PROFILPELAJAR.COM

א-הא
	הופעה חיה של א-הא בפרנקפורט, 2005
מקום הקמה	אוסלו
מוקד פעילות	אוסלו, נורווגיה
תקופת הפעילות	1982–1994; 1998–2009; 2011; 2015–הווה;
סוגה	סינת'-פופ • גל חדש • פופ רוק • רוק אלטרנטיבי
חברת תקליטים	יוניברסל
פרסים והוקרה	פרס שפלמן השנתי (1985); פרס כבוד של חבר המושבעים של פרס שפלמן (2000); פרס כבוד של חבר המושבעים של פרס שפלמן (2010); פרס הספרות ע"ש פר גינט (1987); היכל התהילה של רוקהיים (2011); Spellemann Award for the videoclip of the year (2000); פרס כבוד של חבר המושבעים של פרס שפלמן (1986); Spellemann Award for the videoclip of the year (1986); פרס שפלמן לאלבום הפופ של השנה (1985); פרס שפלמן לאלבום הפופ של השנה (1986); פרס הרדיו הגרמני (2015) ;
	a-ha.com
	פרופיל ב-IMDb
חברים
	מורטן הארקט (סולן); מאגנה פיורהלמן (קלידים); פול וואקטר-סבוי (גיטרות)

ערך זה עוסק בלהקת פופ רוק נורווגית. אם התכוונתם למונח מתחום המדעים הקוגניטיביים, ראו חוויית "אהא!".

אָ-הָא (A-ha) היא להקת סינת'-פופ נורווגית שזכתה לפופולריות רבה בשנות ה-80 של המאה ה-20. לאחר הפסקת פעילות קצרה בשנות ה-90 חזרה הלהקה לפעילות מלאה עד להתפרקותה בסוף שנת 2009. הלהקה שבה לפעול ב-2015.

ההרכב

להקת א-הא הוקמה בשנת 1982 על ידי הסולן מורטן הארקט, הקלידן מאגנה פיורהולמן והגיטריסט פול וואקטר-סאבוי. תחילה פעלה הלהקה בנורווגיה, אך לאחר זמן קצר עברה ללונדון במטרה להיחשף בפני קהל רב יותר. את השם בחרו חברי הלהקה מתוך כוונה ליצור שם שייקלט בכמה שיותר שפות ושמבטא קריאת כוונה והבנה בכל השפות. "א-הא" הוא שם קליט, קצר, ברור ומקורי.

מאגנה פיורהולמן
פול וואקטר-סאבוי
מורטן הארקט

הפריצה הגדולה (1984–1985)

בשנת 1984 הקליטו חברי א-הא את שירם הראשון, שנקרא באותה העת "Lesson one" (שיעור ראשון). השיר נכשל באופן מוחלט ומכר רק 300 סינגלים. עובדה זו לא פגעה בנחישותם של חברי הלהקה, שהמשיכו להקליט ולערוך גרסאות נוספות לשיר, אשר קיבל בסופו של דבר את השם "Take on Me". השיר הפך עד מהרה ללהיט ענק, ניצב בראשי מצעדי הפזמונים באירופה ובארצות הברית ומכר למעלה ממיליון וחצי עותקים בחודש הראשון להוצאתו. אחת הסיבות להצלחתו האדירה של השיר "Take on Me" הייתה העובדה שהשיר לווה בווידאו קליפ יצירתי במיוחד, שבו נעשה שילוב בין אנימציה למציאות. בטקס פרסי MTV בשנת 1986 זכה השיר בשש קטגוריות שונות.

הסינגל הבא שהוציאה הלהקה היה ".The Sun Always Shines on T.V". שיר זה, שהפך גם הוא ללהיט במצעדי הפזמונים, לווה בקליפ מרהיב שזכה במספר פרסים. באותה שנה הייתה א-הא בין המועמדות לפרס הגראמי על הפריצה הגדולה לאותה שנה. בעוד שבארצות הברית דעכה הצלחת הלהקה לאחר הוצאת שני הסינגלים המצליחים עמם פרצו לתודעה, הרי שבאירופה הייתה זו רק ראשית דרכה של הלהקה הצעירה מנורווגיה.

אלבום הבכורה של הלהקה, "Hunting High and Low", שיצא בשנת 1985 הכיל את שני הלהיטים המצליחים ואת שיר הנושא, והפך לרב מכר עולמי. בארצות הברית מכר האלבום למעלה ממיליון עותקים והפך לאלבום פלטינה. עד לשנת 2005 מכר האלבום 8 מיליון עותקים.

המשך פעילות

בשנת 1986 הוציאה א-הא את אלבומה השני, "Scoundrel Days". באלבום זה ניכר מעברה של הלהקה מסינת'פופ לרוק אלטרנטיבי. כשנה לאחר מכן הצטרפה הלהקה לשורת מוזיקאים מובילים, כשביצעה את שיר הנושא "The Living Daylights" לסרטו של ג'יימס בונד, 007 באזור המסוכן, בכיכובו של השחקן הבריטי טימותי דלטון. שיר זה נכלל באלבומה השלישי של הלהקה, "Stay on These Roads". אלבום זה זכה להצלחה פחותה משני קודמיו, וכך גם שני האלבומים שבאו אחריו, "East of the Sun, West of the Moon" שיצא בשנת 1990 ו-"Memorial Beach" שיצא בשנת 1993.

בסוף שנות ה-80 ובראשית שנות ה-90 נחלה הלהקה הצלחה גדולה בדרום אמריקה, ובמיוחד בברזיל, שם הופיעו בפני קהל רב בכמה מהאצטדיונים הגדולים בעולם. בשנת 1991 שברה הלהקה שיא כשהופיעה בפני קהל מעריצים של 198,000 איש.

בשנת 1994, בעקבות סכסוכים בין חברי הלהקה, כמו גם בין הלהקה לחברת התקליטים, לקחו חברי הלהקה הפסקה מעבודתם יחד, אולם לא התפרקו באופן רשמי. חבריה החלו להתמקד בקריירות סולו. יחד עם זאת, השלושה חברו להופיע בטקס הפתיחה של אולימפיאדת לילהאמר. הופעה זו כללה שיר חדש שחובר במיוחד להופעה זו – "Shapes That Go Together".

קריירות סולו

עם הפסקת פעילותה הזמנית של הלהקה, פנו כל אחד מחבריה לביסוס קריירת סולו. גיטריסט הלהקה, וואקטר-סאבוי, הוציא חמישה אלבומים בשיתוף אשתו ולהקתם "סאבוי".

מורטן הארקט, סולן הלהקה, הוציא שלושה אלבומי סולו, אחד באנגלית (Wild Seed) ושניים בנורווגית שזכו להצלחה גדולה בנורווגיה. בשנת 2008 הוא הקליט אלבום סולו נוסף באנגלית, Letter From Egypt.

קלידן הלהקה, מגן פורהולמן, פנה ליצירת אמנות (פיסול וציור) וכן הלחין פסקולים לסרטי קולנוע וטלוויזיה. בשנת 2004 הוציא את אלבום הסולו הראשון שלו, בסיועם של חברי להקת קולדפליי, הידועים כמעריציה של להקת א-הא.

חידוש הפעילות (1998–2009)

בשנת 1998 הוזמנו חברי הלהקה להופיע בפני זוכי פרס נובל לשלום. בעקבות הביקורות המצוינות שלהן זכתה ההופעה הקצרה, חברו השלושה חזרה והקליטו את אלבומם החדש, "Minor Earth Major Sky". אלבום זה שיצא בשנת 2000 הביא אחריו מסע הופעות, שכלל הופעה באינטרנט בפני 3.6 מיליון צופים. הלהיט שהנפיק האלבום, "Summer Moved On", כלל שיא שירה חדש בהקלטות, בהן שר הארקט 20.3 שניות רצוף.

בשנת 2002 הוציאה הלהקה את אלבומה השביעי "Lifelines", בו בלטו בעיקר שיר הנושא והשירים Forever Not Yours ו-You Wanted More.

בשנת 2004 חגגה א-הא 20 שנים להקמתה, עם הוצאת אוסף הסינגלים שלהם מהשנים 1984–2004. אלבום זה השיב את הלהקה למצעדי המכירות בבריטניה, והאלבום הגיע לרשימת 20 האלבומים הנמכרים ביותר. במהלך פעילות הלהקה, הוציאה א-הא 32 סינגלים, מתוכם 13 הגיעו לעשירייה הראשונה במצעדי הפזמונים הבריטיים. שנה לאחר מכן, הופיעה הלהקה במופע "לייב אייד 8" בעיר ברלין בפני קרוב ל-200,000 מעריצים.

את שנת 2005 סיימו חברי הלהקה עם הוצאת אלבום חדש בשם "Analogue", שבו בלטו שיר הנושא והשירים Cosy Prisons ו-Celice. אלבום זה הוא יותר אלטרנטיבי מקודמיו וכולל כמה יצירות יוצאות-דופן של הלהקה. בעקבות יציאת האלבום יצאה הלהקה לסיבוב הופעות מצליח בארצות הברית, באירופה ורוסיה. שנה לאחר מכן הקליטה א-הא חידוש לשירו של ג'ון לנון "#9 Dream" למען אמנסטי אינטרנשיונל.

אלבום האולפן התשיעי של הלהקה, "Foot of the Mountain", יצא לאור ביוני 2009.

באוקטובר 2009 הודיעו חברי הלהקה על פירוקה בדצמבר של אותה שנה, וזאת, לדבריהם, בשל רצון להקדיש את זמנם לפעילות הומניטרית^[1]^[2].