סידור מורכב של צנרת פלדה ושסתומים המסדירים את הזרימה לחלקים שונים של הבנייןצינור עופרת רומי עם תפר מקופל במרחצאות הרומיים באנגליהאזכור המילה אינסטלציה בהקשר של צנרת חשמל, בהודעה של חברת החשמל משנות ה-20
שרברבות או אינסטלציה[1] הוא שם כולל למקצוע העוסק בזרימת נוזלים מוסדרת בתוך מבנה ולמערכות המיועדות להעברת נוזלים עבור מגוון רחב של שימושים. בעל המקצוע העוסק בשרברבות הוא השרברב.
שרברבות משתמשת בצינורות, שסתומים, אביזרי אינסטלציה, ומכשירים אחרים להעביר נוזלים. מערכות חימום וקירור סילוק פסולת ועוד. אספקת מים לשתייה היא בין השימושים הנפוצים ביותר עבור שרברבות.
כבר בתקופות קדומות ידעו הרומאים להשתמש בצנרת עשויה מבטון וגם צנרת מעופרת (ומכאן מקור המונח בשפה האנגלית 'פּלאמינג' (Plumbing) לתיאור השרברבות, על שם הצינורות שהיו עשויים עופרת שנקראת בשפה הלטינית Plumbum - פלומבום).
בתרבויות עתיקות (כמו יוון, רומי, פרס, הודו וסין) כבר נעשה שימוש בשרברבות בשירותים ציבוריים, לאספקת מי שתייה ולסילוק שפכים עבור מספר גדול של אנשים.
הצנרת הגיעה לשיאה הקדום ברומא העתיקה, שעשתה שימוש נרחב במערכות של אמות מים, ובצינורות עופרת. עם נפילתה של רומא, מערכות אספקת המים ומערכות התברואה חדלו מלהתפתח.
החל משנת 1800 בערך החלו רשויות בריאות הציבור לדרוש התקנת מערכות טובות יותר לסילוק פסולת, למניעת מגפות ומחלות.
כיום במרבית הערים הגדולות מועברת הפסולת המוצקה למפעלי טיהור שפכים על מנת להפריד ולטהר את המים בטרם יישפכו לים.
השימוש בצנרת העשויה עופרת עבור מי שתייה ירד הופסק אחרי מלחמת העולם השנייה, בשל המודעות לסכנות של הרעלת עופרת. בשלב זה, החל להעשות שימוש בצנרת נחושת.
