בשנת 1934עלה לארץ ישראל, התיישב בירושלים והתמחה אצל עורך הדין מרדכי לבנון בעיר. ב-1937 נישא לברכה (בוניק) פריד, בתם של רבקה ואהרן פריד, שעברה לקובל בילדותה.[1] לזוג נולדו שלושה ילדים.
משנת 1936 היה פעיל ב"הגנה". מילא תפקידים שונים, בהם שומר, מפקד עמדה, קצין תרבות, קצין ביטחון, קצין זהירות וקצין מטה של מחוז ירושלים,[2] ולבסוף היה ממונה על משפטי חברי "ההגנה" בירושלים וכיהן כסנגור של אסירי הארגון בבתי הדין הצבאיים של ממשלת המנדט.
בנוסף לעבודתו כעורך דין, פעל לפיתוח ההשכלה המשפטית בארץ. הוא ייסד את "הספרייה המשפטית" ובמסגרתה ערך והוציא ספרי חוק ומשפט יסודיים. כן פרסם במשך שנים בעיתונות העברית בארץ מאמרים בנושאים מדיניים ובסוגיות של יחסי היישוב וממשלת המנדט.
בשנים 1936–1938 היה חבר מערכת "דבר".
עם פרוץ מלחמת העצמאות התמנה לתפקיד התובע הכללי (התוכ"ל) הראשי של "ההגנה" (ראש השירות המשפטי של הארגון), ועם הקמת צה"ל היה לתובע הכללי הראשון של צה"ל, בדרגת סגן-אלוף. גורלי היה מעורב בפרשת טוביאנסקי: הוא ייעץ לאיסר בארי, ראש הש"י, על הקמת בית דין השדה, והוציא את צו המעצר ל-10 ימים נגד טוביאנסקי. בעקבות המשפט של בארי, שבו העיד,[4] האשים גורלי את היועץ המשפטי לממשלה, יעקב שמשון שפירא, בניהול המשפט נגד בארי ממניעים זרים. בעקבות דברים אלו, הגיש היועץ המשפטי לממשלה כתב אישום על לשון הרע נגד גורלי.[5] המשפט, שנערך בבית המשפט המחוזי בתל אביב, החל בדצמבר 1949, בפני השופט פנחס אבישר.[6] הוא הורשע ונקנס,[7] אולם הגיש ערעור לבית המשפט העליון[8] וזוּכה.[9] שופטי העליון כתבו ש"מנקודת ראות ציבוריות יש למתוח בקורת על תגובת גורלי" אולם קבעו שפעל בתם לב.[10]
בסוף דצמבר 1948 החליף אותו עורך הדין אהרן חטר-ישי (שהחליף את התביעה הצבאית לפרקליטות הצבאית, והיה לפרקליט הצבאי הראשי הראשון).
עם סיום תפקידו שב לעבודתו כעורך דין במשרדו, משרד ד"ר א. גורלי ושות', בתל אביב, ירושלים ובאר שבע. כיהן כיועץ המשפטי של הסוכנות היהודית. בשנותיו האחרונות גר ברח' אחוזת בית 3 בתל אביב.
גורלי נפטר בסתיו 1954 בעקבות תאונת דרכים בדרך מבאר שבע לתל אביב,[11] לאחר שנרדם בנהיגה.[12] בן 44 במותו. נקבר בבית העלמין בהרצליה בהלוויה רבת-משתתפים.[13]
בנו הבכור, רני (ברכיהו) גורלי (1938), הוא ממייסדי יודפת, ולימים, בגיל 43, היה אף הוא לעורך דין; בנו נחמיה (חמי) גורלי הוא אדריכל; ובתו חגית מלצר היא מורה לשיטת אלכסנדר. נכדו הוא המוזיקאי ארי גורלי.
מפרסומיו
חוק הדירות והעסקים: חוקים, פסקי-דין ופירושים, ירושלים: מסדה, תש"א.
סדרת "ספריה משפטית" בעריכת א' גורלי – "פקודת ממשלת המנדט, מעובדת לפי צורכי מדינת ישראל".
שאלת המיעוט היהודי בחבר הלאומים: תולדותיה והתפתחותה של הגנת המיעוטים על ידי חבר הלאומים והפטיציות היהודיות; מבוא מאת נ. בנטויץ, ירושלים: ספריה משפטית, תשי"ב 1952.
לאחר מותו:
חוק ומדיניות: מבחר כתבים, ירושלים: קריית ספר, תש"ך.
Law of Landlord and Tenant in Palestine: Collection of Ottoman Laws, Ordinances and Rules and Digest of Cases Decided by the Supreme Court and District Courts, Jerusalem: Hashiloah Co., 1947. (Issued in 3 parts.)
לקריאה נוספת
'ד"ר אברהם גורלי, ראש השירות המשפטי', בתוך: צבי ענבר, מאזניים וחרב: יסודות המשפט הצבאי בישראל, תל אביב: מערכות; הפרקליטות הצבאית הראשית, 2005, עמ' 162.
