JWT (ראשי תיבות באנגלית של: JSON Web Token) הוא תקן להעברת מידע חתום בין שני צדדים בפורמט JSON .יחידות המידע, המכונות לעיתים טענות (Claims), מיוצגות כאובייקט של JSON. JWT הוא תקן פתוח שפורסם על ידי ארגון IETF ב-RFC 7519.
השימוש הנפוץ ב-JWT הוא ליצירת אסימון גישה (Access Token) המשמש לאימות של "טענות" כגון שם משתמש, וסיסמה. לאחר שהשרת אימת את זהות הלקוח הוא יכול ליצור אסימון המאשר שזהות הלקוח אומתה ולספק את האסימון ללקוח. הלקוח יכול, לאחר מכן, להשתמש באסימון כאות המאשר שזהותו אומתה ובכך לקבל הרשאה לבצע פעולות. האסימונים חתומים באמצעות מפתח ייחודי של השרת, כך שהשרת או כל גורם שמחזיק עותק של המפתח, מסוגלים כל אחד בנפרד לוודא שהאסימון לגיטימי.
האסימונים תוכננו להיות קצרים, בטוחים להעברה ב URL, ושמישים במיוחד בדפדפני אינטרנט בהקשר של SSO (שימוש במספר רב של מערכות באמצעות מפתח יחיד). "טענות" JWT משמשות באופן טיפוסי כדי להעביר את הזהות של משתמשים מאומתים בין "מְסַפֵּק הַזֶּהוּת" (Identity Provider) לבין "נותן השירות" (Service Provider), או כל סוג אחר של טענות (כלומר פריטי מידע) הנדרשים כחלק מתהליך עסקי כלשהו.[1][2] אסימונים יכולים להיות גם חתומים דיגיטלית לאימות זהות השולח ומוצפנים[3][4]. (להסתרת תוכן האסימון מפני המשתמש וצד ג' אשר מאזין לתקשורת)
JWT מסתמך על סטנדרטים קיימים של JSON, כמו: JWS (ראשי תיבות של JSON Web Signature) המפורסם כ-RFC 7515 ו-JWE (ראשי תיבות של JSON Web Encryption) המפורסם כ-RFC 7516.[5][6][7]
מבנה
להודעת JWT בדרך כלל יש שלושה חלקים: כותרת (header), תוכן (payload), חתימה (signature). הכותרת מזהה את האלגוריתם המשמש כדי ליצור את החתימה, לדוגמה:
header = '{"alg":"HS256","typ":"JWT"}'
HS256 מציין כי מפתח זה נחתם באמצעות HMAC-SHA256.
התוכן מכיל את ה"טענות":
payload = '{"user":"John Doe", "loggedInAs":"admin","iat":1422779638}'
כפי שהוצע בתקן JWT, חותמת הזמן תסופק ותקרא iat (ראשי תיבות של Issued at)
החתימה מחושבת על ידי קידוד base64 של הכותרת והתוכן ושרשורם של תו מפריד של נקודה ('.'):
key = 'secretkey'
unsignedToken = encodeBase64Url(header) + '.' + encodeBase64Url(payload)
signature = HMAC-SHA256(key, unsignedToken)
לכלול הכל יחד, החתימה מקודדת ב base64. שלושה חלקים נפרדים משורשרים באמצעות נקודות:
token = encodeBase64Url(header) + '.' + encodeBase64Url(payload) + '.' + encodeBase64Url(signature)
//The token is now:
eyJhbGciOiJIUzI1NiIsInR5cCI6IkpXVCJ9.eyJsb2dnZWRJbkFzIjoiYWRtaW4iLCJpYXQiOjE0MjI3Nzk2Mzh9.gzSraSYS8EXBxLN_oWnFSRgCzcmJmMjLiuyu5CSpyHI
טענות (claims) סטנדרטיות
בתקן RFC 7519 מוגדרים אוסף של טענות סטנדרטיות והשמות הרצויים להם ב-JWT:
iss - Issuer, זיהוי המנפיקsub - Subject, נושא הטוקןaud - Audience, זיהוי הנמענים שה-JWT מיועד לאפשר גישה אליהםexp - Expiration time, זמן תפוגה (אחריו אין לקבל את ה-JWT יותר)nbf - Not before, מגדיר מועד מוקדם ביותר ממנו ניתן יהיה להשתמש ב-JWT (אשר אין לקבל אותו לפניו)iat- Issued at, זמן ההנפקהjti - JWT ID, מזהה ייחודי (מיועד למנוע Replay attack)
השדות הבאים יכולים לשמש בכותרות אימות:
typ - Token type, אם קיים, מומלץ להגדיר כ-JWT.[8]cty - Content typealg - Message authentication code algorithm, האלגוריתם ששימש לחתימת ה-JWT.- כל הכותרות האחרות שהוצגו על ידי JWS (RFC 7515) ו-JWE (RFC 7516)
מימושים
מימושים של JWT קיימים, בין השאר, על Clojure, .NET,[9] Go, Haskell, Python,[10] Node.js, Java, JavaScript, Lua, Perl, PHP,[11] Ruby,[12] Rust,[13] Scala,[14] Erlang , Common Lisp [15] ו Elixir.
|
|---|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
בעיות מתמטיות ואלגוריתמים |
|---|
|
|
|
|
|
הערות שוליים