80,000 שעות היא ארגון ללא מטרות רווח שבסיסו בלונדון. הארגון עורך מחקר על טיוב אפיקי קריירה. מטרתו היא "לעודד אנשים למקסם את הקריירה שלהם מבחינת עריכת אפקט חיובי חברתי בהתבסס על המחקר של הארגון"[1]. הארגון מספק ייעוץ באתר אינטרנטי, בפודקאסט, ובפגישות פרטניות. הארגון הוא חלק מהמרכז לאלטרואיזם אפקטיבי, שמקושר לפקולטה לפילוסופיה באוניברסיטת אוקספורד[2]. שמו של הארגון מתייחס לפרק הזמן האופייני הכולל בו אדם צפוי לעבוד למשך כל הקריירה[3]. הארגון נוסד על ידי האקסלרטורY Combinator בשנת 2015.
עקרונות
על פי 80,000 שעות, ישנן קריירות שמטרתן לעשות טוב שעושות זאת ביעילות רבה בהרבה מקריירות אחרות. הארגון אומד בעיות שאנשים יכולים להתמקד בפתרונן במונחים של "סולם" (scale), "הזנחה" (neglectedness) ו"פתירות" (solvability) שלהם. הארגון מדרג מסלולי קריירה על פי פוטנציאל ההשפעה החברתית שלהם, עד כמה הם מפתחים אדם שישפיע בהמשך, ועל התאמה אישית עם המועמד למסלול[4].
הארגון מדגיש כי יש למדוד את ההשפעה החיובית של בחירת עיסוק מסוים בכמות ה'טוב הנוסף' שנוצר כתוצאה מאותה בחירה, ולא בכמות הטוב הנוצרת ישירות[5].
הארגון מדגיש כי יש לשקול גם דרכים עקיפות להשפיע על הסביבה, דוגמת השתכרות לשם נתינה (להרוויח משכורת גבוהה במסלול קריירה נורמטיבי, ותרומה של חלק גדול ממנה), וכן דרכים ישירות, דוגמת מחקר מדעי או השפעה על מדיניות ציבורית.
הפילוסוף התועלתניפיטר סינגר מציין את הדוגמה של בנקאותופיננסים כקריירה בעלת השפעה רבה על ידי תרומות כאלה בהרצאת TED שלו, "The why and how of effective altruism", שם הוא דן בעבודה של 80,000 שעות[6].
תחום עיסוק
עיקר תחום העיסוק של הארגון הוא בייעוץ לבוגרי אוניברסיטה טריים בין הגילאים של 20 ו-40[7]. הארגון תומך בגישה "אריכות טווח" (longtermism), כלומר, שההשפעה המוסרית החשובה ביותר של הפעולות שלנו הן ההשלכות שלהן על הדורות הבאים, בגלל הכמות הגדולה של האנשים שעתידים, או עשויים, להתקיים בעתיד[8][9]. בהתאם, הארגון משקיע משאבים במחקר על אודות אירועים הנחשבים לעשות שינויים קבועים לאורך זמן, דוגמת מלחמה גרעינית, מגפות, שיפור היחסים בין סין וארצות הברית, או קבלת ההחלטחת בארגונים גדולים[10].
ביקורות וקבלה
ההמלצה של 80,000 שעות על השתכרות לשם נתינה, הנוהג לפיו כדאי לאדם להרוויח משכורת גבוהה במסלול קריירה נורמטיבי, ותרומה של חלק גדול ממנה לעמותות קוסטאפקטיביות. המלצה זו התקבלה בספקנות[11]. בירחון, Oxford Left Review,פיט מילס טען שמכיוון שקשה לכמת את הסבירות לחולל שינוי חברתי, 80,000 שעות מוטות לשיטות הניתנות לכימות, כמו השתכרות לשם נתינה[12].
לאורך פעילותם, 80,000 שעות הפחיתו את תמיכתם בהשתכרות לשם נתינה לטובת מסלולים חלופיים כמו מחקר, הסברה או רפורמה במדיניות, והחלו להמליץ לעבוד על בעיות שפתירתן קשה יותר לכימות[13][14].
