PROFILPELAJAR.COM

אגדת חורף
The Winter's Tale
מידע כללי
מאת	ויליאם שייקספיר
שפת המקור	אנגלית
סוגה	מחזה
הוצאה
תאריך הוצאה	1623

אגדת חורף (באנגלית: The Winter's Tale) הוא מחזה מאת שייקספיר, המספר את סיפור קנאותו הדמיונית של לאונטס מלך סיציליה לאשתו וסיפור אהבה פסטורלית. המחזה מתחיל כטרגדיה, ממשיך כפסטורליה העוסקת בחיי הכפר בניגוד לחיים בחצרות המלכות, ומסתיים כקומדיה. במבנהו המחזה קרוב יותר לרומנסה או לאפוס מאשר לדרמה, ושייך לקבוצת מחזותיו האחרונים של שייקספיר המכונים "רומנסות". במערכה הרביעית אחד מהקטעים המפורסמים ביותר ביצירה השקספירית: "הטבע אינו משתפר בשום אמצעים / אלא באמצעים שהטבע יוצר, כך שמעבר לאמנות / שלדבריך מוסיפה לטבע, יש אמנות / שהטבע יוצר."

הדמויות המרכזיות

לאונטס – מלך סיציליה וחבר ילדות של פוליקסנס
הרמיונה – מלכת סיציליה היפה, ואשתו של לאונטס
ממיליוס - בנם בן השמונה של לאונטס והרמיונה
פרדיטה – בתו האבודה של לאונטס/ נערת רועים
פוליקסנס – מלך בוהמיה וחבר ילדות של לאונטס
פלוריזל – בנו היחיד של פוליקסנס
קמיליו – משרתו של לאונטס, שמאוחר יותר הופך למשרתו של פוליקסנס
אנטיגונוס - איש חצר בחצר המלך של לאונטס
פאולינה – אשת חצר בחצר המלך של לאונטס, אשתו של אנטיגונוס
רועה זקן
ליצן - בנו של הרועה
אוטוליקוס - כייס ונוכל, זמר נודד

עלילת המחזה

המחזה הוא סיפורו של פוליקסנס, מלך בוהמיה, שמבקר אצל חבר ילדותו לאונטס, מלך סיציליה. לקראת סיום הביקור לוחץ לאונטס על פוליקסנס שימשיך ביקורו. בשלב מסוים מצטרפת גם הרמיונה, אשתו של לאונטס לדרישות, מכיוון שהיא מאוד נהנית מסיפוריו על ילדותו עם לאונטס ומחברתו באופן כללי. לאחר ניסיונות שכנוע רבים, פוליקסנס לבסוף נכנע. הביקור נמשך, והרמיונה מגלה יותר ויותר חיבה לפוליקסנס. לאונטס שם לב לכך, ומתחיל לחשוב שמא העובר שברחמה של אשתו ההרה, הוא פרי אהבתם. חשדו נעשה כפייתי כל כך, שהוא מורה למשרתו קמיליו להגיש לפוליקסנס משקה מורעל. קמיליו ממרה את פי מלכו בשם הצדק, ומזהיר את פוליקסנס כי לאונטס רוצה במותו. פוליקסנס וקמיליו בורחים בחשכת לילה, דבר אשר רק מחזק את טענתו של לאונטס כי אשתו אכן אשמה בניאוף. בכעסו, הוא משליך את הרמיונה לכלא, למרות ניסיונות השכנוע של הרמיונה בחפותה. הוא אף שולח שליחים לאורקל מדלפי, כדי לשמוע את פסק דינה בעניין וכך להוכיח את צדקתו.

בינתיים, בכלא, הרמיונה יולדת בת. לאונטס מתכחש לבתו שאך נולדה ומצווה על איש חצרו, אנטיגונוס, לנטוש אותה בחוף מבודד בבוהמיה. השליחים מהאורקל חוזרים, משפטה של הרמיונה נערך, וגזר הדין של האורקל נגלה: הרמיונה זוכתה; פוליקסנס חף מפשע; ואילו לאונטס הוא עריץ אכול קנאה, ואם בתו לא תימצא, ייוותר ללא יורש. לאונטס מבטל במחי יד את דברי האורקל ומגדירם כשקר, אך אז הוא מקבל ידיעה מרה: בנו ממיליוס נפטר מצער, מכיוון שלא הורשה לראות את אמו. לפתע מבין לאונטס את גודל הטעות שעשה, ומצטער צער רב על טעויות שיפוטו. לאונטס לא מספיק לפגוש את אשתו המסכנה, והנה הוא מקבל ידיעה מרה נוספת: הרמיונה מתה גם היא מצער. משלחתו של אנטיגונוס שנשלח לנטוש את בתו יחידתו של המלך בבוהמיה נקלעת לסערה וכל מלחיה מוצאים את מותם, פרט לאנטיגונוס והתינוקת (פרדיטה), אותה מניח אנטיגונוס על חוף נטוש בבוהמיה. אנטיגונוס יוצא מן הבמה באחת מהוראות הבימוי המפורסמות "יוצא, נרדף על ידי דוב" (Exit pursued by a bear).^[1] בינתיים, הרחק בבוהמיה, מגלה נער רועים את התינוקת ואביו מאמץ אותה לבת.

שש-עשרה שנים עוברות, ומלך בוהמיה פוליקסנס מודאג בקשר לבנו פלוריזל, הנפגש תכופות עם פרדיטה, בתו בת ה-16 של רועה. פוליקסנס לא מרוצה מהעובדה שבנו מתרועע עם פשוטת עם. קמילו מציע למלך להתחפש ולהצטרף לחגיגת הרועים בכפר. כאשר מגלה פוליקנס על תוכניתם של הצעירים להינשא, הוא נמלא זעם רב ומאיים כי יפגע בכל מי שיעז לעזור לזוג לממש את תוכניתם. קמיליו, משרתו של פוליקסנס משכבר הימים, נמלט עם פלוריזל ופרדיטה מזעם פוליקסנס. יחד הם מגיעים לארמונו של לאונטס בסיציליה. לאונטס מברכם ומארח אותם, ובו-בזמן פוליקסנס רודף אחריהם. לבסוף, זועם כולו, הוא מגיע ולאונטס פונה לדבר עם שניהם, פוליקסנס ופלוריזל. לאונטס מגלה כי בתו של הרועה היא למעשה בתו האבודה. פאולינה, אשת החצר של לאונטס (ואלמנתו של אנטיונוס) לוקחת אותו אל הארמון כדי שיראה פסל של הרמיונה. כשהוא מגיע לביתה הוא מגלה כי למעשה אין זה פסל אלא הרמיונה אשתו האמיתית; היא התחבאה כל השנים, והתפללה לשובה של בתה (זאת אחת הפרשנויות, לפי פרשנות אחרת הרמיונה אכן הפכה לפסל באורח נס ובאורח נס קמה לתחיה). שמחתם על האיחוד גדלה לאחר שהם חוגגים את חתונתם של פרדיטה ופלוריזל.