תומאס סטארוויט נובל (באנגלית: Thomas Satterwhite Noble;29 במאי1835 - 27 באפריל1907) היה צייר אמריקאי וראש בית הספר לעיצוב מקמיקן בסינסינטי, אוהיו.[1]
ביוגרפיה
נובל נולד בלקסינגטון, קנטקי, וגדל בחווה בה גידלו קנבוס וכותנה. בגיל צעיר גילה התעניינות ונטייה לאמנות. תחילה למד ציור אצל סמואל ודסון פרייס בלואיסוויל, קנטקי, בשנת 1852 ואז המשיך את לימודיו אצל פרייס, אוליבר פרייז'ר וג'ורג' היילי באוניברסיטת טרנסילבניה בלקסינגטון. בשנת 1853 עבר לניו יורק, ניו יורק, לפני שנסע לפריז ללמוד אצל תומאס קוטור משנת 1856 עד 1859.[2]
נובל חזר לארצות הברית בשנת 1859 מתוך כוונה להתחיל את קריירת האמנות שלו. עם זאת, התחילה מלחמת האזרחים, והוא שירת בצבא הקונפדרציה משנת 1862 עד 1865. לאחר המלחמה, שוחרר נובל לסנט לואיס והחל לצייר. עם ההצלחה בציור הראשון שלו, "המכירה האחרונה של העבדים", הוא קיבל חסות מצד פטרונים עשירים בעיר ניו יורק.
תומאס נובל, מרגרט גרנר - מדיאה המודרנית, 1867
נובל התגורר בעיר ניו יורק בשנים 1866–1869, ובמהלכן צייר כמה מציורי השמן הידועים ביותר שלו. בשנת 1869 הוא הוזמן להיות ראש בית הספר לעיצוב מקמיקן בסינסינטי, אוהיו, תפקיד אותו מילא עד 1904. בשנת 1887, בית הספר לעיצוב מקמיקן הפך לאקדמיה לאמנות של ימינו בסינסינטי. במהלך כהונתו בבית הספר לעיצוב, נובל נסע לזמן קצר למינכן, גרמניה, שם למד בין השנים 1881 עד 1883.
הוא פרש בשנת 1904 ונפטר בעיר ניו יורק ב־27 באפריל1907.
הוא קבור בבית העלמין Spring Grove בסינסינטי.
יצירות
העבודות הידועות של נובל הן בעיקר תמונות היסטוריות או חברתיות / פוליטיות. הוא ידוע בעיקר בזכות סדרה של ארבעה ציורים נגד העבדות. "המכירה האחרונה של העבדים" (1865) תיארה את זירת המכירה האחרונה של העבדים במדרגות בית המשפט בסנט לואיס. הוא המשיך אחר ציור זה עם הציור "ברכתו של ג'ון בראון " (1866) אשר תיארה את מתנגד העבדות ג'ון בראון שהובל להוצאתו להורג ומברך ילד על מדרגות בית המשפט. הציור השלישי שלו, "מדיאה המודרנית" (1867), שהציג את האירוע הטרגי משנת 1856 בו מרגרט גרנר, אם של עבד נמלט, רצחה את ילדיה במקום לראות אותם חוזרים לעבדות. התמונה נודעה בעקבות הזעם של מרגרט גרנר, על כך שבציור נכללו ציידי העבדים הלבנים. הציור האחרון של נובל, "מחיר הדם" (1868), לא היה מבוסס על אירוע היסטורי ספציפי, אלא תיאר בעל עבדים לבן שמכר לעבדות את בנו החצי לבן של עבד. בדומה למדיאה המודרנית, ציור זה ייחודי לתקופה עם הכללתם של אנשים לבנים בציור.[3]
תומאס נובל, בירכתו של ג׳ון בראון, 1867
נובל רשם גם ליתוגרפיה ידועה למגזין "הרפר" על סמך הציור "ברכתו של ג'ון בראון".
תערוכות ויצירות מרכזיות
יצירות האמנות של נובל הוצגו בלמעלה מ -70 תערוכות, הן במהלך חייו והן לאחר מותו. מרבית יצירותיו הראשוניות הידועות הן היסטוריות, המצוירות כדי לעורר פרשנות פוליטית ומוסרית חזקה. מאוחר יותר בחייו צייר תמונות אלגוריות רבות. לאחר שלמד במינכן ולקראת סוף חייו, נובל מיקד את עבודתו האמנותית בנופים של כפרי אוהיו, קנטאקי וניו יורק.
^Morgan, Joanne (2007). "Thomas Satterwhite Noble's Mulattos: From Barefoot Madonna to Maggie the Ripper". Journal of American Studies. 41. No. 1: Page 110.
