אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
האות היוונית אופסילון שימשה בתחילה לסימון ההברה שורוק, לאחר מכן ייצגה את האות י ולבסוף שימשה כחיריק. בלטינית ובאנגלית עתיקה שימשה עבור הצליל "י", מאוחר יותר הפכה שוב למשמשת כתנועת החיריק. באנגלית מודרנית האות, כשהיא עיצורית, מייצגת את העיצור /j/ (צליל האות י'), כמו במילים yes או yard, בעוד כשהיא משמשת כאות ניקוד, היא מייצגת או את התנועה /i/ (תנועת החיריק), כמו במילה crystal, או את הצליל /aɪ/ (כשם האות I), כמו במילה fly.
במכונות הדפוס אשר יובאו לארצות הברית בסביבות המאה ה־15, היה נהוג לייצג את הדיגרף th בעזרת ה־ת'ורן (Þ), הרגל אשר הוחלף עם היעלמות אות זו בייצוגו על ידי האות Y. עקב כך, נתגבשו מושגים הנחשבים מיושנים כיום והמשמשים באנגלית לכוון לייצוג ארכאי, כגון Ye, במקום The כאשר ביטוי המילה במקור היה זהה, בהתאם.
בשפה הספרדית, האות Y נהגית בצורות שונות, כתלות במדינה ואף באזור בתוך המדינה. למשל, המילה Yo ("אני"), נהגית כ-"יוֹ" במרבית שטחה של ספרד ובמדינות הצפוניות של אמריקה הדרומית, "שוֹ" במרכז ארגנטינה ובאורוגוואי, ו"ז'וֹ" או "ג'וֹ" באזור פטגוניה (דרום ארגנטינה וצ'ילה).[1]