים, ביניהם: המוזיאון לאמנות עכשווית וינה MUMOK Museum of Modern Art Vienna, המוזיאון לאמנות עכשווית קראקוב MOCAK, מוזיאון ישראל ירושלים, מוזיאון אשדוד לאמנות, המרכז הישראלי לאמנות דיגיטלית חולון, אוסף בנק הפועלים, אוסף משפחת רקנאטי, אוסף ע. אהובי ועוד.
