מקאסקיל הקים מספר ארגונים: ארגון 80,000 שעות, היוזמה לתת כמה שאנחנו יכולים (Giving What We Can) ומכהן גם כסגן נשיא,[6] והמרכז לאלטרואיזם אפקטיבי מכהן כנשיא.[7]
ראשית חיים והשכלה
מקאסקיל נולד בשם ויליאם קראוץ', בשנת 1987 וגדל בגלאזגו.[3] אמו עבדה בשירות הבריאות הלאומי ואביו עבד בטכנולוגיות מידע (IT); הוא הצעיר משלושת הילדים במשפחה.[8] מקאסקיל למד בביתי ספר פרטי.[3] בנעוריו החל להתנדב עם אנשים עם מוגבליות ועבד בבית אבות.[3] ב-2008 הוא סיים את תואר בוגר בפילוסופיה במכללת ג'יזס בקיימברידג; המשיך בשנת 2010 לתואר מוסמך בפילוספיה במכללת סנט אדמונד הול, אוקספורד, ואת הדוקטורט בהנחיית ג'ון ברוםוקריסטר ביקוויס קיבל מקולג' סנט אן אוקספורד, בשנת 2014.[9] לאורך כך שנות לימודיו, מקאסקיל התנדב במסגרות שונות אולם הוא לא הרגיש שרבים מהאנשים סביבו מבינים את העוני והתחלואה שאנשים ברחבי העולם סובלים ממנה. במקביל, החל לתרום אחוז הולך וגדל מהכנסותיו.[3] עם סיום הלימודים, מקאסקיל חקר בעמנואל קולג', קיימברידג', עד שהפך פרופסור חבר בלינקולן קולג', אוקספורד.
קריירה ומחקר
מחקריו האקדמיים של מקאסקיל מתמקדים בקבלת החלטות תחת אי ודאות נורמטיבית, אלטרואיזם האפקטיבי ו-Longtermism.
אי וודאות נורמטית היא נושא הדוקטורט של מקאסקיל. אי ודאות נורמטית אינה עוסקת בשאלה מה ייקרה, על בסיס אילו עובדות יתקבלו החלטות אלא מבקשת לבדוק מה הם הנורמות העומדות מאחורי ההחלטות או האם למקבלי החלטות יש ידע נורמטיבי על מנת לקבל את ההחלטה. למשל, האם אנשי העתיד יפגעו משינויי האקלים (ידע אמפרי) לעומת מהי החשיבות המוסרית היחסית של האינטרסים של אנשי בהווה ושל האינטרסים של אנשי עתיד (ידע נורמטיבי)?[10]
בתחום אלטרואיזם אפקטיבי, מקאסקיל פרסם בשנת 2015 את הספר Doing Good Better. בספר הוא טוען שדרכים רבות של עשיית טוב משיגות מעט מאוד בגלל חוסר מידע, נתונים גרועים ודעות קדומות. אך באמצעות איסוף מידע וניתוחו ניתן להגדיל את עשיית הטוב בעולם. לטענתו, רוב הדרכים לחולל שינוי משיגות מעט, אבל על ידי מיקוד המאמצים לעשות טוב בצורה אפקטיבית, לכל אחד יש כוח להפוך את העולם למקום טוב יותר. מקאסקיל מציע חמש שאלות לבחינת הדרך הטובה ביותר לעשות טוב: כמה אנשים יהנו מהתרומה / העשייה, ובכמה? האם זה הדבר היעיל ביותר שאני יכול לעשות? האם התחום הזה מוזנח? מה היה קורה אחרת? מהם סיכויי ההצלחה, וכמה תועלת תביא ההצלחה?[11][12]
ספרו "What We Owe the Future" יצא בשנת 2022 ודן ברעיון האתי Longtermism, שהוא הרעיון שהשפעה חיובית על העתיד הרחוק היא עדיפות מוסרית מרכזית של זמננו. ההשפעה שיש למעשינו היום על העתיד מחייבת אותנו לקחת בחשבון את אנשי העתיד והציוויליזציה כולה. שינויי אקלים, פסולת גרעינית רדיואקטיבית ודלדול משאבים משפיעים לא רק על האנשים החיים היום אלא הם משפיעים כבר עכשיו על חיי הדורות הבאים הקרובים (הנכדים) והרחוקים (והנכדים שלהם).[13] מקאסקיל מבקש לכלול את אנשי העתיד בפיתוח טכנולוגיות חדשות, השקעה במדיניות בתכנון העתיד וברמת הפרט תמיכה בארגונים האפקאיבים הפועלים להפסקת הפגיעה בסביבה ובדיקה האם העבודה שהם עושים תפגע בעתיד או לא. אם כן, הוא ממליץ לבחון שינוי קריירה.[14]
.jpg)
