השיר הוא שירה הראשון והיחיד של היל שהגיע למקום הראשון במצעד הבילבורד הוט 100. השיר הפך לשיר הראשון מאת זמרת מאז "Foolish Beat" של דבי גיבסון, שהגיע למקום הראשון בארצות הברית, שנכתב והוקלט על ידי אישה אחת בלבד;[1] השיר אף הגיע בבכורה למקום הראשון במצעד, ובכך היה לשיר העשירי בהיסטוריה של המצעד שהגיע להישג זה, סינגל הבכורה הראשון שעשה זאת,[2] והשיר הראשון של ראפר שעשה זאת.[3][4] השיר זכה להצלחה גם במדינות אחרות, והגיע לצמרת המצעד שבאיסלנד, מקום שני בקנדה, מקום שלישי בבריטניה ומקום שמיני באוסטרליה. השיר זכה בפרסי גראמי בקטגוריות "ביצוע ה-R&B הווקאלי הנשי הטוב ביותר" ו"שיר ה-R&B הטוב ביותר" ב-24 בפברואר 1999. הווידאו קליפ הנלווה של השיר הפך לקליפ ההיפ הופ הראשון שזכה בפרס הווידאו קליפים של MTV לקליפ השנה.[5]
רקע
השיר הוא אזהרה מהיל לגברים ונשים אפרו-אמריקאים שנקלעו ל"מאבק". גם הנשים ש"[מנסות] להיות סלע קשה כשהן באמת פנינה", וגם הגברים ש"דואגים יותר לחישוקיהם, ולטימבים שלהם מאשר לנשים", מוזהרים על ידי היל, שמזהירה אותם שלא לאפשר ל"דבר הזה" להרוס את חייהם. הפזמון מקדם שוויוניות בין המינים, אך המסר הכללי של המילים תואר כשמרני.[6]
מבחינת ההפקה, היל לוותה בכבדות מאלמנטים של מוזיקת נשמה ודו-וופ, ומעניקה אמון לכך בשם השיר. דוגמה נוספת לכך היא ריף הפתיחה של להיט הנשמה מסוף שנות ה-60, "Stop Her On Sight (S.O.S.)" מאת אדווין סטאר (אנ'), שהיל משתמשת בשיר באלמנטים שונים ממנו, כפי שניתן לשמוע בפתיחת השיר.
הוצאה וקבלה
השיר, שיצא בשנת 1998 כסינגל הסולו הראשון של היל מאלבום הבכורה שלה, זכה להצלחה גדולה. הוא הפך לסינגל העשירי שהגיע היישר אל המקום הראשון במצעד הבילבורד הוט 100, והראשון מאת אמן ראפ. הוא שהה במצעד שבועיים בסתיו 1998. במצעד שירי ה-R&B של הבילבורד, הוא הגיע למקום השני ושהה בו במשך שלושה שבועות בנובמבר 1998, כש-"Nobody's Supposed to Be Here" של דברה קוקס מנע ממנו להגיע לצמרת המצעד. השיר זכה בשני פרסי גראמי בפברואר 1999. ההצלחה של הסינגל והאלבום The Miseducation of Lauryn Hill ביססו את הצלחתה של היל מחוץ להרכב פוג'יז. בשנת 1999 השיר דורג במקום השני ברשימת סיכום שנת 1998 של וילג' ווייס.
השיר דורג במקום ה-359 ברשימת שירי המאה של איגוד תעשיית ההקלטות האמריקאי.[9] ה-BBC דירג את השיר כשיר ההיפ הופ ה-21 הגדול ביותר בכל הזמנים, והיה לאחד משני השירים היחידים של האמנית שהגיע לרשימה.[10]
וידאו קליפ
הווידאו קליפ של השיר צולם בשכונת וושינגטון הייטס שבמנהטן, ניו יורק ומציג פעמיים את היל שרה בבלוק פארטי. בצד שמאל של המסך המפוצל, היל משנת 1967 לבושה בלבוש מלא בסגנון רטרו, עם תסרוקת כוורת ושמלה מודפסת זברה, תוך שהיא נותנת מחווה ל-R&B והדו-וופ הקלאסי, ובצד הימני של המסך, היל משנת 1998 מוצגת במחווה לתרבות ההיפ הופ.[11]