הארגון נוסד ב-1910 בברצלונה, על בסיס קבוצות שונות שהתקבצו תחת האיגוד המקצועי "סולידריות עובדים", והוא הרחיב באופן משמעותי את תפקידו של האנרכיזם בספרד.
למרות מספר עשורים בהם הארגון היה מחוץ לחוק בספרד, כיום ה-CNT ממשיך לקחת חלק בתנועת העובדים הספרדית, וממקד את מאמציו בעקרונות של ניהול עצמי של העובדים, פדרליזם, ועזרה הדדית.
מטרות ומבנה ארגוני
חברות
החברות ב-CNT פתוחה לכולם, מלבד לחברים בכוחות המשטרה, הצבא או קבוצות חמושות אחרות. אין צורך להתחייב לאידאולוגיה כלשהי על מנת להצטרף לאיגוד. החברים ב-CNT יכולים להשתייך לכל מפלגה פוליטית, אך כל בעל תפקיד במפלגה פוליטית כלשהי, לא יכול להיות בעל תפקיד באיגוד. זאת, על מנת למנוע מצב בו האיגוד נשלט או מושפע על ידי מפלגה פוליטית כלשהי.
כאיגוד מקצועי, מטרת ה-CNT היא "לפתח תחושה של סולידריות בקרב העובדים", בתקווה לשפר את תנאי ההעסקה שלהם תחת הסדר החברתי הקיים, ולהכין אותם לשחרורם העתידי, כאשר אמצעי הייצור יהיו בשליטתם ובבעלותם, לתרגל עזרה הדדית בקרב הקולקטיבים של ה-CNT, ולשמור על קשרים עם קבוצות בעלות תפיסת עולם דומה, בתקווה לשחרור מעמד העובדים כולו.
ה-CNT עוסק גם בנושאים שהם מעבר למעמד העובדים, ושואף לשינוי רדיקלי של החברה באמצעות סינדיקליזם מהפכני. על מנת להשיג את המטרה של מהפכה חברתית, הארגון מציע מערכת חברתית-כלכלית על בסיס התפיסה הקונפדרלית של האנרכו-קומוניזם, שכוללת מספר רעיונות כלליים לצורת הארגון של חברה אנרכיסטית.
ה-CNT שואב השראה מרעיונות אנרכיסטיים, ומזדהה עם מאבקם של תנועות חברתיות שונות. מכאן יוצא שה-CNT מגן על מטרות שאינן קשורות בהכרח לעבודה מאורגנת, כגון כבודם של אסירים בבתי הסוהר, סביבתנות, המאבק נגד אפליה מגדרית, התנגדות למיליטריזם וזכויות הסקווטרים.
ה-CNT הוא אינטרנציונליסטי, ותומך בזכותן של קהילות להגדרה-עצמית ולריבונות משלהן, מעל לריבונות המדינה.
האיגודים המקצועיים הענפיים יוצרים את בסיס המבנה של ה-CNT. כל איגוד ענפי מאגד את כלל העובדים בענף תעשייתי כלשהו. כאשר ישנם פחות מ-25 עובדים בענף תעשייתי מסוים, יוצרים איגוד מקצועי כללי לאותה תעשייה. איגוד מקצועי כללי יכול לכלול עובדים ממקצועות ותעשיות שונות, והוא דורש מינימום של 5 עובדים. אם לא ניתן להגיע למספר המינימלי, 4 עובדים או פחות יכולים ליצור קבוצה קונפדרלית. עקב גודלו המצומצם של ה-CNT, מרבית האיגודים בתוכו הם איגודים מקצועיים כלליים.
מוקד קבלת ההחלטות של איגודים מקצועיים ענפיים ואיגודים מקצועיים כלליים נמצא באספת האיגוד: ההחלטות מתקבלות על ידי כל החברים באיגוד באמצעות מערכת של דמוקרטיה ישירה או קונצנזוס. אסיפות אלו יכולות לקבל החלטות בנושאים שונים, בין אם "מקומיים, עירוניים, אזוריים, לאומיים או בין-לאומיים".
ועדי עובדים
ועדי עובדים הם בעצם אסיפות של עובדים שעובדים באותו מקום עבודה, או בעסק קטן. אספת ועד העובדים בוחרת נציגות לוועד, שמתחלפת בדרך כלל בתורות, ושמייצגת את דעת ועד העובדים באסיפות עם גופים אחרים, אף על פי שאין לוועד העובדים מנדט לקבל החלטות.
ועדות ומזכירויות
האספה בוחרת ועדות שיבצעו עבודות שגרתיות או משרדיות, שלא מחייבות דיון של כלל החברים. לוועדה אין מנדט לקבל החלטות. ועדות יכולות להתארגן במחלקות שונות, ולפעול לקידום הפצת תעמולה, אירועי תרבות, עיסוק בארכיון, הודעות לעיתונות והפצת מידע, עניינים כספיים וכלכליים, סנגור משפטי בכלל ולאסירים בפרט, פעילות חברתית ומזכירות כללית. הנציגים מועדי העובדים של העסקים בענף, גם לוקחים חלק בוועדות.
פדרציות וקונפדרציות
בניגוד לארגונים המאורגנים בצורה היררכית, מלמעלה למטה, ה-CNT מאורגן בצורה אנרכיסטית, מלמטה למעלה, באמצעות רמות שונות של קונפדרציות, על פי ספרו של פייר-ז'וזף פרודון, "עקרון הפדרציה". הסיבה להעדפת מבנה זה, מטרתה להגביל את ההומוגניות בוועדות, ולמנוע מהם שחיתות פוליטית. מטרה נוספת הוא להקטין את כוחם של יחידים שאולי יותר פעילים בארגון.
פדרציות מקומיות ואזוריות
תעשיות ברשויות מקומיות מסוימות מורכבות מפדרציה מקומית של איגודים, שמתואמים ביניהם באמצעות ועדות מקומיות, שלהם אותם מאפיינים וסמכויות כמו שיש לוועדות האיגוד. הוועדות המקומיות נבחרות באספה המקומית, שאליה כל תעשייה יכולה לשלוח בא-כוח עם הסכמים כתובים שאומצו קודם לכן באספה של האיגוד התעשייתי. עקב העובדה שה-CNT הוא ארגון קטן יחסית, הוא הצליח לייסד פדרציות מקומיות רק בגרנאדה וסביליה.
איגודים של רשויות מקומיות שכנות, יכולים להתאגד לפדרציה אזורית.
קונפדרציות אזוריות
קונפדרציה אזורית מאגדת בתוכה מספר איגודים מקומיים בתוך אזור גאוגרפי אחד. גם כאן המבנה הוא בלתי-היררכי. החלוקה האזורית של ה-CNT עברה שינויים רבים במשך הזמן.
קונפדרציה לאומית
כל הקונפדרציות האזוריות שולחות באי-כוח מטעמן, ומרכיבות את הקונפדרציה הלאומית. האספה הלאומית בוחרת מזכיר כללי לאומי, שמעביר את מטה ה-CNT למקום מגוריו. לפיכך, ל-CNT אין מטה קבוע. לאספה הלאומית יש סמכויות טכניות ואדמיסטרטיביות בלבד, ואין לה סמכות להחליט עבור אחרים.
קונגרס ה-CNT
באי-כוח של כל התעשיות והאיגודים הכלליים מתאספים בקונגרס של ה-CNT, עם מנדט מהאסיפות שלהם, באופן עצמאי מהרמות המקומיות והאזוריות. בין תפקידים, הקונגרס צריך להחליט על המדיניות הכללית של הארגון, והוא יכול למנות ועדות לאומיות חדשות. מאז ייסודו של ה-CNT, וקיום הקונגרס המייסד הראשון, נערכו תשעה קונגרסים, חמישה לפני מלחמת האזרחים בספרד, וארבעה מאז הפיכתה של ספרד לדמוקרטיה.
הקונגרס מכונס על ידי הוועדה הלאומית, שנה מראש, כאשר יש צורך הכרחי או שישנם נושאים חדשים שיש לבחון. נושאי הדיון מוצגים לאחר שאושרו באספה הלאומית, ושבעה חודשים לפני הקונגרס, כל איגוד בארגון מתחיל לקיים את הדיון בעצמו. התהליך מגיע לשיא כאשר הדעות של האיגודים השונים מוצגים בקונגרס.
