אגרון היא מערכת מידע בלתי חוקית שהופצה דרך האינטרנט בשנת 2006, ומכילה נתונים ממאגרי המידע של מרשם האוכלוסין הישראלי, על כלל אזרחי ותושבי ישראל דאז. באמצעות התוכנה ניתן לבצע שאילתות וחיתוכים מתוחכמים לפי פרמטרים על כלל אזרחי המדינה ולעקוב אחר קשרי המשפחה המלאים לדורותיהם. התוכנה הופצה בחופשיות באתרי אינטרנט שונים, והגיעה לישראלים רבים.
למאגר אגרון קדמו מספר הדלפות שונות של מאגרי הנתונים בשם "מרשם", "רישומון", "חיפושון", "פנקס בוחרים". ההדלפות הראשונות הופצו עוד בשנת 1994 דרך תקליטורים.[1]
תוכן המאגר
מאגר הנתונים מכיל, עבור כ-9 מיליון אזרחים במדינה[2] (אזרחים חיים, וכאלה שנפטרו):
ישנן מספר גרסאות לתוכנה, וכמות הפרטים והעיצוב משתנים מגרסה לגרסה.
החקירה אחר מקור הדליפה
בשנת 2009 החלה חקירה של הרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע (רמו"ט; כיום קרויה הרשות להגנת הפרטיות) במשרד המשפטים למקור ההדלפה, ובתחילה נטען מצד משרד הפנים שההדלפה נעשתה ככל הנראה על ידי אחת המפלגות, אשר קיבלה את פנקס הבוחרים לשם תהליך הבחירות. חקירת משרד המשפטים גילתה בסופו של דבר, שהמקור למידע הוא אכן מאגר מרשם האוכלוסין, ומאגר זה נגנב על ידי עובד מיקור חוץ של משרד הרווחה, אשר לקח את המידע לביתו, והתקין אותו במקום עבודתו החדש. בביתו של אותו עובד נמצאו מסמכים רגישים נוספים, אשר הבולט שבהם הוא פנקס האימוץ של מחוזות ירושלים ותל אביב. החקירה הובילה לחמישה חשודים נוספים, חלקם מתכנתי מחשבים, שהואשמו בעבירות פגיעה בפרטיות ועבירות נוספות בשל חלקם בהפיכת מרשם האוכלוסין של מדינת ישראל לתוכנה ידידותית לציבור.
במאי 2012 הוגש כתב אישום נגד שישה נאשמים בהעתקת המאגר של מרשם האוכלוסין והפצתו.[3] נאשם אחד הורשע במסגרת עסקת טיעון ונגזרו עליו 5 חודשי עבודות שירות, מאסר על תנאי וקנס כספי של 50,000 ש"ח.[4] על שני נאשמים נוספים שהורשעו בעסקת טיעון נגזרו עונשים דומים.[5]
ב-30 בינואר2014 הורשע במסגרת הסדר טיעון מאיר ליוור, שפרסם את תוכנת האגרון לציבור הרחב באמצעות האינטרנט, בעבירות של פגיעה בפרטיות ושיבוש מהלכי משפט.[6] הוא נדון ל-18 חודשי מאסר.[7] בפברואר 2014 הורשע בפרשה שלום ביליק, העובד שהעתיק את המאגר במשרד הרווחה ובכך החל את תהליך הפצתו. בספטמבר 2017 נגזרו על ביליק שנת מאסר בפועל, מאסר על-תנאי וקנס בסך 100 אלף ש"ח.[8]בקשת רשות ערעור שלו לבית המשפט העליון נדחתה. בהחלטתו כתב השופט ג'ורג' קרא: "בשים לב לכך שהמבקש היווה 'גורם בלעדיו אין' בהפצתה של נגזרת מרשם האוכלוסין לרשת האינטרנט, פעל תוך מעילה באמון שניתן לו במסגרת עבודתו, והביא לחשיפתו של מידע חסוי תוך פגיעה בפרטיותם של יחידי הציבור ואף סיכון ביטחון המדינה, אני סבור כי האיזון שערכו הערכאות הקודמות ראוי, ולא מצאתי כי מתעורר חשש לעיוות דין או כי ישנה סטייה ניכרת ממדיניות הענישה הראויה."[9]
הסכנות בדליפת המידע
לפי משרד המשפטים, המידע הכלול באגרון מקל מאוד על פעולות זיוף והונאה, ואף מכיל מידע על אנשים אשר זהותם אמורה הייתה להישמר חסויה מטעמים ביטחוניים. התוכנה גם מקלה על גולשי פורומים לבצע דוקסינג על משתמשים אחרים באינטרנט בצורה יעילה ביותר בעזרת המידע הקיים במאגר.
