"Real Love" הוא שיר שנכתב על ידי המוזיקאי הבריטי ג'ון לנון, לשעבר חבר להקת הביטלס. הוא הקליט שישה דמואים של השיר בשנים 1979 ו-1980 עם "Real Life", שיר אחר שהתמזג עם "Real Love". ב-1988 יצא לאחר מותו הטייק השישי לפסקול הסרט התיעודי דמיין. בשנת 1995, הדמו שלו הושלם על ידי חבריו לשעבר ללהקת הביטלס (פול מקרטני, ג'ורג' האריסון ורינגו סטאר) כחלק מפרויקט The Beatles Anthology, יחד עם "Free as a Bird".
השיר יצא כסינגל של הביטלס בשנת 1996 בבריטניה, ארצות הברית ומדינות רבות אחרות. השיר הגיע בהתאמה למקומות 4 ו-11 במצעד הסינגלים הבריטי והאמריקאי, וזכה בתקליט זהב מהר יותר ממספר סינגלים אחרים של הלהקה. השיר לא נכלל ברשימת ההשמעה של רדיו 1 של ה-BBC, מה שגרר ביקורת מצד מעריצים וחברי פרלמנט בריטים. השיר פותח את האלבום Anthology 2 של הביטלס. זהו הסינגל האחרון של הביטלס שהפך ללהיט טופ 40 בארצות הברית, השיר האחרון שיצא לאור של חומרים חדשים המיוחס לביטלס, והאחרון שמקורו ונכלל באלבום, כמו גם הלהיט האחרון שהגיע לטופ 10 בבריטניה.
הקלטה לאחר המוות
לפני פרויקט האנתולוגיה, הכי קרוב שהביטלס התאחדו בהקלטה (בזמן שכל ארבעת החברים עדיין היו בחיים) היה באלבום Ringo של סטאר ב-1973, כאשר לנון, האריסון וסטאר שיתפו פעולה בשיר "I'm the Greatest". בתחילת שנות ה-90, הרעיון לבצע מחדש כמה משיריו הישנים של לנון קיבל השראה ממנהל הביטלס לשעבר ניל אספינל והאריסון, שביקש לראשונה כמה דמואים מאונו. בינואר 1994 נסע מקרטני לניו יורק כדי להיכנס להיכל התהילה של הרוק אנד רול. בזמן שהותו שם, הוא קיבל לפחות ארבעה שירים מאונו. לדברי אספינל, היו אלה "שתי קלטות" ש"היו יכולות להיות חמש או שש רצועות". אונו אמרה על האירוע: "הכל הסתדר לפני כן, פשוט ניצלתי את ההזדמנות כדי למסור את הקלטות באופן אישי לפול. לא פירקתי את הביטלס, אבל הייתי שם באותו זמן, אתה יודע? עכשיו אני במצב שבו אני יכולה להחזיר אותם יחד ולא הייתי רוצה להפריע לזה".[1]
בראיון אמר מקרטני:
יוקו אמרה "יש לי כמה שירים שאני אנגן לך, אולי יעניין אותך". מעולם לא שמעתי אותם לפני כן, אבל היא הסבירה שהם די מוכרים למעריצי לנון כבוטלגים. אמרתי ליוקו, "אל תכפי עלינו יותר מדי תנאים, זה באמת קשה לעשות את זה, מבחינה רוחנית. אנחנו לא יודעים, יכול להיות שנשנא אחד את השני אחרי שעתיים באולפן ופשוט נצא החוצה. אז אל תציבו תנאים, זה מספיק קשה. אם זה לא מסתדר, אפשר להטיל וטו". כשאמרתי לג'ורג' ורינגו שהסכמתי לזה, הם אמרו, "מה? מה אם אנחנו אוהבים את זה?" זה לא הגיע לזה, למזלנו.[1]
מקרטני, האריסון וסטאר מיקדו את תשומת ליבם בארבעה שירים: "Free as a Bird", "Real Love", "Grow Old with Me" ו-"Now and Then". מבין אלה, הם הכי אהבו את "Free as a Bird", ועבדו עליו קשה. בסופו של דבר השיר יצא כסינגל החדש הראשון של הביטלס מאז 1970. שאר חברי הביטלס הפנו את תשומת ליבם לשיר "Real Love", אשר, לדברי המפיק השותף ג'ף לין מאוחר יותר, לפחות "הכיל סט שלם של מילים".[2]
עבודה באולפן
לאחר שג'ורג' מרטין סירב להפיק את ההקלטה החדשה, הביאו הביטלס את ג'ף לין מלהקת Electric Light Orchestra, שעבד רבות עם האריסון, כולל כחלק מהלהקה טרבלינג וילבוריס, וכבר היה שותף להפקת השיר Free as a Bird.[3] הבעיה הראשונה שהצוות נאלץ להתמודד איתה הייתה האיכות הנמוכה של הדמו, שכן לנון הקליט אותו ברשמקול ידני. לין סיפר:
ניסינו מערכת הפחתת רעשים חדשה, וזה באמת עבד. הבעיה שהייתה לי עם "Real Love" הייתה שלא רק שהיה זמזום של 60 מחזורים בחשמל, הייתה גם כמות נוראית של שריקה, כי היא הוקלטה ברמה נמוכה. אני לא יודע כמה דורות אחרי העותק הזה היה, אבל הוא נשמע לפחות כמו זוג. אז הייתי צריך להיפטר מהשריקה ומזמזום החשמל, ואז היו קליקים לאורך כל הדרך... היינו מבלים על זה יום, ואז מקשיבים ועדיין מוצאים עוד המון דברים לא בסדר... זה לא השפיע על קולו של ג'ון, כי התמודדנו רק עם האוויר סביבו, בין המשפטים. זה לקח בערך שבוע לנקות לפני שזה אפילו היה שמיש וניתן להעביר מאסטר DAT. לשים מוזיקה טרייה זה היה החלק הקל![3]
אף על פי ש-"Real Love" היה שלם יותר מ-"Free as a Bird", שדרש תוספת של כמה מילים על ידי מקרטני,[1] השיר סבל גם מבעיות בתזמון של לנון. לין נזכר כי "נדרשה עבודה רבה כדי להשיג את הכל בזמן כדי שהאחרים יוכלו לנגן בו".[2] לין הדגיש כי שלושת חברי הביטלס הנותרים היו להוטים להבטיח שהשיר יישמע מאוד "ביטלסי": "מה שניסינו לעשות היה ליצור אלבום שהוא על-זמני, אז התרחקנו משימוש בציוד חדיש. לא רצינו להפוך את זה לאופנתי".[2]
קליפ
הקליפ של הסינגל כולל צילומים של שלושת הביטלס הנותרים שהוקלטו בסאסקס, מעורבבים עם צילומים של הביטלס שצולמו במהלך הקריירה שלהם, כולל קליפ קצר של רינגו סטאר מתופף מסרט הסולו של פול מקרטני Give My Regards to Broad Street. ג'ף וונפור, שביים את הסרט התיעודי "אנתולוגיה", צילם את השלושה באולפן עם מצלמת וידאו ידנית, מכיוון שהם לא רצו להיות מודעים להקלטה במצלמה. קווין גודלי, שביים את הקליפ, אמר שהוא נועד להיות "זבוב על הקיר".[3]
שחרור
אף על פי שהשיר "Real Love" יצא כסינגל בבריטניה וארצות הברית ב-4 במרץ 1996, הפעם הראשונה שהשיר שודר בפומבי הייתה ב-22 בנובמבר 1995, כאשר רשת הטלוויזיה האמריקאית, ABC שידרה את הפרק השני של האנתולוגיה של הביטלס. הסינגל נכנס לראשונה למצעד הבריטי ב-16 במרץ 1996 במקום ה-4, ומכר 50,000 עותקים בשבוע הראשון לצאתו.[4] הביצועים של הסינגל במצעד הפזמונים הופרעו לאחר מכן על ידי הרחקת השיר "Real Love" מרשימת ההשמעה של BBC Radio 1. סוכנות הידיעות רויטרס, שתיארה את הרדיו כ"תחנת מוזיקת הפופ הגדולה ביותר בבריטניה", דיווחה כי התחנה הכריזה: "זה לא מה שהמאזינים שלנו רוצים לשמוע... אנחנו תחנת מוזיקה עכשווית".[5]
דובר הביטלס, ג'ף בייקר, הגיב באומרו כי תגובת הלהקה הייתה "זעם. הלם והפתעה. עשינו מחקר אחרי שהאנתולוגיה הושקה וזה גילה ש-41% מהרוכשים היו בני נוער".[6] פעולות התחנה עמדו בניגוד חריף למה שהתרחש בהשקת "Free as a Bird" שנה קודם לכן, כאשר BBC Radio 1 הפך לתחנה הראשונה שהשמיעה את השיר על גלי האתר הבריטי. ההדרה של "Real Love" עוררה תגובה חריפה גם מצד המעריצים, וגררה תגובה מצד שני חברי פרלמנט. חבר הפרלמנט השמרני הארי גרינוויי כינה את הפעולה צנזורה, ודחק בתחנה לבטל את מה שכינה איסור.[5]
מקרטני כתב מאמר בן 800 מילים לעיתון הבריטי דיילי מירור על האיסור לכאורה, שבו הצהיר: "הביטלס לא צריכים שהסינגל החדש שלנו, 'Real Love', יהיה להיט. זה לא שהקריירה שלנו תלויה בזה... זה מאוד מעודד לדעת שבעוד שמלכי הגן של BBC Radio 1 עשויים לחשוב שהביטלס מבוגרים מכדי לנגן, נראה שהרבה להקות בריטיות צעירות לא חולקות את הדעה הזו. אני תמיד קורא איך להקות כמו אואזיס נותנות קרדיט גלוי לביטלס כהשראה, ואני שמח שאני יכול לשמוע את הביטלס בהרבה מהמוזיקה שקיימת היום". המכתב פורסם ב-9 במרץ, יום לאחר BBC Radio 1 הכריז על "האיסור".[7]
"Real Love" נפל מהמצעד הבריטי תוך שבעה שבועות, ומעולם לא הגיע למקום ה-4. בארצות הברית, הסינגל נכנס למצעד ב-30 במרץ, והגיע למקום ה-11.[8] לאחר ארבעה חודשים נמכרו בארצות הברית 500,000 עותקים.[4][9] אלבום האוסף של הביטלס Anthology 2, שכלל את השיר, הגיע בסופו של דבר לראש מצעד האלבומים הבריטי והאמריקאי.[10][11]
קרדיטים
- ג'ון לנון - שירה, פסנתר
- פול מקרטני - קולות רקע, גיטרה אקוסטית, פסנתר, גיטרת בס, קונטרבס, הרמוניום, צ'מבלו, כלי הקשה
- ג'ורג' האריסון - קולות רקע, גיטרות חשמליות, גיטרת סלייד, גיטרה אקוסטית, כלי הקשה
- רינגו סטאר - קולות רקע, תופים, כלי הקשה
- ג'ף לין - קולות רקע, גיטרה
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ 1 2 3 Gobnotch's Recording Sessions Update - February & March 1994, web.archive.org, 2007-10-23
- ^ 1 2 3 Jeff Lynne & The Beatles, www.face-the-music.de
- ^ 1 2 3 Gobnotch's Recording Sessions Update - February 1995, web.archive.org, 2007-11-04
- ^ 1 2 Beatles British singles, web.archive.org, 2005-09-04
- ^ 1 2 BBC in "oldies" row over ban on Beatles single, web.archive.org, 2007-09-27
- ^ Gobnotch's Recording Sessions Update - March 4 1996, web.archive.org, 2007-10-07
- ^ Paul McCartney's 1996 Letter In Defense Of Old Music, Cosmic (באנגלית אמריקאית)
- ^ CASH BOX Top 100 Pop Singles, web.archive.org
- ^ Beatles American singles, web.archive.org, 2005-06-24
- ^ The Official UK Charts Company : ALL THE No.1's, web.archive.org, 2007-09-29
- ^ The Beatles - Anthology 2 Album Reviews, Songs & More | AllMusic (באנגלית), נבדק ב-2023-10-04
.svg){kind=logo}
