אוכלוסייה מוחלשת הוא מושג בשיח החברתי-כלכלי המתאר אוכלוסייה שמצבה החברתי והכלכלי נחות לעומת זה של רוב האוכלוסייה. בפי המשתמשים במושג זה, השימוש במילה "מוחלשת", ולא "חלשה", נועד לרמז שמצבה של אוכלוסייה זו אינו נובע מפגם בהתנהגות חבריה, אלא מפגם ביחס החברה אליהם, כגון אפליה מתמשכת או קיומה של תקרת זכוכית. "נחיתותה" של האוכלוסייה המוחלשת, באה לידי ביטוי בעיקר בהיעדר, או בחוסר-היכולת לממש זכויות פוליטיות וחברתיות.
בין האוכלוסיות שביחס אליהן משתמשים במושג זה:
- פליטים, שאיבדו את ביתם ורכושם משום שנאלצו להימלט על נפשם מאימי המלחמה. השימוש במושג "אוכלוסייה מוחלשת" מדגיש שמצבם הקשה אינו נובע מפגם בהתנהגותם, אלא במציאות שבה בני-אדם אחרים הפכו אותם לפליטים.
- עבדים שנלקחו לעבדות ממולדתם (כולל סוגים שונים של עבדות בעידן המודרני, קורבנות סחר בנשים וסחר בילדים). גם לאחר שחרורם, נקודת הפתיחה שלהם נחותה משל אנשים שגדלו חופשיים באותה מדינה.
- בחברה הדוגלת באופן מסורתי ברעיון שמקומה של האישה בבית, אישה החפצה בהשכלה או בקריירה תמצא עצמה מוחלשת לעומת גבר הבוחר בכיוונים אלה.
- עוני הוא אחד הקריטריונים החשובים להגדרת אוכלוסייה מוחלשת: מי שנולד במשפחה ענייה או בקהילה ענייה, יוצא לעולם עם נתוני פתיחה קשים, הגורמים לכך שאין הוא נהנה משוויון הזדמנויות עם מי שנולד במשפחה מבוססת.
- אנשים בעלי צרכים מיוחדים או מוגבלויות, אשר אינם יכולים לממש את זכויותיהם. אנשים הסובלים מנכות, למשל, מוצאים עצמם ללא נגישות לשירותים חברתיים או להשתתפות מלאה בחברה, וגם בחברות דמוקרטיות נאלצים לצאת למאבקים.
מדינות רבות רואות עצמן מחויבות לשיפור מצבן של אוכלוסיות מוחלשות, מנימוקים של זכויות האדם וגם מנימוקים של טובת המדינה. לשיפור מצבן של אוכלוסיות מוחלשות משמשות דרכים אחדות:
- מתן תמיכה כספית באמצעות שירותי הרווחה.
- פעולות של העדפה מתקנת, שבאות לטפל בשורש הבעיה. המושג "העדפה מתקנת" נובע מתפיסת עולם דומה לזו שממנה נובע המושג "אוכלוסייה מוחלשת", בהתייחסו לעוול שאותו באה ההעדפה לתקן.
- חוקים המבטיחים שוויון הזדמנויות לאוכלוסיות מוחלשות. בישראל עוסקים בכך שני חוקים:
לקריאה נוספת