אבלון (באנגלית: Avalon) הוא סרט דרמה משנת 1990 שבוים על ידי בארי לוינסון. הסרט הוא השלישי בסדרה של ארבעת "סרטי בולטימור" האוטוביוגרפיים למחצה של לוינסון המתרחשים בעיר הולדתו במהלך שנות הארבעים, החמישים והשישים של המאה העשרים; "דיינר" (1982), "אנשי הפח" (1987), "אבלון" (1990) ו-"ליברטי הייטס" (1999). הסרט מתחקה אחר ההשתלבות היהודית בחיים האמריקאים.
עלילה
העלילה מתרחשת בשנות החמישים של המאה העשרים והרבה עבר על משפחת המהגרים הפולנים של סם קריצ'ינסקי מאז הגיע לראשונה לאמריקה ב-1914 והתיישב בבולטימור.
הטלוויזיה היא ההמצאה החדשה. השכונות לובשות צורה חדשה כאשר יותר ויותר משפחות עוברות לפרברים. מקצועו של סם היה טפטים אך בנו ג'ולס מעוניין לנסות ולפתוח חנות כלי בית גדולה ביחד עם בן דודו, איזי, ואולי אף להפיק פרסומות טלוויזיה משלהם.
ג'ולס ואשתו, אן, עדיין גרים עם הוריו אך אן סובלת בשקט את הצורה שבה חמותה, אווה, שולטת בבית. אן היא אשה מודרנית שאף לומדת לנהוג במכונית. למרות זאת, אווה מסרבת לנסוע איתה ומעדיפה לקחת את הטרולי.
המשפחה תורמת לקרן במטרה להביא עוד קרובים לאמריקה. עלבונות, בין אם אמיתיים או דמיוניים, מטרידים את המשפחה כאשר ג'ולס ואן בסופו של דבר עוברים לפרברים, נסיעה ארוכה עבור בני משפחתם. לאחר שהגיע באיחור ולאחר שגילה שתרנגול ההודו של חג ההודיה נחתך בלעדיו, נעלב הדוד גבריאל ופורץ החוצה בסערה מה שהווה את התחלתה של מריבה עם סם.
סם גם אינו מבין את שיטות הלימוד בהן משתמשות המורות בבית ספרו של נכדו, מייקל, ומדוע ג'ולס ואיזי שינו את שם משפחתם לקיי וקירק כשהם מתחילים בקריירות העסקים שלהם. אך כשמשברים שונים עולים, ביניהם שוד מזוין ושריפה הרסנית, בני המשפחה, באופן כללי, דובקים יחדיו.
דמויות
קשר עם "סרטי בולטימור" אחרים
במאי הסרט, לוינסון, אוהב לקשר בין סרטיו המתרחשים בבלטימור. מכונית "הדסון" הנרכשת בסרט "אבלון" נרכשת מאוחר יותר בסרט "דיינר".[2] הבית שאותו משפחת קרצ'ינסקי עוזבת כדי לעבור לפרברים נראה לאחר מכן בסרט "טין מן".[2]
פרסים
הסרט אבלון קיבל מועמדויות לפרס האוסקר על תסריט מקורי, פסקול, צילום, ותלבושות (גלוריה גרשם). תסריטו של לויסון זכה בפרס התסריט של אגודת התסריטאים האמריקאית. הסרט גם היה מועמד לפרס גלובוס הזהב כסרט הטוב ביותר.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
