השירות הבוליביארי למודיעין לאומי (בספרדית : Servicio Bolivariano de Inteligencia Nacional, SEBIN) היא סוכנות הביון העיקרית בוונצואלה. זהו כוח ביטחון פנים הכפוף לסגן נשיא ונצואלה מאז 2012.[1] SEBIN תואר ככוח לשיטור פוליטי של הממשלה הוונצואלנית על ידי ארגונים בינלאומיים, כמו ארגון מדינות אמריקהומכון ברוקינגס ומלומדים כמו קליפטון רוס, פרמין לארס והומברטו מארקס.[2]
הסוכנות מהווה לישות פדרלית ונחשבת לסוכנות הביטחון היחידה בוונצואלה שאף פעם לא משתתפת במעורבות ישירה כלשהי עם הקהל הרחב. SEBIN לא מבצעת פטרול בדרכים הציבוריות, לא עוצרת אזרחים או מבצעת עבודות אכיפת חוק סדירות כמו מחלקות המשטרה, היא אינה משתתף בשום פשיטות משטרתיות, כוחות משימה משותפים או פעולות שאינן קשורות למשרד הפנים וההמשפיים. הארגון מהווה לסוכנות המשלבת תפקידים של סיכול ריגול, ביצוע מבצעי ביון ואיסוף מודיעין, מלחמה בטרור, חקירות ממשלתיות, חקירות רקע ומספקת שירותי הגנה וליווי לעובדי ממשלה בכירים וסוכניה פעלו בשטח בעת ניסיון ההתנקשות בניקולאס מדורו. קציני סוכנות זו נראים לעיתים רחוקות בציבור כשהם לובשים את מדיהם השחורים המלאים.
היסטוריה
לסוכנות הביון של ונצואלה יש תיעוד נרחב של הפרות זכויות אדם, החל מהקמתה כמשטרת הדיקטטור מרקוס פרז חימנז, שהופקדה על עינויים כנגד מי שנקראו "אויבי המדינה" ועד לתפקידה כבסיס פעולות נגד קובה שלאחר המהפכה, עבור אישים שנתמכו על ידי סוכנות הביון המרכזית כמו לואיס פוסדה קרילס[3] (שעמד בראש חטיבת הביון), לטענות האחרונות בנושא התווספו האשמות בעינויים ורצח של מתנגדים פוליטיים.[4][5][6]
קודמו של SEBIN הוקם במרץ 1969 בשם DISIP, Dirección Nacional de los Servicios de Inteligencia y Prevención ("המינהל הלאומי לשירותי מודיעין ומניעה"), על ידי הנשיא דאז רפאל קלדרה. לאחר מכן במקומו הוקם דירקטוריון המשטרה הראשי (DIGEPOL ,Dirección General de Policía).
ארגון Human Rights Watch כתב ב-1993 כי DISIP הייתה מעורבת במאבק נגד מתנגדים פוליטיים בתוך ונצואלה והייתה מעורבת בטקטיקות פוגעניות.[7] בדו"חותיהם משנת 1997 ו-1998, אמנסטי אינטרנשיונל גם פירטו את הפרות זכויות האדם שבוצעו על ידי DISIP, כולל מעצר בלתי חוקי של פעילי זכויות אדם בוונצואלה.[8][9]
המהפכה הבוליברית
מטה SEBIN, המכונה "הקבר", בקראקס.
בשנת 1999 החל הנשיא הוגו צ'אווס בביצוע ארגון מחודש ורפורמה ב-DISIP, כאשר מפקדים ואנליסטים נבחרו על פי תכונותיהם הפוליטיות והשתייכויותיהם לקבוצות אזרחיות חמושות.[10] בוצעו "דיווחים מוטים ולא שלמים, המותאמים לאוזניים החדשות, שהחלו להתפשט ובסופו של דבר השפיעו על יכולתו של המוסד לעבד מידע ולדעת מה קורה". ב-4 בדצמבר 2009 הודיע הנשיא צ'אבז, במהלך טקס השבעה לפיקוד הגבוה של המשטרה הלאומית הבוליביארית שהוקמה (Policía Nacional Bolivariana) על שינוי שם ה-DISIP, לשירות המודיעין הבוליביארי (SEBIN בראשי תיבות).[11]
ארגונו מחדש של SEBIN הושלם בשנת 2013 כשאחת ממטרותיו היא להבטיח "המשכיות וגיבוש המהפכה הבוליביארית בשלטון".[12] בתחילת ההפגנות בוונצואלה בשנים 2014–2015, סוכני SEBIN פתחו באש על מפגינים, מה שהביא למותם של שניים והדחתו של מנואל גרגוריו ברנל מרטינז ימים לאחר מכן מראשות הארגון.
תחת נשיאותו של ניקולאס מדורו, הוסב בניין שבמקור אמור היה לשמש כתחנת רכבת תחתית ומשרדים בפלאזה ונצואלה למטה של SEBIN.[13] האסירים הפוליטיים נקראים "לה טומבה" או "הקבר" על ידי גורמים בוונצואלה ולכאורה מוחזקים חמש קומות מתחת לאדמה בתנאים לא אנושיים בטמפרטורות נמוכות מאוד וללא אוורור, תברואה או אור יום.[14][15][16] גודל התאים הוא מטר על שלושה מטרים שיש בהם מיטת מלט, מצלמות אבטחה ודלתות חסומות, כאשר כל תא מיושר זה לצד זה, כך שאין שום אינטראקציה בין אסירים. תנאים כאלו גרמו לאסירים לחלות מאוד ועל פי נתוני ארגוני זכויות אדם נמנעים מהם טיפול רפואי. טענות על עינויים ב"קבר" ובעיקר עינויים לבנים, נפוצות אף הן, כאשר חלק מהאסירים מנסים להתאבד. תנאים כאלה על פי משפט והליך סדיר מאלצים את האסירים להודות באשמה בפשעים בהם הם מואשמים, גם אם הם בפועל חפים מפשע.
מבצעים
מעקב אחר התקשורת
לפי העיתון אל נציונל, SEBIN פשטה מספר פעמים על מתקנים של כתבים ומגיני זכויות אדם. עוד נאמר כי SEBIN הפחידה מדי פעם כתבים על ידי ביצוע מעקבים אחריהם ברכבים לא מסומנים מהם אנשי SEBIN היו "צופים בבתיהם ובמשרדים שלהם, במקומות הציבוריים כמו מאפיות ומסעדות, ושולחים להם הודעות טקסט לטלפונים הסלולריים שלהם".
בעקבות תקרית Narcosobrinos (שבמסגרתה אחייניו של הנשיא מדורו נעצרו בארצות הברית באשמת סחר בסמים), כתבת סוכנות הידיעות AP חנה דרייר, שדיווחה על התקרית בתקשורת בוונצואלה,[17] עוכבה על ידי סוכנים SEBIN שאיימו עליה במהלך החקירה ואמרו כי הם יערפו את ראשה כמו שעשתה המדינה האסלאמית לג'יימס פולי ואמרו שהם ישחררו אותה תמורת נשיקה. לבסוף, הסוכנים אמרו כי הם רוצים להכריח את ארצות הברית להחליף את אחייניו של מדורו בדרייר והאשימו אותה שהיא מרגלת ומחבלת בכלכלה הוונצואלנית.[18]
פיקוח ציבורי
הודעת מנכ"ל סוכנות התקשורת הממשלתית CONATEL, ויליאם קסטילו בולה, בה נמסרו כתובות ה-IP ומידע נוסף של משתמשי טוויטר בוונצואלה למפכ"ל SEBIN גוסטבו גונזלס לופז.
בעיתון "אל נואו הראלד", אנשי SEBIN לשעבר ומומחי ביטחון ציינו כי ממשלת ונצואלה הוציאה לכאורה מיליוני דולרים כדי לרגל אחרי ונצואלנים; שימוש בטכנולוגיה איטלקית ורוסית כדי לפקח על מיילים, מילות מפתח ושיחות טלפון של אזרחיה; במיוחד אלו המשתמשים בספקית התקשורת CANTV. המידע שנרכש משמש כדי ליצור את האישיות שמסקרנת את הרשויות בוונצואלה ומאפשרת להם לעקוב באופן מלא רק על אנשים שנבחרו שנוצר בסיס נתונים לפיקוח על מי שלא הסכימו באופן ציבורי עם המהפכה הבוליברית.[19]
בשנת 2014 נעצרו מספר משתמשי טוויטר והועמדו לדין בגין כתיבה בטוויטר נגד המשטר.[20] אלפרדו רומרו, מנכ"ל פורום העונשין העולמי בוונצואלה (FPV), הצהיר כי המעצרים של משתמשי הטוויטר בוונצואלה היו אמצעי להנחלת הפחד בקרב משתמשים במדיה החברתית שהיו ביקורתיים כלפי הממשלה. באוקטובר 2014 נעצרו שמונה ונצואלים זמן קצר לאחר מותו של פקיד ארגון PSUV, רוברט סרה.[21] אף ששמונת הוונצואלנים נעצרו באוקטובר 2014, ממשלת ונצואלה עוקבת אחריהם מאז יוני 2014 על פי מסמכים שהודלפו, כאשר סוכנות התקשורת הממשלתית CONATEL מספקת כתובות IP ופרטים נוספים לסוכנות הביון הוונצואלנית SEBIN במטרה לעצור משתמשים בטוויטר.
מעקב על הקהילה היהודית
בינואר 2013 הודלפו 50 מסמכים על ידי ה-"Analisis24" המראים כי SEBIN חיפשה "מידע פרטי על יהודים בולטים בוונצואלה, ארגונים יהודיים מקומיים ודיפלומטים ישראלים באמריקה הלטינית". מידע כלשהו שנאסף על ידי SEBIN כלל תמונות של משרדים, כתובות בית, מספרי דרכון ומסלולי נסיעה. על פי ההערכה, המסמכים שהודלפו היו מקוריים על פי מקורות רבים שכללו את הליגה נגד השמצה, "מצמרר לקרוא דיווחים כי ה-SEBIN קיבלה הוראות לביצוע פעולות מעקב חשאיות נגד חברי הקהילה היהודית".[22][23]
דיכוי מחאות
הפגנות 2004
במרץ 2004 הצהירה אמנסטי אינטרנשיונל בדו"ח בעקבות הפגנות בשנת 2004 כי SEBIN (אז DISIP) "כביכול השתמשה בכוח מופרז כדי לשלוט במפגינים במספר הזדמנויות".[24]
המחאות בוונצואלה בשנים 2014–2017
סוכן SEBIN בטקס הצבאי בשנת 2014.
שבעה מחברי SEBIN גרמו למותם של מפגינים במהלך ההפגנות בוונצואלה בשנים 2014–2015. ב-12 בפברואר 2014, לאחר שירו לעבר מפגינים שלא היו חמושים, הסוכנים נמלטו מספר פעמים בניגוד לפרוטוקול, לאחר שגרמו למותם של בסיל דה קוסטה וחואן מונטויה.[25] ימים לאחר מכן ב-17 בפברואר, פשטו סוכני SEBIN חמושים על מטה ארגון רצון העם בקראקס והחזיקו אנשים שהיו בפנים באיומי אקדח.
בעקבות הפרות לכאורה של זכויות אדם של SEBIN במהלך ההפגנות, נשיא ארצות הברית ברק אובמה השתמש בסמכויות שהוענקו מחוק ההגנה על זכויות האדם והחברה האזרחית בוונצואלה מ-2014 והורה למחלקת האוצר להקפיא נכסים ורכוש של מנכ"ל SEBIN, גוסטבו אנריקה גונזלס לופז והמנכ"ל לשעבר, מנואל גרגוריו ברנאל מרטינז.[26]
מבצעים בארצות הברית
בשנת 2012, ליוויה אקוסטה נוגוארה ולפחות 10 סוכני SEBIN נוספים שכביכול פעלו במסווה של ביצוע משימות דיפלומטיות, עזבו את ארצות הברית בעקבות מחלוקת שעסקה באקוסטה.[27] בסרט תיעודי של יוניברסיטי, בעוד אקוסטה הייתה נספח תרבותי במקסיקו, היא על פי החשד נפגשה עם סטודנטים מקסיקנים שהתחזו להאקרים שכביכול תכננו להשיק התקפות סייבר על הבית הלבן, ה-FBI, הפנטגון וכמה מפעלי גרעין במדינה.[28][29][30] לאחר חקירת FBI ותגובות של חברי הקונגרס בארצות הברית, הכריז משרד החוץ האמריקני על אקוסטה כפרסונה נון גרטה.
למרות נסיגתם של סוכני SEBIN, ממשלתו של ניקולאס מדורו "מחזיקה לכאורה" רשת מרגלים בארצות הברית, שהוקמה על ידי תומכי המהפכה הבוליביארית המקבלים תשלומים יפים, כך "על פי גורמים רשמיים ב-SEBIN. הגורמים לשעבר הצהירו כי תרומתם של "מרגלים" נשמרת על ידי חברי ארגון "הפטריוטאס קופרנטס" וממידע פתוח, למשל מדיווחי עיתונות או מידע שפורסם באתרים. על פי הדיווחים, ממשלת ונצואלה השתמשה בטקטיקות כאלה כדי לצפות בארגוני האופוזיציה בארצות הברית ואספה רישומים על פקידי ממשל בארצות הברית כמו הסנאטור הקובני-אמריקני מרקו רוביו ואליאנה רוס-לאטינן.[31]
פעילויות
תקשורת
לוויין "סימון בוליבר"
לוויין התקשורת "סימון בוליבר" ששוגר בשנת 2008 נועד להשיג "טיפול מוחלט ובטוח במידע" בתחומי הטלפוניה, העברת נתונים וגישה לאינטרנט עבור DISIP. בנוסף נרכש לוויין שני ל"תצפית ומעקב טריטוריאלי". שני הלוויינים עדיין בשימוש כיום.
^"Posada Carriles and his self-exiled Cuban cohorts held top positions in the DISIP during the late 1960s and early 1970s, utilizing the Venezuela intelligence division as a platform to wage their war against the Cuban Revolution. Venezuela became home to the largest Cuban exile community outside of Miami, and the base of operations for numerous terrorist activities that resulted in the death and injury of hundreds of innocent civilians in Cuba and abroad." - Venezuelanalysis, 29 June 2005, Venezuela Rejects CIA, But Opens Doors to FBI & DEA
