PROFILPELAJAR.COM

יוהאן פיטר אדולף ארמן (בגרמנית: Johann Peter Adolf Erman;‏ 31 באוקטובר 1854 – 26 ביוני 1937) היה אגיפטולוג גרמני ממוצא יהודי מומר, מילונאי נודע, ומייסד בית הספר הברלינאי לאגיפטולוגיה (Berliner Schule der Ägyptologie).

קורות חיים

ארמן נולד בברלין בשנת 1854. הוא היה בנם של גיאורג אדולף ארמן שהיה פרופסור לפיזיקה באוניברסיטת ברלין ויוהנה מרי בסל בתו של האסטרונום פרידריך בסל ונכדו של פאול ארמן שהיה פיזיקאי. מוצאו של אחד מסביו היה יהודי, ובשנת 1802 משפחתו המירה את דתה לנצרות-פרוטסטנטית. ארמן התחנך בלייפציג. בשנת 1883 מונה לפרופסור חבר לאגיפטולוגיה באוניברסיטת ברלין, ובשנת 1892 מונה לפרופסור מן המניין. בשנת 1885 מונה למנהל המוזיאון המצרי בברלין. בשנת 1934 הוא הוצא על ידי המשטר הנאצי בגרמניה מהסגל האקדמי של האוניברסיטה, כמו כן בני משפחתו איבדו את מקומות עבודותיהם, כי על פי האידאולוגיה הנאצית הוא היה עדיין רבע יהודי (למרות שמוצאו היה מיהודי מומר). אולם מצד שני לא נגזר עליהם עונש נוסף על ידי הנאצים בזכות כך.

בשנת 1878 פרסם את עבודתו המוכיחה שהסימנים בכתב הירוגליפי הם אך ורק עיצורים, וכי הסימנים שנחשבו עד כה כתנועות הם עיצורים רפים. כן הוכיח שהמצרית העתיקה קרובה לשפות שמיות למרות שאינה שפה שמית ממש. מ-1888 היה חבר האקדמיה למדעים ולאמנויות של גטינגן (אנ').

החל משנת 1897 ובמשך 30 שנה עסקו ארמן ותלמידיו, בהם קורט זתה והרמן גראפו (Hermann Grapow) וכן חוקרים רבים מכל העולם, בחקר ושחזור הדקדוק של השפה המצרית העתיקה והוצאת מילון אקדמי של מצרית עתיקה שעסק בטקסטים מהתקופה שלאחר הממלכה התיכונה. הם יצרו מילון שהתבסס על מילים שהופיעו על גבי כל הטקסטים העתיקים הידועים והזמינים להם. המילון כלל בסופו של דבר כ-1.5 מיליון גיליונות המהווים בסיס נתונים של השפה המצרית העתיקה. חמישה כרכים ראשונים של "המילון של השפה המצרית" (Wörterbuch der ägyptischen Sprache) התפרסמו בין השנים 1925–1931. המילון כולו הושלם בשנת 1961 והוא כולל שנים-עשר כרכים.

על תלמידיו נמנו אלן גרדינר הבריטי שעבד תחתיו בפרויקט המילון במשך 10 שנים, קורט זתה שהיה אגיפטולוג ובלשן גרמני שפענח את כתבי המארות, וג'יימס הנרי ברסטד ארכאולוג ואגיפטולוג אמריקאי שהיה המייסד של המכון האוריינטלי של אוניברסיטת שיקגו.

ארמן היה אחד הראשונים שחקר את משלי אמנ-אמ-אפה ומצא בהם את המקור לחלק מספר משלי (פרק כב, יז – פרק כד, כב).

מפרסומיו

Die Pluralbildung des Ägyptischen, ein grammatischer Versuch, Wilhelm Engelmann, Leipzig 1878.
Neuägyptische Grammatik, Verlag Wilhelm Engelmann, Leipzig 1880.
Ägypten und ägyptisches Leben im Altertum Band 1, Laupp´sche Buchhandlung, Tübingen 1885.
Ägypten und ägyptisches Leben im Altertum Band 2 1887. Diese Bände wurden auch ins Englische Übersetzt.
Die Sprache des Papyrus Westcar (1889)
Zaubersprüche für Mutter und Kind aus dem Papyrus 3027 des Berliner Museums, Verlag der königlichen Akademie der Wissenschaften, Berlin 1901
Aegyptische Grammatik 1. Aufl. 1894, 2. Aufl. 1902, 4. Auflage 1928.
Aegyptisches Glossar, die häufigeren Wörter der aegyptischen Sprache, Reuther und Reichard, Berlin 1904. In: Porta linguarum orientalium; Sammlung von Lehrbüchern für das Studium der orientalischen Sprachen. Bd. XX.
Die ägyptische Religion, mit 165 Abbildungen, Druck und Verlag Georg Reimer, Berlin 1905. In: Handbücher der königlichen Museen zu Berlin. Auch ins Englische Übersetzt.
Aegyptisches Handwörterbuch von Adolf Erman und Hermann Grapow, Reuther & Reichard, Berlin 1921.
Die Literatur der Ägypter (1923)
Wörterbuch der ägyptischen Sprache (mit Hermann Grapow), 13 Bände. (1926–1963)
Mein Werden und mein Wirken (1929)
Die Religion der Ägypter (1934)