אוּבֶּר (באנגלית: Uber) היא חברה אמריקאית המספקת שירות קריאת הסעה (Ride hailing service) דרך האינטרנט ברחבי העולם. החברה, שמקום מושבה בסן פרנסיסקו, קליפורניה, מפתחת, משווקת ומפעילה את היישומון Uber המאפשר יצירת קשר בין נהגים לנוסעים, תיאום נסיעות ותשלום עליהן, ובתמורה גובה עמלה יחסית. חברת אובר פעילה במאות ערים בעשרות מדינות ברחבי העולם[2]. על פי אובר, בערים בהן אובר פעילה היא הצליחה להוריד את מחירי הנסיעה ב-25–50 אחוזים[3].
המודל העסקי
המודל העסקי של חברת אובר מתבסס על עקרונות כלכלה משתפת. החברה מפיצה יישום סלולרי המאפשר יצירת קשר בין נהגים לבין נוסעים פוטנציאליים. הטכנולוגיה מאפשרת את החיבור בין הנהגים לנוסעים ומספקת גם את אמצעי התשלום, ובתמורה לכך גובה עמלה יחסית מתוכו.
החברה מציעה שירותים שונים בהם UberX בו הנהגים משתמשים ברכבם הפרטי, UberXL לרכבים פרטיים גדולים, UberBlack למכוניות מהודרות ("לימוזינות"), ו-UberSUV למכוניות שטח גדולות. בשנת 2014 הפעילה אובר לראשונה שירות נסיעות משותפות (Carpooling) תחת השם UberPool, המאפשר לנוסעים בעלי מסלול נסיעה דומה לחלוק רכב ולשלם מחיר מוזל[4]. שירות UberTaxi, הזמין במספר מצומצם של ערים, מפעיל מוניות מסורתיות. בעבר הפעילה אובר שרות זה גם בתל אביב.
התשלום, בדומה לזה של מוניות, מבוסס על מרחק וזמן הנסיעה. אובר מעלה בצורה משמעותית, עד פי שבעה, את המחיר בשעות עומס (surge pricing) כדי למשוך נהגים ולהוריד את הביקוש בשעות כאלה, במטרה להגיע לשיווי משקל כלכלי בין ביקוש והיצע[5].
בנובמבר 2019 קבע משרד העבודה של ניו ג'רזי כי אובר עברה על חוקי ההעסקה של הנהגים והטיל עליה תשלום פיצויים בגובה של 650 מיליון דולר בעבור 4 שנים של היעדר תשלום זכויות עובד וביטוח לעובדים.[6]
פעילות עסקית
אובר נוסדה על ידי היזם הקנדי-יהודיגארט קמפ (מייסד StumbleUpon) ושותפו האמריקאי-יהודיטראוויס קלניק(אנ'), בשנת 2009, והשירות ניתן בגרסת בטא החל מקיץ 2010. ב-2011 שינתה את שמה מ-UberCab ל-Uber. עד סוף 2011 גייסה החברה כ-44 מיליון דולר.
בשנת 2014 הוקמה Uber Eats לאספקת משלוחים של מוצרי מזון. בשנת 2021 היא החלה לספק משלוחים שנרכשו דרך GoPuff.
במאי2016 אובר פעלה ב-66 מדינות וב-449 ערים ברחבי העולם. פעילותה של אובר כרוכה בחיכוך רב עם הרשויות במקומות בהן היא פועלת, ובעיקר עם חברות המוניות המסורתיות. הסוגיות העיקריות עליהן קיים דיון הן האם הנהגים המתחברים לאפליקציה של החברה הם שכירים או עצמאיים והאם התחרות שהיא מציבה לנהגי המוניות הוגנת[8][9]. מדינות רבות, בהן ארצות הברית, אוסטרליה ומקסיקו, ערכו התאמות רגולטוריות כדי לאפשר הפעלת תחבורה שיתופית בתחומן באופן חוקי[10]. במקומות אחרים, כמו יוון, ספרד וישראל, ארגוני המוניות ממשיכים להתנגד לשירותי תחבורה שיתופית ולפתיחת השוק לתחרות[11].
באוקטובר 2016 קבע בית דין לעבודה בבריטניה בעקבות עתירה של שני נהגים, כי בין אובר לנהגיה מתקיימים יחסי עבודה, ולפיכך תחויב החברה בתשלום שכר מינימום, שכר בחופשות וזכויות סוציאליות. תביעות דומות מתנהלות כנגד החברה גם במדינות נוספות[12].
לאובר מספר מתחרים בעולם, בהם Didi Chuxing, המתחרה הגדולה של אובר בסין, ו-Lyft בארצות הברית.
ביוני2017, אחרי שנה קשה שעברה על החברה, שכללה ביקורת על המודל העסקי יחד עם שערוריות הנוגעות לתמחור, טיוח הטרדות מיניות ובעיות נוספות הרלוונטיות למדיניות הפנים והחוץ של החברה, כולל כלכליות - התפטר המנכ"ל טראוויס קלניק. דארה קוסרשאהי, מנכ"ל אקספדיה לשעבר, החליף אותו[13].
החברה סופגת ביקורת מהמגזר הפוליטי והעסקי, שתוקפים אותה על כך שהיא גוזלת את פרנסתם של נהגי המוניות, שמשתייכים מסורתית למעמד הנמוך במדינות בהן פועלת אובר. כך למשל, התקיימו מספר הפגנות אלימות של נהגי מוניות כנגד החברה ביוני 2016 בערים סאן פאולו, לונדון, פריז, מדריד, ברלין וברצלונה[15], וממשלת צרפת הטילה על אובר קנסות שונים עקב פעילותה.
פגיעות מיניות
במהלך השנים הוגשו אלפי תלונות ותביעות כנגד החברה, על ידי נוסעות שדיווחו כי נהגים של החברה ניסו לאנוס אותן, נוסעים שדיווחו שהותקפו מינית על ידי הנהגים או להפך[16][17]. מטענות התביעה עולה כי אובר הורידה במתכוון את רמת בדיקות הרקע שהיא עורכת לנהגים, על מנת להגדיל את רווחי החברה, וכתוצאה מכך הועסקו עברייני מין כנהגים, בהעלמת עין מצד החברה או שלא ביודעין. עם זאת, לחברה יש מנגנון תלונות הבודק לפי רמת חומרה את חומרת התלונות כנגד הנהג, במקרים מסוימים החברה אף חוסמת משירות את הנהגים העבריניים.
בשנת 2017 חשפה סוזן פאולר פרשות הטרדות מיניות מצד הנהלת החברה.
השפעה על גודש בכבישים
דו"ח של האנסליט ברוס שאלר[18] ודו"ח של רשות התחבורה של לונדון[19] מצאו ששירותי הסעה כמו אובר וליפט תורמים לגודש בכבישים. מחקר שמומן על ידי אובר מצא שבין חצי לשני שלישים מזמן הנסיעה של נהגי אובר הוא ללא נוסעים, והשירות מוריד את הכנסות הנהגים ומגביר את הגודש בכבישים.[20] מחקר של הכלכלן ג'וד קרמר מצא שבערים לוס אנג'לס וסיאטל מקדם המילוי של אובר גבוה מזה של שירותי המוניות, והסיק שמכך שאובר מצמצמת גודש, בהנחה שנסיעות אובר מחליפות נסיעות של מוניות;[21] המחקרים האחרים מצאו שנסיעות אובר לא מחליפות נסיעות של מוניות אלא מתווספות על חשבון הליכה ברגל, נסיעה באופניים, ונסיעה באוטובוסים, וכן שרכבי אובר נעים ללא נוסע 40% מהזמן.[22]
הצטברות המחקרים המצביעים על כך שפעילות אובר ויריבתה ליפט מחמירה את הגודש בכבישים הניעה מספר ערים בארצות הברית, בהן ניו-יורק, שיקגו וסן-פרנסיסקו, להטיל עליהן הגבלות והיטלים.[22]
בישראל
חברת אובר החלה את פעילותה בארץ בחודש אוגוסט2014 במטרה להפעיל בישראל לראשונה תחבורה שיתופית, אך טרם יושבה המחלוקת בנוגע להפעלת שירות שיתוף הנסיעות UberX. את ההתנגדות לשירות מוביל ועד נהגי המוניות אשר מתנגד לפתיחת השוק לתחרות[23].
בחודש ינואר2016 עלתה אובר לכותרות בישראל בעקבות ויכוח חריף בין ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לבין שר התחבורה, ישראל כץ, על פתיחת שוק המוניות לתחרות, לאחר שראש הממשלה רמז כי כץ מתנגד לתחרות בשל שיקולים פוליטיים ובעקבות לחץ שמפעילים עליו נהגי מוניות החברים במרכז הליכוד[26].
בנובמבר 2017 הוציא בית המשפט המחוזי בתל אביבצו מניעה קבוע נגד פעילות החברה בישראל[27]. במאי 2018 הגיעו מנהלי החברה להסכם עם משרד התחבורה, לפיו החברה תפסיק את פעילותה בישראל בנסיעות שיתופיות ותשלם כ-112 אלף שקלים למשרד התחבורה, בתמורה לכך שלא יוגשו כתבי אישום נגד מנהליה על הפעלה לא חוקית של השירות עם רכבים פרטיים[28].
אובר היא התורמת הגדולה ביותר של חברת פיוצ'ר מוביליטי, אשר מקדמת דה-רגולציה למען אובר בישראל.[29]
ביוני 2023 הודיעה החברה על הפסקת פעילותה בישראל.[30]
תקיפת הסייבר בספטמבר 2022
ב-15 בספטמבר החברה פרסמה שהיא נפלה קורבן למתקפת סייבר[31].
ההאקר הציג את עצמו כנער בן 18, והשתמש בהנדסה חברתית בכדי להשיג סיסמאת התחברות של אחד מעובדי החברה. לאחר השגת הנגישות הראשונית, התוקף איתר פרטי התחברות לשרתי ענן של החברה. ההאקר פרסם את הצלחת הפרצה בחשבון Slack של החברה, ורבים מעובדי החברה חשבו שמדובר בבדיחה עד שהתברר כי מדובר בפריצה אמיתית[32].
ב-16 בספטמבר החברה פרסמה כי לא נמצאו ראיות לכך שהייתה פגיעה במידע של משתמשי האפליקציה, וכי היא עירבה גורמי אכיפת חוק[33].
ב-19 בספטמבר החברה האשימה את קבוצת הסייבר Lapsus$ כאחראית לתקיפה[34].
^Judd Cramer and Alan B. Krueger, Disruptive Change in the Taxi Business: The Case of Uber, National Bureau of Economic Research, Working Paper Series 22083, March 2016, DOI:10.3386/w22083
.jpg)
