PROFILPELAJAR.COM

	המידע שהגיע לוועדה בנוגע למדיניות ביטוח הדם בישראל מורה כי אינה מתקיימת הלכה למעשה, וכי ישנה הטעייה של הציבור בנוגע ל"תגמול" עבור תרומת דם. בפועל תרומת דם אינה נותנת זכויות מיוחדות לעומת אלו שלא תרמו דם. בנוסף, מדיניות כזו מפלה אנשים שלא תורמים דם מסיבות הקשורות להגנה על התורם (מצב בריאותי) או מסיבות הקשורות בהגנה על הנתרם. (...) במהלך דיוני הוועדה עלה כי נוהל 'ביטוח דם' אינו שוויוני או אתי, וכן ישנן דרכים אחרות בהן ניתן לעודד תרומת דם, כגון: פנייה לחברי משפחה של המאושפז בבית החולים, פרסום וכולי.
	דו"ח גרין, סעיף 2.4.1

תרומת דם היא לקיחה של דם מאדם לשם נתינתו או נתינת תוצריו, באמצעות עירוי דם, לאדם אחר. במדינת ישראל ניתן לתרום כל שלושה חודשים. תרומת הדם בישראל מתבצעת במנות של 480 מ"ל +3 מבחנות לבדיקת HIV, צהבת, עגבת וסוג הדם. הגם שכל תרומת דם מתקבלת בברכה, יש עדיפות ברורה לדם מסוג O- ('התורם האוניברסלי') שכן סוג דם זה ניתן לשימוש אצל כל אדם, והיפוכו של דבר בסוג דם AB+ שניתן לעשות בו שימוש רק לבעלי דם מסוג זה.

75% מתורמי הדם בישראל הם גברים ו-25% מכלל תרומות הדם בארץ הן מחיילי צה"ל^[1].

הגבלות רפואיות לתרומת דם

מדבקת "תרמתי דם" המחולקת בתחנות מגן דוד אדום לאחר תרומת הדם.
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.

תרומת הדם מותנית ברמת המוגלובין בין 12–16 לנשים, הנבדקת באמצעות דקירת אצבע.

מצבים בהם תרומת הדם לא תעורה, בשל חשש מזיהום:

על התורם להרגיש טוב במשך שלושת הימים שלפני התרומה; אם לא מתקיים תנאי זה, התורם אינו יכול לתרום.
נטילת תרופות מסוימות או סמים בהזרקה או בהסנפה.
קבלת תשלום עבור יחסי מין.
חולי המופיליה.
שהייה במדינות שבהן קיימת שכיחות גבוהה של מחלת האיידס או ספגת המוח ("הפרה המשוגעת").
עשיית קעקוע או עגיל בגוף בתקופה של שישה חודשים שלפני התרומה אינה מאפשרת תרומת דם.

תרומת דם של הומוסקסואלים

במהלך שנת 2003 קיימה תנועת הצבעים שלנו את פרויקט הדגל שלה, מאבק במדיניות בנק הדם של מגן דוד אדום האוסרת באופן גורף על מי שקיים יחסי מין הומוסקסואלים לתרום דם. המאבק קיבל את הכינוי "פרויקט מד"א". במסגרת תרומת דם בישראל, על כל נבדק למלא שאלון. במסגרת השאלון ישנו סעיף אשר מבקש לא לתרום דם אם המועמד להתרמה קיים יחסי מין הומוסקסואלים בעברו. מדיניות זו יצרה לאורך שנים תרעומת בקהילת הלהט"ב, שכן אין שום סעיף בשאלון האוסר תרומת דם להטרוסקסואלים, גם אם קיימו יחסי מין לא מוגנים, בעוד שהומוסקסואלים לא יכולים לתרום דם אפילו אם קיימו אך ורק יחסי מין מוגנים. במסגרת המאבק הגיעו חברי תנועת "הצבעים שלנו" לבתי ספר בהם התרימה מד"א וערכו הסברה לתלמידים מחוץ לשערים, ועודדו אותם למחוק את הסעיף הנדון בעט בשאלון התרומה (דבר שיגרום לזריקת המנה במד"א).

כתוצאה מהמאבק שונה הסעיף מ-"יחסי מין הומוסקסואלים" ל-"יחסי מין בין גברים משנת 77". שינוי זה בוצע לאחר דיון בין נציגי מד"א לנציגי אגודת הלהט"ב, ללא דיון עם חברי התנועה. שינוי זה לא סיפק את חברי התנועה אשר טענו כי הוא מבזה. למרות זאת, עם סיום "עונת תרומות הדם" של מד"א בבתי הספר (אפריל עד סוף שנת הלימודים) דעך המאבק ולא חודש באפריל 2004. במרץ 2013 הודיעה שרת הבריאות, יעל גרמן, שתבחן מחדש את האיסור על מערכת הבריאות להשתמש בתרומות דם של הומוסקסואלים, לאחר שבשנת 1977 הדבר נאסר מחשש להדבקה במחלת האיידס. מאז 1 ביוני 2017, גברים הומוסקסואליים וביסקסואליים בישראל הורשו לתרום דם באופן חוקי לאחר תקופת דחייה של שנה אחת^[2]. עם זאת, לא הייתה דחייה עבור לסביות או נשים דו מיניות מעולם^[3].

בינואר 2018 אישר משרד הבריאות תקנות חדשות המאפשרות להשתמש בעירוי דם בפלזמה שהופקה מתרומת דם של גברים שקיימו יחסי מין עם גברים במהלך השנה האחרונה, כפי שניתן לגברים הטרוסקסואלים, בכפוף לכך שהפלזמה תוקפא למשך ארבעה חודשים, התורם יתרום דם שוב תוך חמישה חודשים, וגם הבדיקות שיבוצעו לתרומתו החוזרת ימצאו שליליות לזיהומים^[4]. ביוני 2021 הודיע שר הבריאות, ניצן הורוביץ, כי יסיר את כל ההגבלות על תרומות דם של גברים המקיימים יחסי מין עם גברים הכוללים בשאלון תרומת הדם של מד"א את השאלה בנוגע לקיום יחסי מין בין גברים ובכך יתיר באופן גורף לגברים הומואים לתרום דם – ללא קשר למועד האחרון שבו קיימו יחסי מין אשר עד לאותו התאריך, הותר רק אם התחייבו שלא קיימו יחסי מין עם גברים אחרים ב-12 החודשים שקדמו למועד התרומה, וזאת בניגוד לנשים וגברים הטרוסקסואלים שיכולים לתרום דם בכל עת אם הם עומדים ביתר הקריטריונים של מד"א^[5].

יישום ההנחיות נקבע לאוקטובר 2021. את הסעיף המפלה בשאלון תרומת הדם יחליף סעיף המוודא תקופת צינון של 3 חודשים מאז "קיום יחסי מין בסיכון גבוה, עם שותף/ה חדש/ה או שותפים מרובים". זאת, ללא כל הבחנה מבוססת מגדר או נטייה מינית של התורם^[6]^[7]^[8].

התרמות חירום

כאשר צפוי או קיים צורך מיוחד במנות דם, עקב אירוע המוני או בגלל הדלדלות מאגרי הדם, יוצא בנק הדם בקריאה לציבור לתרום דם. בישראל נערכות גם התרמות מאורגנות כאירוע שבשגרה במקומות עבודה, בסיסים צבאיים, מוסדות חינוך ומרכזי קניות. כאשר אין התרמה מאורגנת, ניתן לתרום דם באופן עצמאי במתקני מגן דוד אדום. התרמות הדם מפורסמות באתר מגן דוד אדום.

מאגרי הדם עשויים להדלדל לא רק עקב שימוש במנות דם רבות אלא גם עקב תפוגת תוקף מנות הדם. מנות דם שפג תוקפן משמשות לייצור מנות של גורם קרישה: מכל מאה מנות דם ניתן לייצר מנה אחת של גורם קרישה.

ביטוח דם

ערך מורחב – ועדת גרין

לאורך עשרות שנים נהגו שרותי הדם של מד"א להבטיח לתורמי דם כי תרומתם תקנה להם ולמשפחתם הקרובה "ביטוח דם" למשך שנה^[9]^[10]. לטענתם, ”הביטוח מקנה לזכאי לקבל כל כמות דם ומרכיביו הנדרשת בכל בית חולים במדינת ישראל באמצעות הסדר עם שירותי הדם של מד"א, כל עוד הביטוח בתוקף”^[9]. ועדה מקצועית במשרד הבריאות שבחנה את מדיניות שירותי הדם של מד״א מצאה כי בישראל ניתנים למטופלים מוצרי דם על פי צורך רפואי, כפי שמחייבים כללי האתיקה הרפואית, בעוד שההבטחה לביטוח דם הייתה הונאה^[11]. כמו כן הסתבר לוועדה כי ההבטחה לביטוח דם היא אחד התמריצים המרכזיים עבור גברים המקיימים יחסי מין עם גברים למסור הצהרה כוזבת בשאלון המועמדות לתרומה, ובכך מגבירה את הסיכון למתן מוצרי דם מזוהמים למטופלים^[12]. לאור זאת המליצה הוועדה לחדול מהונאת הציבור ולבחון אמצעים אחרים לתמרוץ תרומת דם, כגון פנייה לקרוביהם של מטופלים^[11]^[13].

שיאים

ב-2019 יזם מפקד חטיבת שומרון שגיב דהן יחד עם מועצה אזורית שומרון יום התרמת דם ב-6 באוקטובר 2019 בחטיבת שומרון, במטרה לשבור שיא ישראלי של תרומות דם ביום אחד, ולהעלות את הנושא לתודעה ציבורית. בהתרמה נשבר השיא שעמד על 780 מנות דם ונתרמו 1,551 מנות דם^[14].

שיאן תרומות הדם בישראל הוא מנחם שטיינמץ, תושב ראשון לציון, אשר תרם 272 מנות דם במשך 41 שנים^[15].

העיר בה תורמים הכי הרבה דם ביחס לגודל האוכלוסייה היא זכרון יעקב, שבה 3.6% מהאוכלוסייה תרמו דם^[1]. אחריה נמצאים היישובים גבעת שמואל ונשר (3.5%), מעלה אדומים (3.4%) וקריית שמונה (3.2%).