הרב אברהם בן שלמה למשפחת אבן מוסה, נולד ככל הנראה בעיר תטואן שבמרוקו ושם הוא למד אצל הרב יעקב מראג'י.[2] נדד לעיר סאלי שבמרוקו ונהיה שם מחכמי המקום.[3]
הרב מרדכי קאראבלייו, מתוניס - מחבר הספר "מירא דכייא" - חידושים על התלמוד (ליבורנו, ה'תקנ"ב) וספרים נוספים.
הרב יעקב לומברוזו, מתוניס.
הרב אברהם גיגי - כתב פירושים ששמע מהרב אבן מוסה והוסיף להם את הערותיו.[7]
חיבוריו
הרב אבן מוסה הותיר אחריו חיבורים רבים שרובם הגדול מצוי בכתב יד וחלקם אבד.[8]
ולהלן חיבוריו שנדפסו:
מנחת סוטה - חידושים על מסכת סוטה, מכון אהבת שלום - יד שמואל פרנקו, ירושלים, ה'תשס"ח.
שיטה כתב יד על מסכת יומא, מכון מגן אבות, ירושלים, ה'תשע"ט. חלק ניכר מהחידושים הודפס בליבורנו בשנת ה'תקכ"ו, בתוך הספר "שיח יצחק" מרבי יצחק נוניס ואיס.[9]
חידושים על מסכת נזיר - חלקם נדפס על ידי הרב יעקב פייתוסי בספרו ברית יעקב, ליבורנו, ה'תק"ס.
"ליקוטים על מסכת מגילה" - נדפסו במקבציאל, ל, ה'תשס"ה, עמ' סט - עג, מכון אהבת שלום - יד שמואל פרנקו.
הגהות לספרי הרב חיים ויטאל. נדפסו בספרים: "מקום בינה" ו"שערי בינה", סלוניקי, ה'תקע"ג.
הוא חיבר גם פיוטים רבים, חלקם בעלי גוון קבלי וחלקם בעלי אופי אישי. שירו המפורסם ביותר הוא "נרדי נתן ריחו" המתאר את מתן תורה. שיר זה מושר בקרב העדה המרוקאית, בעיקר בחג השבועות.
לקריאה נוספת
הרב אברהם הלל, מנחת סוטה, מכון אהבת שלום, ירושלים, תשס"ח.
^על הרב מראג'י ויצירותיו ועל קשריו עם תלמידו ראו מבוא לספר מנחת סוטה עמודים 20 - 23.
^ראו: משפט וצדקה ביעקב א ט; מלכי רבנן דף י עמודה ג ודף יח עמודה ב (ירושלים תרצ"א); מבוא למנחת סוטה עמ' 23 - 24.
^ 12שם הגדולים, ערך "הרב אברהם אבן מוסא", מערכת גדולים, א פ, ירושלים, תשנ"ב. מחלוקותיו של הרב אבן מוסה עם הרב אברהם אזולאי תועדו בספרים "מקום בינה" ו"שערי בינה", שנדפסו בסלוניקי, בשנת ה'תקע"ג.