Selected Ambient Works Volume II לא התקבל בצורה טובה במיוחד על ידי המבקרים עם שחרורו.[2] האלבום הגיע למקום ה-11 במצעד האלבומים הבריטי.[3] מעמדו גדל במידה ניכרת בשנים שלאחר מכן, ומאוחר יותר הוא הוצב ברשימות הטובות ביותר של העשור על ידי מגזינים כמו רולינג סטון, ספין ופיצ'פורק.
בשנת 2016, פיצ'פורק בחר ב-Selected Ambient Works Volume II כאלבום האמביינט השני הטוב ביותר בכל הזמנים, והציב אותו רק אחרי Ambient 1: Music for Airports של בריאן אינו.[4]
לחן
ג'יימס הצהיר כי הצלילים באלבום נוצרו בהשראת חלומות צלולים, וכי כאשר יתעורר, הוא ינסה לשחזר את הצלילים ולהקליט אותם. הוא טען שיש לו סינסתזיה טבעית, שתרמה לאלבום זה.[1] ג'יימס תיאר את האלבום כ"כמו לעמוד בתחנת כוח על אסיד", הוא המשיך כי "אם אתה פשוט עומד באמצע מקום ממש מסיבי, אתה מקבל נוכחות ממש מוזרה ויש לך את הזמזום הזה. אתה פשוט מרגיש חשמל סביבך. זה לגמרי חלומי בשבילי. זה ממש כמו מימד מוזר נכון".[1]
Selected Ambient Works Volume II שונה באופן משמעותי מהכרך הראשון בסדרה, בכך שהוא מורכב מיצירות אמביינט ארוכות ובעלות טקסטורה עם שימוש מועט בכלי הקשה ודגימות קוליות מזדמנות. האלבום עצמו עושה שימוש ליברלי בכוונונים מוזיקליים מיקרוטונאליים, שג'יימס השקיע בעצמו באותה תקופה.[5] השיר ה-22 כולל דגימה שנלקחה מראיון עם אישה שרצחה את בעלה, קלטת הראיון נגנבה מתחנת משטרה על ידי חבר של ג'יימס שעבד שם כמנקה.[6]
סיימון ריינולדס העיר כי באלבום ג'יימס שינה סגנונות "מהנאיביות האידילית והסאטית של שירים מוקדמים כמו 'Analogue Bubblebath' לציורי סאונד מבשרי רעות".[7] ריינולדס הצהיר כי יחד עם אמנים אחרים כמו Seefeel, דייוויד טופ ומקס איסטלי, ג'יימס עבר מ"רייב לקרבת הבדלנות", מונח שטבע קווין מרטין כדי לתייג מוזיקה ש"שוברת את כל הנחות היסוד של האמביינט. בדלנות היא קרח, ומציעה נוחות קרה. במקום שלווה פסאודו-פסטורלית, היא מעוררת שתיקה לא נוחה: השקט המופלא שלפני האסון, השקט הקטלני של אחריה".[7]
עטיפת אלבום
עטיפת האלבום עוצבה על ידי פול ניקולסון,[8] שקיבל קרדיט כ-"Prototype 21" בתווי הליינר. הוא הצהיר בראיון ל-Resident t Advisor כי התמונות צולמו על ידי "חברתו של ריצ'רד באותה תקופה, סאם" וכי רוב התמונות צולמו בדירה שהשלושה גרו בה יחד.[8] כל התמונות הן בגוון ספיה, למעט זו ששימשה לשיר "Blue Calx", שמציג את שם הרצועה על רקע כחול (זה שונה לרקע כחול בהיר רגיל בגרסה האמריקאית). יבולים שונים של התמונות שימשו לחוברת הקלטות ולתוויות הויניל. יתר על כן, תמונות רבות שונו עבור התקליטור האמריקאי: כמה מהתצלומים המטושטשים או הלא ממוקדים הוחלפו בתמונות חדשות לחלוטין, ממוקדות, והתמונה של הרצועה ה-19 הוחלפה בחלל ריק.[9] הכותרים שנוצרו על ידי מעריצים ברשימת השירים למטה מבוססים על העטיפה הבריטית המקורית.
העטיפה הקדמית היא תוצאה של ג'יימס שגירד את הלוגו של Aphex Twin על גב תיק נסיעות מעור, שסם צילם אותו.[8] הלוגו הטקסטואלי של אפקס הוא גרסה "שבורה" של הלוגו שניקולסון עיצב למספר מיני-אלבומים של ג'יימס.
על תרשימי העוגה וגודל התצלומים ביצירת האמנות, ניקולסון אמר כי הם "קשורים לחתימות המסלול, כמה זמן הן היו".[8] קודי הזמן של רצועה יומרו לנקודה עשרונית, לאחר מכן לאחוז מהאורך הכולל של צד הרשומה שבו נמצאת הרצועה, ולאחר מכן לדרגה שתשמש בטבלת העוגה.[8] כל ששת תרשימי העוגה היו מקודדים בצבעים, וצבעים אלה משמשים לאורך כל העטיפה, כולל תוויות התקליטורים והויניל ללא טקסט.
שחרור
Selected Ambient Works Volume II שוחרר בבריטניה על ידי ווארפ ב-7 במרץ 1994.[10] ווארפ הוציאה לאור את Selected Ambient Works Volume II על תקליטור כפול, קלטת כפולה ושלושה תקליטים, ומאוחר יותר גם על פורמטים דיגיטליים להורדה.[10] האלבום נכנס למצעד בבריטניה ב-19 במרץ 1994, שם הופיע לראשונה והגיע למקום ה-11 במצעד.[3] האלבום מכר 9,336 עותקים בשבוע הראשון לצאתו.[11] האלבום שהה במצעדים במשך שלושה שבועות.[3] מכבשי התקליטורים משמיטים את הרצועה התשעה עשר מטעמי רווח. סייר רקורדס הוציאה את האלבום על גבי דיסק ב-12 באפריל 1994.[12] ההוצאה האמריקאית משמיטה את הרצועה הרביעית והתשעה עשר.[13] האלבום יצא מחדש על גבי תקליט על ידי חברת התקליטים 1972 רקורדס ב-6 במרץ 2012, עם אותם רשימת הרצועות בהוצאה האמריקאית. בשנת 2017, ג'יימס הוסיף את האלבום לחנות האינטרנט שלו, וכלל לא רק את הרצועה ה-26, אלא הפך את הרצועה ה-19 לזמינה בפורמט דיגיטלי לראשונה מאז הכללתה באוסף תקליטור מוזיקת אמביינט בשם "Excursions in Ambience: The Third Dimension", שיצא גם הוא בשנת 1994.[6]
עד יולי 1994 הוא מכר מעל 60,000 עותקים מחוץ לארצות הברית.[14]
ספין נתן לאלבום ביקורת חיובית, כאשר המבקר סיימון ריינולדס קבע כי באלבום יש "הרבה מנגינות אופוריה מנצנצות ומלנכוליות מלכותית שקנו לג'יימס כל כך הרבה מעריצים אדוקים", אבל שהוא "לא ישאיר אותך מאושר כמו מבוהל".[15] ג'ון וידרהורן מהרולינג סטון הצהיר כי "בעוד שרבים מתלמידיו לא עשו הרבה יותר מאשר להניע את אווירות העידן החדש לעידן המחשב, והפיקו מוזיקת מעליות מנחמת אך לעיתים קרובות חסרת רגש, ג'יימס השתמש במדיום כדי להתעמת עם השדים האפלים שלו, לחקור מחוזות של צליל מפחיד ומרקם".[16] הוא הגיע למסקנה שהאלבום "מספק נקודת מבט בעלת חזון על מוזיקת אמביינט אלקטרונית".[16] קלארק קוליס מ-Select הצהיר כי "כל מי שחושב שהוא יודע למה לצפות על בסיס 'כרך I' עשוי לרצות לשבת, לשתות תה נחמדה ולהכין את עצמו להלם". קוליס ציין כי האלבום לא זכה להצלחה "כתקליט דאנס קונבנציונלי", אך "כאלבום להתפלש בו בחמש בבוקר תוך כדי צפייה בטפט מנהל ויכוח סוער עם האהיל, זה אכן הברכיים של הדבורה".
ביקורות אחרות היו פחות חיוביות. רוברט כריסטגאו, שכתב בוילג' ווייס, מתח ביקורת חיובית על האלבום מצד עמיתיו המבקרים פרנק אוון, סיימון ריינולדס וג'יי די קונסידיין, וטען כי "ג'יימס הוא לעיתים רחוקות עשיר כמו בריאן אינו, שלא לדבר על אינו-האסל או אינו-באד טובים", וכי "ניסויים אלה הם הרבה יותר רזים ("טהורים", אוון רוצה) וסטטיים יותר ("דופק בחולמנות", "חלומות קונסידיין") מאשר הג'ובניליה היקרה מדי בכרך I ליבוא בלבד".[17] מבקרר אנטרטיינמנט ויקלי, צ'ארלס אהרון, כתב כי "במיטבו האלבום הוא פסקול אוונגרדי בחיפוש אחר יצירת תיאטרון פוסט-אפוקליפטית, א-לה פיליפ גלאס. לעיתים קרובות יותר, זו מוזיקה קאמרית לחנוני סייבר חסרי הומור".[18]
ביקורות רטרוספקטיביות
בסוף העשור, Selected Ambient Works Volume II נכלל ברשימות האלבומים המובילים של שנות ה-90, כולל רולינג סטון וספין.[19][20] בהתייחסו לתגובת הקהל לאלבום בשנת 1999, סיימון ריינולדס הצהיר כי "רבים בכת אפקס נזרקו ללופ" וכי "חובבי אפקס נותרו מפולגים" באלבום.[19] הרולינג סטון הצהיר כי ג'יימס יצר "סגנון מועשר ועוטף של תכנות גיהוק ואוש, הפסקול המושלם למשיכת חתיכות המוח שלך בחזרה זו לזו לאחר שפיכת אותן על רצפת המועדון. אלבום הדאנס הראשון שחוגג את המקצבים בראש".[20] ספין מיקם את Selected Ambient Works 85–92 ואת Selected Ambient Works Volume II במקום ה-56 ברשימת האלבומים המובילים של שנות ה-90, וכינה אותו "הישג מעורר השראה של טקסטורולוגיה אוונט-טכנו".[19] מגזין פיצ'פורק מיקם את האלבום במקום ה-62 ברשימת האלבומים המובילים של שנות ה-90, והצהיר כי הוא "דרבן את אחד המסלולים הגדולים של מוזיקת הפופ בשנות ה-90, והשפיע על כולם מרדיוהד ועד טימבלנד".[21] פיצ'פורק דירג את האלבום במקום השני ברשימת אלבומי מוזיקת האמביינט הטובים ביותר בכל הזמנים לשנת 2016. תוך מתן הקשר היסטורי נוסף לכרך II שבלבל בתחילה חלק מהמאזינים שציפו לאלבום טכנו המבוסס על שמו, Resident Advisor נתן לאלבום ציון 5/5 ליום השנה ה-25 שלו, והצהיר כי הוא הביא "אווירה לחיים עם טקסטורות קוליות עזות מאוד" ו"כאמנים ומעריצים כאחד, כולנו חייבים משהו ליצירת המופת המוזרה הזו".[22]
מורשת והשפעה
פיצ'פורק ציין כי Selected Ambient Works Volume II הוא "דוגמה מוקדמת מאוד לתיעוד שצפוי, נחווה, ובסופו של דבר, מנותח בפירוט דק באמצעות תקשורת מקוונת".[23] פיצ'פורק ציין כי לרשימת התפוצה האלקטרונית שכותרתה IDM (מוזיקת דאנס אינטליגנטית) הייתה השפעה עמוקה על האופן שבו האלבום יתקבל בעתיד, וציין כי השפעת הקהילה קשורה לשמות המסתוריים של האלבום.[23] חבר הרשימה גרג אידן, ששמר על דיסקוגרפיה מפורטת, נתן לשירים שמות המבוססים על מילה או שתיים הקשורות לתמונות המתאימות.[23] מאוחר יותר עבד אידן עבור ווארפ, חברת התקליטים המקורית שהוציאה לאור את Selected Ambient Works Volume II.[23]
סיימון ריינולדס ציין כי האלבום מסמן שינוי במוזיקת הטכנו והאמביינט לכיוון צליל אפל יותר המזכיר את הרעיון של בריאן אינו, "מוזיקה סביבתית".
ספר שנכתב על ידי מארק ויידנבאום (עיתונאי מוזיקה ועורך לשעבר של מגזין החנויות של טאוור רקורדס, Pulse!) על האלבום יצא לאור בסדרת הספרים, 33⅓, ב-13 בפברואר 2013.[23][24] הסדרה היא ספרים קצרים בהשראת אלבומים או התמקדות בהם, והם כתובים בדרך כלל כמאמרים ארוכים.[24]
רשימת רצועות
לאף אחת מהרצועות לא ניתנו שמות במהדורה המקורית של האלבום, כאשר כל רצועה מיוצגת במקום זאת על ידי תצלום בעטיפת האלבום. השמות במהדורות הדיגיטליות של האלבום פשוט ממספרים את הרצועות מ-1 עד 24. השיר "Blue Calx" יצא לפני האלבום באוסף, שממנו נלקח השם. כותרות לא רשמיות המבוססות על התמונות זכו לפופולריות על ידי מעריץ, גרג אידן, והן מצוינות להלן.
רצועת הבונוס של 2017 "th1 [evnslower]" ידועה מהמהדורה הדיגיטלית שלה ו-"Radiator" נקרא באופן רשמי ב-Warp's Peel Session 2.[25]