"Let It Be" (בעברית התפרסם בשם: "שיהיה") הוא שיר של להקת הביטלס, שיצא ב-6 במרץ 1970 כסינגל, וכשיר הנושא של האלבום Let It Be. השיר נכתב ובוצע על ידי פול מקרטני, וניתן קרדיט כלנון-מקרטני. השיר יצא כסינגל וזהו הסינגל האחרון של הלהקה שיצא לפני שפול מקרטני הודיע על פירוקה ב-10 באפריל. גרסת הסינגל של השיר, שהופקה על ידי ג'ורג' מרטין, כוללת סולו גיטרה רך יותר וחלק תזמורתי נמוך, בהשוואה לגרסת האלבום, שהופק על ידי פיל ספקטור, הכולל סולו גיטרה אגרסיבי יותר וקטעי תזמורת גבוהים יותר.
פול מקרטני אמר שהרעיון לשיר "Let It Be" בא אליו כשחלם על אמו, בתקופה המתוחה סביב ההקלטות של The Beatles ("האלבום הלבן") ב-1968. מרי פטרישיה מקרטני, אמו של מקרטני, נפטרה מסרטן בשנת 1956, כשמקרטני היה בן ארבע עשרה. בחזרות על השיר עם הביטלס בינואר 1969, במקום המילים "Mother Mary", מקרטני שר מדי פעם את "Brother Malcolm", התייחסות לעוזרם של הביטלס מל אוונס. מאוחר יותר אמר מקרטני: "היה נהדר לבקר אותה שוב. הרגשתי מאוד מבורך שיש לי את החלום הזה. אז זה גרם לי לכתוב את 'Let It Be'". בראיון מאוחר יותר סיפר שבחלום אמו אמרה לו: "יהיה בסדר, רק שיהיה". כשנשאל אם הביטוי "Mother Mary" בשיר מתייחס למרים, אמו של ישו, השיב מקרטני כי המאזינים יכולים לפרש את השיר איך שהם רוצים.[1]
הקלטות
מקרטני החל להקליט לראשונה את "Let It Be" באולפן ההקלטות בין הטייקים של "Piggies" ב-19 בספטמבר 1968. כמה חודשים לאחר מכן, נערכו חזרות באולפני טוויקנהאם ב-3 בינואר 1969, במה שיהפכו לסרט Let It Be. במהלך החזרות הם הקליטו רק על קלטות המונו ששימשו לסנכרון עם המצלמות לסרט, ולא ביצעו הקלטות שנועדו לשחרור. הטייק הראשון עם שאר חברי הביטלס נעשה ב-8 בינואר. העבודה על השיר נמשכה לאורך כל החודש. הקלטות מרובות רצועות החלו ב-23 בינואר באולפני אפל.
הטייק מאסטר הוקלט ב-31 בינואר 1969, לאחר "הופעת הביטלס על הגג" עבור הפרויקט. מקרטני ניגן בפסנתר של בלותנר, ג'ון לנון ניגן בבס חשמלי בעל שישה מיתרים (שהוחלף בתפקיד הבס של מקרטני עצמו בגרסה הסופית לבקשתו של ג'ורג' מרטין),[2]ג'ורג' האריסון בגיטרה, רינגו סטאר בתופים, ובילי פרסטון תרם באורגן האמונד. זה היה אחד משני הטייקים של "Let It Be" שהוקלטו באותו יום. הגרסה הראשונה, שנקראה טייק 27-A, תשמש כבסיס לכל הגרסאות הרשמיות של השיר. הגרסה השנייה, טייק 27-B, נכללה בסרט Let It Be יחד עם "Two of Us" ו-"The Long and Winding Road".
ב-30 באפריל 1969 ביצע האריסון סולו גיטרה חדש לטייק מ-31 בינואר. ב-4 בינואר 1970 ביצע אוברדאב של סולו נוסף. סולו האוברדאב הראשון שומש בגרסת הסינגל המקורי, וסולו האוברדאב השני שומש באלבום המקורי.
גרסאות השיר
גרסת סינגל
הסינגל השתמש באותה עטיפה כמו האלבום, ויצא לאור במקור ב-6 במרץ 1970, יחד עם הבי-סייד "You Know My Name (Look Up the Number)", עם קרדיט הפקה לג'ורג' מרטין. גרסה זו כוללת אוברדאב של תזמורות וקולות רקע מ-4 בינואר 1970, תחת פיקוחם של מרטין ומקרטני. במהלך אותו סשן הקליט האריסון את האוברדאב השני של הסולו גיטרה. הכוונה המקורית הייתה ששני הסולואים של האוברדאב יתנגנו יחד. רעיון זה נזנח עבור המיקס הסופי של הסינגל, ורק הסולו של 30 באפריל היה בשימוש, אם כי ניתן לשמוע את האובראב של 4 בינואר במהלך הבית האחרון.
ב-26 במרץ 1970, פיל ספקטור ביצע רמיקס לשיר עבור האלבום Let It Be. גרסה זו כוללת את האוברדאב השני של סולו הגיטרה של האריסון, עם פחות קולות רקע, אפקט דיליי על ההיי האט של רינגו סטאר, ותזמור בולט יותר. בפזמון האחרון יש שלושה שורות של "Let it be", שכן השורה "There will be an answer" חוזרת פעמיים (במקום פעם אחת כמו בסינגל) לפני השורה "Whisper words of wisdom" כדי לסגור את השיר. באלבום, כשהשיר הקודם, "Dig It", מסתיים, נשמע לנון אומר בקול פלסטי, מחקה את גרייסי פילדס: "זה היה 'Can You Dig It' של ג'ורג'י ווד, ועכשיו אנחנו רוצים לעשות את 'Hark, the Angels Come'".
גרסת האנתולוגיה
הקלטה מוקדמת של השיר מופיעה באלבום האוסף Anthology 3 מ-1996. גרסה זו, טייק 1, הוקלטה ב-25 בינואר 1969. זוהי גרסה פשוטה הרבה יותר, שכן מקרטני עדיין לא כתב את הבית האחרון. במקום זאת, הבית הראשון חוזר על עצמו. השיר, כפי שפורסם ב-Anthology 3, כולל גם שיחות אולפן בין לנון ומקרטני לפני טייק ב-31 בינואר 1969:
לנון: האם אנחנו אמורים לצחקק בסולו?
מקרטני: כן.
לנון: אוקיי.
מקרטני: זה יהיה – זה הולך לדפוק אותך, ילד.
גרסת Let It Be... Naked
גרסה נוספת של השיר הופיעה באלבום Let It Be... Naked בשנת 2003. רוב הרמיקס הזה הוא טייק 27-A מ-31 בינואר 1969, עם חלקים מטייק 27-B (כפי שנעשה בו שימוש בסרט Let It Be), כולל סולו הגיטרה.
גרסה זו מכילה רצועת פסנתר שונה מזו שבאלבום וגרסת הסינגל. רצועת פסנתר זו נלקחה בחלקה מטייק 28 ששוחרר לאחר מכן וניתן לשמוע אותו בהוצאה המחודשת של הסופר-דלוקס של האלבום Let It Be בשנת 2019. קולות הרקע בגרסה זו דומים לאלה שבגרסת הסינגל, אך הם מופחתים משמעותית בווליום.
משתתפים
על פי That Magic Feeling של ג'ון ווין, The Complete Beatles Chronicle של מארק לואיסון ו-Encyclopedia of Great Popular Song Recordings, Volume 1 של סטיב סאליבן:
.svg){kind=logo}
.svg){kind=icon}