בתקופת הברזל IIא נוסדה עיר חדשה בראש התל, וממצאיה החומריים המוקדמים מתקופה זו מעידים על דמיון תרבותי לתל לכיש המשויכת במחקר לממלכת יהודה. עם זאת, בהמשך הממצאים מציגים תמונה שונה, של חיזוק קשרי מסחר ותרבות עם תרבויות מישור החוף, לצד קשריה עם אזור ההר. בהמשך נחרבה העיר בשריפה. לדעת מספר חוקרים, ובהם מנהל הפרויקט הארכאולוגי, רון אי. טאפי (Ron E. Tappy), היה זה חזאלמלךארם אשר החריב את העיר בפעם הזו[1]. לטענתו, ניתן להתבסס על ממצאים רבים התומכים בהשערה זו, כגון אופי החורבן של גת הפלשתית, הממוקמת לא הרחק מהאתר אשר זהה לגמרי לחורבן תל זית, וגם על הסיפור המקראי המתאר בפרוטרוט את מסע המלחמה של חזאל מלך ארם בשפלת יהודה בסביבות המאה ה-9 לפנה"ס.
מיקומו של תל זית מבחינה אסטרטגית וכלכלית היה הגורם המרכזי בהאצת שגשוגו הכלכלי, וזאת עקב קרבתו לפרשת דרכים מרכזית של העולם העתיק אשר חיברו את יהודה עם שפלת יהודה וממלכת מצרים. מחפירות נרחבות שנעשו בתל עקרון שליד קיבוץ רבדים התברר שהאזור שימש בתחילת הכיבוש הבבלי כאחד המרכזים הגדולים בעולם לייצור וליצוא שמן זית, בהפעלתו בידי פלשתים בני המקום.
במהלך שתי העונות הראשונות נחשפו עדויות רבות לשתי שרפות גדולות שפרצו ככל הנראה עקב פעולה צבאית גדולה וגרמו להריסתו של היישוב פעמיים: השרפה הראשונה התרחשה בסביבות שנת 1200 לפנה"ס, והשנייה במהלך המאה ה-9 לפנה"ס.
אבן תל זית
הכתובת על אבן תל זית שהתגלתה בשנת 2005 על קיר אבן באתרצילום כתובת האלף בית מתל זית
התגלית המרכזית שבזכותה נודע התל ברבים התרחשה בשנת 2005, כאשר באחת החפירות חשפו ארכאולוגים את אבן תל זית.
על גבה של אבן בקירו של אחד הבתים ביישוב המתוארך למאה ה-10 לפנה"ס מופיעה כתובת המכילה את אותיות האלף-בית (abecedary). לאחר פענוח הכתוב ובדיקות נרחבות הגיעו החוקרים לידי מסקנה כי מדובר בגרסה מוקדמת ביותר של האלפבית העברי העתיק, בשלב ביניים בין הכתב הפיניקי לגרסה המגובשת של האלפבית העברי העתיק[1]. אמנם האוסטרקון העברי ממבצר האלה הוא קדום יותר, אולם הוא כתוב באלפבית פרוטו-כנעני[2].
הכתובת כוללת מערך של 22 אותיות (abecedary) חקוקות בשורה הראשונה ועוד שתי אותיות בשורה השנייה יחד עם שני סימנים שלדעת החוקרים שמשו כקווים מפרידים בין חלקי הכתובות על צדה האחד של האבן, בנוסף לשלוש מילים על צדה השני.
תיאור הכתובת
צדה הראשון של האבן כולל את האותיות (מימין לשמאל): אבגדוהחזט w ילכמנספעצ בשורה הראשונה ואת האותיות קרשת יחד עם שני סימנים, כנראה קווים מפרידים || בשורה השנייה.
משמעותו של הסימן w החקוק בין האותיות ט' ו י' אינו ברור, עם זאת הועלו מספר השערות בנידון הטוענות כי הוא מציין את העיצור מ' או ש'. על צדה השני של האבן חקוק המשפט "עזר...כס...".
לקריאה נוספת
Tappy, Ron E. at al, 'An abecedary of the mid-tenth century B.C.E. from the Judaean Shephelah', Bulletin of the American Schools of Oriental Research, 344 (2006), pp 5-46.
