אברהם פריץ דוד (2 במרץ 1910 – 5 באוגוסט 1974) היה סרג'נט במשטרת היישובים, במלחמת השחרור אחראי לתחבורה הימית לגליל המערבי המנותק, מורה בבית הספר הימי בחיפה ומנהל ההוראה בבית הספר לקציני-ים בעכו.
משפחה וילדות
אברהם פריץ דוד נולד במנהיים בגרמניה להוריו אלזה ווילי זאב דוד ילדותו ונעוריו עברו בברלין יחד עם שתי אחיותיו וארבעת אחיו.
הבית היה בית ציוני והילדים חונכו ברוח היהדות המסורתית. א. פ. דוד למד בגימנסיה גרמנית אבל ספג תרבות עברית כולל השפה העברית. האב וילי זאב דוד היה אדם אמיד, מנהל כללי של מפעלי טחנות קמח והמשפחה חיה ברווחה כלכלית.
בהשפעת החינוך הציוני ובהשפעתו הישירה של חיים ויצמן, אשר ביקר בבית המשפחה בברלין, ולאחר שההורים ביקרו בארץ ישראל בשנים 1921 ו-1926 החליטו הוריו לשלוח אותו לארץ ישראל.
אברהם פריץ דוד עלה לארץ ישראל לראשונה בשנת 1926 בגיל בן 16. הוא התגורר בחיפה ולמד בבית הספר הריאלי עד שסיים עם תעודת בגרות, בשנת 1929. שנים אלה השפיעו עליו רבות והפכו את חייו מקצה לקצה הוא נתלש מתוך רצון מהחברה היהודית גרמנית על מנת להפוך ל"צבר" לכל עניין.
-
א.פ. דוד (חמישי משמאל בשורה השנייה מלמעלה) תלמיד בברלין 1922.
-
א.פ. דוד (שני משמאל) עם הוריו, אחיותיו ואחיו 1925.
-
א.פ. דוד תלמיד בריאלי בחיפה 29–1926 יושב שורה שנייה שני מימין).
לימודים
לאחר סיום בית הספר הריאלי הוא חפץ ללמוד מתמטיקה- פיזיקה. בטכניון בחיפה היה רק מדור לבנאות לכן חזר לברלין ונרשם לפוליטכניקום של שרלוטנבורג. אמנם הכירו בתעודת הבגרות של הריאלי אבל לא הכירו בו כגרמני - אף על פי שהיה לו דרכון גרמני. והוא נאלץ לעמוד בבחינות בגרמנית, היסטוריה וגאוגרפיה.
תקופת הלימודים בפוליטכניקום לא הייתה מהמוצלחות, לא נוצר קשר עם הסטודנטים היהודים גרמניים או הפרופסורים.
בשנת 1930 חזר אברהם פריץ דוד לארץ ישראל, בניסיון נוסף ללמוד בטכניון בחיפה אבל הדבר לא נסתייע. לכן חזר אברהם פריץ דוד לברלין והמשיך בלימודיו בפקולטה למדעים מתמטיקה ופיזיקה.
בתקופה זאת הייתה לו הזכות ללמוד אצל הפיזיקאי הניסויי גוסטב הרץ בעל פרס נובל, ואצל ארווין שרדינגר יוצר מכניקת הגלים. וכן לשמוע את גדולי הפיזיקאים של התקופה מקס פלנק ואלברט איינשטיין.
בעקבות עליית הנאצים נאלצה המשפחה לעזוב את גרמניה. עקב כך אברהם פריץ דוד הפסיק את לימודיו לפני סיומם, ובמאי 1933 עלתה כל המשפחה לארץ ישראל.
שירות המדינה בדרך
ערך מורחב – משטרת היישובים
עם עלייתו עבד אברהם פריץ דוד בחקירות גיאופיזיקליות שמטרתן חיפוש מקורות מים. ב 1934 עשה זאת באדמות נהריה, לפני שמייסדי נהריה קנו את האדמות., במטרה לקבוע היכן כדאי לקדוח בארות.
אחותו רות פאוקר, עלתה עם משפחתה בפברואר 1935 והתיישבה בנהריה. בעקבותיה הגיעו לנהריה גם ההורים אלזה ווילי דוד.
עם פרוץ המאורעות בשנת 1936 התגייס אברהם פריץ דוד לההגנה וכיהן כנוטר במשטרת היישובים העבריים. בתפקיד זה היה אחראי על היישובים מאילון עד תחנת הניסיונות בעכו.
ב-10 בינואר 1939 נסעה אמו אלזה דוד, לחיפה לקבל את פניו של עולה חדש. בערב נסעה באוטובוס העולה לשכונת אחוזה לפגוש את אחותה. באחד העיקולים בכרמל הצרפתי הותקף האוטובוס ביריות על ידי כנופיה ערבית והיא נהרגה.
במסגרת תפקידו כסרג'נט הגוש היה אברהם פריץ דוד בקיבוץ חניתה וקיבל את ההודעה על רצח אימו באיתות אור ממגדל המים בנהריה.
א. פ. דוד שרת בההגנה עד 1944 בתפקיד רשמי של סרג'נט משטרת היישובים העבריים והיה אחראי לגוש היישובים מקיבוץ אילון ועד מושב שבי-ציון.
בההגנה הייתה דרגתו מפקד מחלקה. שימש כמפקד חבל נהריה ואחראי להגנת היישובים: נהריה, עברון, עין שרה ושבי-ציון. בקשתו של א. פ. דוד להתגייס לבריגדה היהודית לא אושרה על ידי הבריטים. בשנת 1944 סיים א.פ. דוד את תפקידו בההגנה וחזר למקצועו כמורה ומחנך בבית הספר הימי ובסמ"ת שליד הטכניון בחיפה שם הורה עד שנת 1954.
בית הספר הימי
- ערך מורחב – בית הספר לקציני ים עכו
בשנת 1944, לאחר סיום תפקידו בהגנה ובמשטרת היישובים החל א.פ. דוד ללמד בשני בתי הספר, הימי ובסמ"ת, שליד הטכניון בחיפה. נושאי ההוראה שלו היו: פיזיקה, אסטרונומיה ומטאורולוגיה.
בשנת 1948 נשא א. פ. דוד גם בתפקיד של סגן מנהל בית הספר הימי. בתפקיד זה פעל רבות לשיפור תנאי הפנימיה לתלמידי בית הספר שהחלה במחנה צריפים בבת גלים ועברה למלון וינדסור ברח' ההר.[1]
בשנת 1954 עבר בית הספר הימי לעכו ונעשה בית ספר לקציני ים. א.פ. דוד לימד בו במשרה מלאה. החל משנת 1962 כיהן גם מנהל ההוראה בבית הספר.
פעילות ציבורית
אברהם פריץ דוד היה חבר וועדת החרום של מועצת המושבה נהריה. בעקבות החלטת האומות המאוחדות על חלוקת ארץ ישראל שעל פיה הגליל המערבי ישויך למדינה הערבית חששו תושבי נהריה לעתידם.ב-23 בנובמבר 1947 שלח א. פ. דוד מכתב ליעקב ריפתין, ועמד על כך שהסוכנות היהודית ודוד בן-גוריון חייבים לדרוש את הגליל המערבי במדינה היהודית שתקום.
בתקופת מלחמת העצמאות השתתף אברהם פריץ דוד כאזרח ארגן והיה אחראי לתחבורה הימית בין חיפה לבין הגליל המערבי המנותק.
עד שנת 1955 שרת אברהם פריץ דוד כחבר הנהלת המועצה וסגן ראש המועצה של נהריה. בתפקידו זה השפיע על מיסוד דמותה האזרחית של נהריה.
א.פ. דוד היה חבר לשכת ליאו-בק של בני ברית בנהריה ומשנת 1963 שימש כנשיא הלשכה.
א.פ. דוד היה גזבר האגודה הפיזיקלית הישראלית.
-
א.פ. דוד, נשיא לשכת בני ברית בנהריה, עם אשתו גב' שושה דוד, פורים, 1963.
משפחת ימאים
אברהם פריץ דוד נישא בשנת 1939 לשושה מבית כהן אותה פגש כאשר ניהלה את מטבח הפועלים בנהריה. לזוג היו 3 ילדים. הבכור מיכה דוד בוגר בית הספר הימי בחיפה נעשה רב-חובל בצי הסוחר הישראלי. הבן השני איתמר דוד בוגר מחזור ג' של בית הספר לקציני ים עכו שנעשה מהנדס בוגר הטכניון. והבת נעמי בוגרת אוניברסיטת חיפה.
משפחת דוד המורחבת השתתפה בפתוח הימאות העברית
- גד הילב[2] בן דודו של א.פ. דוד, שרת במלחמת העולם השנייה בצי הסוחר האמריקאי. לאחר המלחמה הצטרף להגנה ושרת כרב חובל על מספר ספינות מעפילים ביניהן חיים ארלוזורוב (אוניית מעפילים), והפאנים. לאחר הקמת המדינה שרת כרב חובל בצי הסוחר הישראלי.
- יהודה דוד, אחיו של אברהם פריץ דוד, שרת בצי הבריטי ולאחר הקמת המדינה היה אלחוטאי ראשי בצי הסוחר.
- טוביה (טפי) סמולנסק, גיסו של גד הילב שרת כרב חובל בצי הסוחר הישראלי.[3]
- מיכה דוד, בנו של א.פ. דוד, היה רב חובל בצי הסוחר הישראלי.
- עופר דוד, בנו של רב חובל מיכה דוד, שרת בחיל הים בדרגת אלוף-משנה
- עומרי דוד, בנו של עופר דוד ונינו של א.פ. דוד, שרת בחיל הים והגיע לדרגת סרן.
- זאב תירוש, בעלה של נעמי בתו של א.פ. דוד, שרת כרב חובל בצי הסוחר הישראלי.
הוראה מחוץ לישראל
ב 1969 יצא אברהם לחופשה ללא תשלום ועבר ללמד באטלנטיק קולג' בקרדיף, ויילס, שם נפטר ב-1974.
קריאה נוספת
- שמחה בינות, בים דרכך ושביליך במים רבים, יובל לבית הספר לקציני ים עכו, הוצאת בית הספר לקציני ים, ספטמבר 2003, עמ' 19–23.
קישורים חיצוניים
ביאורים
הערות שוליים
![חדר המורים בבית הספר לקציני ים עכו 1956[א]](%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:OCollegeTeachers_1956.jpg)
![המורה לפיזיקה א. פ. דוד עם קדטים מחזור ג' של בית הספר לקציני ים 1958.[ב]](%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:AvramDavidMachGim_1958.jpg)
