התכשיט התגלה בשנת 1693 בפארק בעיירה השוכנת בסאמרסט שבדרום-מערב אנגליה. נסיבות הגעתו של התכשיט למקום אינן ידועות. עם זאת, הוא נמצא בתחומי הגבולות ההיסטוריים של ממלכת וסקס, והיו שקשרו את מיקומו לעובדה כי במרחק של כ-13 קילומטר מהאתר בו נמצא התכשיט, עמד מנזר שהמלך אלפרד ייסד. במסגרת פרסום רשמי ראשון מסוגו בשנת 1698 בכתב העת של החברה המלכותית, זכה תכשיט אלפרד לראשונה בחשיפה של ממש. מאוחר יותר, בשנת 1718, הגיע התכשיט אל אוניברסיטת אוקספורד, אשר הציבה אותו במוזיאון אשמוליאן שבעיר.[1] בפברואר 2015, 297 שנים לאחר שנלקח משם, הושב תכשיט אלפרד אל סאמרסט והוצב שם במוזיאון מקומי.[2]
הרכב, מבנה וייעוד
מידותיו של תכשיט אלפרד הן צנועות למדי. אורכו 6.4 ס"מ ורוחבו 3.2 ס"מ.[1] במרכז התכשיט עומדת לוחית יהלום סלעי ועל גביה איור דמות אדם. דמות זאת, המאוירת בסגנון כנסייתי, הייתה לפי דעות רוב החוקרים דמותו של ישו.[3][4] לוחית היהלום עומדת בבסיס זהב, אשר בשוליו נמתח באנגלית עתיקה הכיתוב "AELFRED MEC HEHT GEWYRCAN", אשר משמעותו היא "אלפרד הורה לי ליצור". כיתוב זה הוא אחת העדויות העיקריות הקושרת את מעשה התכשיט לאלפרד הגדול. מתחת למעטפת הזהב המקיפה את לוחית היהלום, נמצא שקע חלול, אשר מעריכים כי שימש לחיבור התכשיט לעצם גדול. בגב התכשיט, הכולל משטח זהב בלבד, חרוטים שריגים של צמח, כנראה קוציץ, המציין אולי את עץ החיים (Tree of Life).[4]
למרות שיש החולקים על טענה זאת,[3] מקובל בקרב החוקרים להניח כי תכשיט אלפרד שימש את אלפרד הגדול, מלך ממלכת וסקס במחצית השנייה של המאה ה-9. מעריכים כי התכשיט מהווה שריד קצהו של שרביט קדום אשר שימש את המלך אלפרד לצורך קריאה בכתבי הקודש, בדומה לשימוש היהודי ביד לקריאה בתורה.[4] באותה התקופה היו נפוצים בקרב האנגלו-סקסונים שרביטי קריאה מעין אלו, ונראה כי תכשיט אלפרד היה קצה שרביט הקריאה המפואר ביותר שהיה באנגליה באותה התקופה – השרביט אשר שימש את אלפרד הגדול עצמו.
עדות לשרביטי הקריאה, אנו מוצאים בפקודה קדומה של המלך אלפרד בה ציווה להפיץ ברחבי ממלכתו את ספר שלטון הכמורה (בלטינית: Liber Regulae Pastoralis) מאת האפיפיור בן המאה ה-6גרגוריוס הראשון:
וגם אשלח לכל הבישופויות בממלכתי, ספר בתוספת אאסטל של 50 מנקוס, ואני פוקד, בשם האל, שאף אדם לא יוציאו את השרביט מהספר, ולא את הספר מהכנסייה
— John Earle, The Alfred Jewel, an historical essay, 1901:34; Webster, 153-154
באנגלית עתיקה, הביטוי אאסטל (æstel) עשוי להיות מפורש כ"מדריך" ו"מודד", אך גם כ"ידית" או כלי להצבעה.[5] לכן רבים תרגמו ביטוי זה, וכן בהתבסס על המשך פקודתו של אלפרד, לשרביט הנועד להצביע על הטקסט הנקרא בספר. לביטוי מנקוס (Mancus) עמדו בימי הביניים המוקדמים מספר פירושים, וככל הנראה משמעותו בפקודתו של אלפרד הוא מידת משקל מסוימת,[6] המעידה במקרה זה על משקל כלי האאסטל ששלח המלך אלפרד יחד עם ספריו.
כאמור, לעומת הדעה שתכשיט אלפרד היווה קצה של שרביט, היו שניסחו הסברים אחרים באשר לאופיו המקורי של פריט זה.[3] כך לדוגמה היו שטענו כי הוא שימש חלק של כתר מלוכה או תליון.[7]
מימין לשמאל: הדמיית אחוריו של תכשיט אלפרד, לוחית היהלום ללא המסגרת וחזיתו הקדמית של התכשיט
הדמיית הכיתוב בשולי תכשיט אלפרד
לקריאה נוספת
Asser J.; Keynes S.; Lapidge M.; Alfred the Great : Asser's Life of King Alfred and other contemporary sources, Harmondsworth, Middlesex, England ; New York, N.Y., U.S.A. : Penguin Books, 2004
Hinton, D. A., A Catalogue of the Anglo-Saxon Ornamental Metalwork 700-1100 in the Department of Antiquities, Ashmolean Museum, Oxford, 1974. pp 29–48.
Hinton, D. A., The Alfred Jewel: and Other Late Anglo-Saxon Decorated Metalwork, Oxford, 2008
^ 12Asser J.; Keynes S.; Lapidge M.; Alfred the Great : Asser's Life of King Alfred and other contemporary sources, Harmondsworth, Middlesex, England ; New York, N.Y., U.S.A. : Penguin Books, 2004
