הרב אהרן פאלוטה (במקורות בעברית גם: אהרן פאלוטא, וכן אהרן מפאלוטא. בגרמנית: Aron Palotta; 1776, וארפלוטה, אזור מחוז וספרם המודרני, ממלכת הונגריה – 1843, זאגרב, ממלכת קרואטיה (ההבסבורגית)) היה הרב הראשי הראשון ליהודי זאגרב וכיהן במשרתו מ-1809, עד 1840 בפועל, ובאופן רשמי עד למותו ב-1843.
קורות חייו
נולד ב-1776 בווארפאלוטה אשר בממלכת הונגריה. ב-1806 הוקמה רשמית הקהילה היהודית בזאגרב וב-1809 מונה אהרן פאלוטה לרב הראשי של הקהילה. ב-1816 עבר להתגורר בזאגרב במגורי קבע. פאלוטה שהיה רב אורתודוקסי נקלע לראשיתו של המאבק בין השמרנים לנאולוגים שהוביל בהמשך לקרע בין הקהילות. מעמדם של הנאולוגים הלך והתחזק והרב פאלוטה נותר בעמדת מיעוט. ב-1840 מונה הרב מוריץ גולדמן לרב בקהילה ובפועל כיהן כרבה הראשי. רשמית נשא אהרן פאלוטה את התואר רב ראשי, אך תפקידו היה משני וכמעט ריק מתוכן. הוא נפטר ב-1843 ונקבר בבית העלמין היהודי הישן. ב-1876 הועברו עצמותיו לבית הקברות מירוגוי. מצבת קברו המקורי נמצאת במוזיאון ההיסטורי בזאגרב.[1][2][3]
אהרן פאלוטה היה נשוי ואב ל-8 ילדים, 5 בנים ו-3 בנות. הבנים: ישראל, נתן (1819 - ), יצחק, מקס (1824 - 1880), פצאל (1824 - 1880), וילהלם (1828 - 1913) והבנות: נָאנֶט (1818 - ), קטרינה (1823 - ), אמליה (1826 - ).[4]
הערות שוליים