אדן מארפי נולד במשפחה יהודית כבנם של יאקאב מארפי, פקיד ושל יאנקה שייבר.[4][5] אחרי הכשרה קצרה בהונגריה, ב-1902 נסע לפריז כדי ללמוד על מלגה ממועצת העיר בודפשט. תחיל הפך לתלמידו של ז'אן פול לורנס באקדמיה ז'וליאן, אך מאוחר יותר במהלך השנה עבר לבית הספר הממלכתי, האקול דה ביו-ארט (École des Beaux-Arts), בכיתה של פרננד קורמון (Fernand Cormon) שם בילה ארבע שנים. בנוסף לשליטה בלימודי חובה, היה לא פחות חשוב עבורו ההכרות עם סטודנטים לציור שכבר התלהבו מהמגמות המודרניות. באמצעותם התוודע לציוריהם של סזאן, ואן גוך ופייר בונאר, כמו גם עם הציירים המודרניים ביותר באותה תקופה, אנרי מאטיס והפוביזם. הוא הציג לראשונה בשנת 1906 בסלון הסתיו.[6]
עידן פוביזם
הוא חזר להונגריה בסתיו 1906 ועד מהרה הציג את עבודותיו בצבעים עזים שהיו מבוססים על פלנאר (ציור באוויר הפתוח במקום בסטודיו) בתערוכות קולקטיביות. עוד באותה השנה זכה בפרס האמנותי המשמעותי ביותר של התקופה, בארבעת אלפים כתרים של פרס יובל ההכתרה של פרנץ יוזף. סכום הכסף הניכר איפשר לו לערוך סיור לימודים נוסף לאיטליה ולדלמטיה. יוז'ף ריפל-רונאי וקארוי קרנשטוק הבחינו בהצלחותיו. בתמיכתו של ריפל-רונאי הפך מארפי לחבר מייסד בקבוצת האמנים MIÉNK, בזמן שקרנשטוק הזמין אותו לצייר באחוזתו. מארפי עבד בחברת קרנשטוק בשנה שלאחר מכן והאינטראקציה פיתחה את ציורם הפוביסטי.[7]
עוד בפריז בשנת 1906, התיידד עם המשורר אנדרה אדי, שהכין את דיוקנו בצבעי מים. בשנת 1920 התחתן עם אלמנתו של אדי, צ'ינסקה, הלא היא ברטה בונצה (1894–1934), אז החלה תקופת יצירה פורייה שלו.[9] בשנת 1924 הפך לחבר מייסד ב"אגודה החדשה לאמניות יפה" (KUT) ונשיא האגודה במשך עשר שנים משנת 1927. הוא נסע לארצות הברית בשנת 1928 ונחל הצלחה בתערוכותיו בוושינגטון די. סי. ובניו יורק.[10] כמה מיצירותיו נמכרו לקונים אמריקאים ואירופאים. הוא ארגן את תערוכות האוסף ההונגרית שלו בשנים 1928, 1930 וב-1958 במוזיאון ארנסט ובשנת 1931 בגלריה טמאש.
^Rockenbauer Zoltán: Vadak a Dunaparton, avagy tekinthető-e a magyar Collioure-nak Nyergesújfalu? Magyar Vadak Párizstól Nagybányáig 1904–1914. [Kiállítási katalógus]. Magyar Nemzeti Galéria, 2006. Szerk. Passuth Krisztina, Szűcs György. Budapest, 2006. 137–143.