שרון ליפשיץ (נולדה ב-20 בדצמבר 1961 בשם שרון סמואל) היא זמרת, פזמונאית ומלחינה ישראלית לשעבר.
ליפשיץ גדלה והתחנכה בתל אביב, בת לעורכת ומגישת הרדיו עפרה סמואל. נשואה למוזיקאי דני לוי.
קריירה מוזיקלית
שנות השבעים
בסוף שנת 1976, כאשר הייתה בת 15 ונודעה בשם שרון סמואל, כתבה והלחינה את השיר "שובי לחייך" עבור הזמרת ציפי זרנקין, שביצעה אותו במופע המחווה הפומבי לציון עשור לתוכנית הכישרונות הצעירים של קול ישראל "תשואות ראשונות", אותו הנחתה אמה של ליפשיץ, עפרה סמואל. סמואל (האם) אף הייתה מעורבת בעריכתו לצדו של יוסף (פפו) אריה. את השיר עיבד אלכס וייס וניצח עליו שמעון כהן.
שנות השמונים
בשנת 1981 התפרסם על גבי תקליט האוסף "שירים חדשים" מבית הד ארצי ביצועה לשירו של נתן אלתרמן "ירח", אותו הלחינה בעצמה ועיבד נחום פרפרקוביץ'. זה היה לפרסום הראשון שלה תחת השם שרון ליפשיץ, אך בשנת 1982, כאשר השתתפה בתקליטי הילדים "אנ'לא מפחד מהגן" (עם השירים "זרעים של מסטיק", "מיכאל" ו"ידידי טינטן") ו"אנ'לא מפחד מכיתה א'" (עם השיר "שלום כיתה א'"), חזרה להשתמש בשמה הקודם. בהמשך אותה שנה הקליטה את השיר "ליל אהבה בכנרת" עבור תקליט האוסף "שירי לי כנרת", למילותיו של אבי קורן וללחנו של חנן יובל, שיחד עמו ועם מילי מירן ביצעה באלבום את השיר "בוא איתי אל הגליל" ואת המחרוזת "פניני כנרת". שיתוף הפעולה בין ליפשיץ ליובל ומירן המשיך בשנת 1983 כאשר השתתפו השלושה במופע משיריו של אהוד מנור "ימי בנימינה". לאחר מכן שבה להשתמש בקביעות בשם שרון ליפשיץ והשתתפה באלבום לילדים "אבל הבטן מסתירה", בו ביצעה גרסת כיסוי לשירו של מנור "אחותי הקטנה" (שבוצע במקור על ידי יפה ירקוני).
בשנת 1984 פרצה ליפשיץ לתודעת הציבור הישראלי עם הסינגל הראשון "גל נשבר" שזכה להצלחה מועטה. הסינגל השני אותו הוציאה לרדיו, "גידי" זכה ליותר הצלחה ויותר פרסום, השיר עצמו נכתב על ידי דן תורן והולחן על ידה, נכתב כשיר בדיחתי בהשראת חברה לילדות גידי (לימים זמר הג'אז גדעון יובל) ועזיבתו את תל אביב, עיר מגוריה.
בשנת 1985, הוציאה את אלבום הבכורה שלה, "קולנוע" כאשר ירון בכר עיבד והפיק מוזיקלית את מרבית שירי האלבום, שכלל את הלהיטים: "גל נשבר", "גידי", "קשה בלעדיך", "קולנוע" ו"הלו". האלבום נחל הצלחה רבה שבעקבותיה יצאה ליפשיץ לסיבוב הופעות. למרות זאת פרשה מקריירת המוזיקה ועזבה את מרכז הארץ לאזור שקט יותר, כדי להקים משפחה יחד עם בעלה דני לוי, שהיה המתופף שליווה אותה בהופעות. בשנת 1986 הופיעה במופע לילדים בשם "הפסטיבל בצבעים טבעיים" וביצעה בו את השיר "שפוטה על האופנה", שהלחינה למילים של אהוד מנור, שזכה במקום הרביעי וזכה להצלחה מחוץ למסגרת המופע.
בשנת 1988 הוציאה את אלבומה השני, "שתי בובות על חוט" בהפקת עדי רנרט. בשונה מהאלבום הראשון, היה זה אלבום מלודי ושקט ברובו. מתוכו בלטו השירים שיר הנושא, "תשע בערב", ו"הכל יהיה טוב עוד". האלבום עצמו לא זכה להצלחה, וליפשיץ פרשה שוב מקריירת מוזיקה. ב-1989 השתתפה בשירת קולות רקע בשירים "אחרינו המבול" ו"בת יענה" באלבומה של נורית גלרון "אחרינו המבול".
שנות התשעים
בקיץ 1993 הוציאה את אלבומה השלישי, "קו האושר", בהפקה מוזיקלית של עדי רנרט וירון בכר. האלבום שילב בין הסגנון השקט של עדי רנרט כפי שבא לביטוי באלבומה השני, והסגנון הקצבי של ירון בכר כפי שבא לידי ביטוי באלבומה הראשון. האלבום כלל את הלהיטים: "האיש מהים" (שתורגם לעברית על ידי צרויה להב מתוך טקסט שכתבה ליפשיץ באנגלית על הסרט "הכחול הגדול", שיצא לאקרנים מספר שנים קודם לכן, ובמקביל התלווה וידאו קליפ שבוים על ידי אמנון וינר וזכה בתחרות פסטיבל הסרטים בחיפה במקום הראשון ובמעמד "הווידאו קליפ הטוב ביותר לשנת 1993"), "קו האושר" (מילים ולחן: שרון ליפשיץ), "העיניים שלך", ודואט שלה עם מיכה שטרית - "סלואו ירח" (מילים: רוני ערן). באלבום נכלל גם השיר "מעיל הגשם הכחול" שהוא גרסה עברית לשירו הידוע של לאונרד כהן "Famous Blue Raincoat".
באותה שנה (1993) התארחה ליפשיץ באלבומה הראשון של להקת אנרגיה חולנית "קומדיה של סיוטים", בו נכלל השיר "בלילה הדובה" שהלהקה ביצעה איתה בדואט, שזכה להצלחה ברדיו. לאחר מספר הופעות מצומצם עם הלהיטים מהאלבום החדש, החליטה ליפשיץ לפרוש רשמית, הפסיקה ליפשיץ להופיע וליצור.
המאה ה-21
לאחר 17 שנים בהם לא הופיעה או הקליטה, ועזבה את תחום השירה, חזרה ליפשיץ בשנת 2011 לאולפן ההקלטות והקליטה את "נוסטלגיה", דואט משותף עם אביב גפן שכתב והלחין את השיר.[1]
עיסוקים נוספים ומשפחה
ליפשיץ עוסקת כיום ביוגה, שיאצו ונטורופתיה. בתה של ליפשיץ, שלי לוי, עוסקת גם היא במוזיקה וחברה בהרכב האינדי שלי ורותם[2].
דיסקוגרפיה
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
