אדה נמויד קסטרטון (באנגלית: Eda Nemoede Casterton ; 14 באפריל1877 - 15 בנובמבר1969) הייתה ציירת אמריקאית ידועה במיוחד במיניאטורות הדיוקן שלה בצבעי מים, פסטלים ושמן. היא הציגה עבודות בין היתר בסלון פריז ובתערוכה הבינלאומית של פנמה -פסיפיק בסן פרנסיסקו משנת 1915.
ראשית חייה
אדה וילהלמינה נמויד נולדה בבריליון שבויסקונסין ב -14 באפריל 1877 לאדוארד קארל לודוויג נמויד, ומריה ג'ורג'ינה בסטיאן ממוצא גרמני. היו להם 11 ילדים, שמונה מהם הגיעו לבגרות.[1]
בניגוד לרצון המורה ומשפחתה, כנערה צעירה היא ציירה על קירות בית הספר שלה. היא רצתה להפוך לאמנית. אבל על פי רצון הוריה, למדה להיות סטנוגרפית ולאחר מכן עבדה אצל עו"ד פיטר מרטינו כמזכירה.[2] לאחר מות אביה ב־6 במרץ 1895 קסטרטון התגוררה בשיקגו עם אמה ואחיותיה ועבדה כסטנוגרפית.[3]
השכלה
נמויד למדה בבית הספר לאמנויות יפות במינסוטה כשעבדה כסטנוגרפית, בילתה את שעות הצהריים שלה בבית הספר של המכון לאמנות בשיקגו, שם למדה אצל וירג'יניה ריצ'מונד ריינולדס, הנחשבת לציירת המיניאטורות האמריקאית הטובה באותה תקופה.[4] על ציור מיניאטורות, אמר קסטרטון כי מדובר ב"ציורים קטנים שצוירו בגדול."
אדה נמויד, מיס גוס, מיניאטורה, 1912
לאחר שהחלה לעבוד כאמנית, למדה שיעורים נוספים והשלימה עבודות אמנות בהזמנה עם מורתה. בצרפת למדה קסטרטון אצל הנרי סאלם האבל והציגה את עבודותיה בסלון פריז, שם קיבלה ביקורת טובה בשנת 1905.[5]
קריירה
היא התחילה בציור צבעי מים על יריעות דקיקות של שנהב,[6] כמו הדיוקנאות מיס גוס והילדה הקטנה. במאמר ב"שיקון כרוניקל", מיום 21 ביוני 1903, נאמר, "אדה נמויד יכולה להפוך לאחד מציירי המיניאטורות הגדולים של אמריקה ואלה שראו את יצירתה, משבחים אותה ללא הרף."[7]
היא נהנתה לצייר ילדים, לאחר שאמרה "אני רוצה לצייר ילדים בשמש, ילדות צעירות בחוץ, לצייר את משבי הרוח בשיערן ואת הכחול העמוק בעיניהן."
היא חזרה מפריז בשנת 1908 והחלה ללמד במכון לאמנות בשיקגו.
לאחר שהתחתנה, יצרה קסטרטון יצירות אמנות בשמן או בפסטלים, כמו גם מיניאטורות בצבעי מים. בשנת 1913 הציגה דיוקן של בתה, ג'יין, בתערוכה השנתית של המכון לאמנות בשיקגו.[8] היא הציגה את מיי אולסון (1906) במוזיאון לאמנות העיר של סנט לואיס בשנת 1916. היא הציגה ארבעה פורטרטים מיניאטוריים בתערוכת 1918 עבור אגודת הציירים של שיקגו.
אפילו כשציורים מיניאטוריים הפכו פחות פופולריים, היא הייתה אמנית מצליחה וזכתה להכרה בינלאומית. היא החלה לעשות דיוקנאות בגודל מלא בשנות העשרים. היא הציגה את עבודותיה בתערוכות יחיד ותערוכות קבוצתיות.
הכרה
אדה נמויד, אליזבת קנדי, מיניאטורה, 1918
קסטרטון קיבלה את אות הכבוד באיגוד הבינלאומי לאמנות (פריז) בשנים 1907 ו -1908, זכתה במדליית כסף בתערוכה הבינלאומית של פנמה-פסיפיק של 1915, ומדליית ארד בתערוכה בפילדלפיה בשנת 1926
קסטרטון הייתה חברה באגודה האמריקאית לציירי מיניאטורים, [26] האגודה המלכותית הבריטית לציירים מיניאטורים, האגודה המלכותית לציורי מיניאטורות ואגודות נוספות.
חיים אישיים
בשנת 1910 עבדה קסטרטון בשיקגו כאמנית ותמכה באמה ובאחייניותיה. ב -29 ביוני 1911 נישאה אדה נמויד לוויליאם ג'ון קסטרטון בשיקגו. בתם הראשונה, ג'יין נולדה בשנת 1912. אמה, מרי נמויד, נפטרה ב־8 בדצמבר 1914. בתם השנייה, וירג'יניה נולדה בפברואר 1917.
ויליאם קסטרטון נפטר ב־9 בפברואר 1948 באילינוי.
בשנת 1952, היא עברה למיסולה, מונטנה, שם עבדה כאמנית והתגוררה עם אחותה.[9]
היא נפטרה ב -15 בנובמבר 1969, בפאלוס ורדס אסטייטס, קליפורניה, בגיל 92.
^Eda W Ncemoede [sic]. 1910 Census, Chicago, Illinois. Thirteenth Census of the United States, 1910 (NARA microfilm publication T624, 1,178 rolls). Records of the Bureau of the Census, Record Group 29. National Archives, Washington, D.C. For details on the contents of the film numbers, visit the following NARA web page: NARA
^San Francisco Panama-Pacific International Exposition. 1915. Dept. of Fine Arts. Official Catalogue of the Department of Fine Arts, Panama-Pacific International Exposition (with Awards) San Francisco, California. Wahlgreen Company; 1915. p. 126.
