בפברואר 1929 נשלח יאנג לשאת ולתת על הסדר פיצויים נוסף. הוועידה התכנסה בפריז וזו הפעם נבחר אואן יאנג לעמוד בראשה, כשהוא נושא ונותן עם נשיא הרייכסבנקהיילמאר שאכט. במאי 1929 התפרסמה "תוכנית יאנג" - יאנג המליץ על הקטנה נוספת ומשמעותית של סכום הפיצויים, ולהסדר תשלומים נדיב שהשתרע עד לשנת 1988, בנוסף להסדרים פיסקליים ובנקאיים במשק הגרמני שנועדו לייצבו ולהעלותו על פסים של צמיחה כלכלית. תוכנית זו נדחתה על ידי הלאומנים הגרמנים ובראשם אלפרד הוגנברג והנאצים ובראשם אדולף היטלר, ואף הביאה לפרישתו של שאכט (שהיה נאצי קנאי) מן הרייכסבנק, אך התקבלה על ידי הממשלה הגרמנית.
בסמוך לאחר קבלת התוכנית אירעו אירועים ששינו את התמונה לחלוטין. מותו של גוסטב שטרזמן אשר היה הכח המניע מאחורי המגעים שהביאו לתוכנית דוז ולתוכנית יאנג, ב-3 באוקטובר1929 לווה ב-29 באוקטובר בקריסת הבורסה בארצות הברית שהביאה למשבר כלכלי עולמי. התוכנית עדיין התבצעה עד שנת 1931 עת נאלצה הממשלה הגרמנית להפסיק את התשלומים. במאמץ אחרון לסייע לרפובליקה הגרמנית הכריז הנשיא הרברט קלרק הובר על הפסקה זמנית בתשלומים, אך בשנת 1933 עם עליית הנאצים לשלטון הכריז היטלר כי גרמניה לא תשלם פיצויי מלחמה נוספים.
בשנת 1931 הוא המליץ לסנאט של ארצות הברית להגביר את הפיקוח של הפדרל ריזרב על הבנקים בארצות הברית[1].
