האדמו"ר מבאבוב, הרבי מבאבוב
רבי שלמה הלברשטאם |
| הרבי הראשון מבאבוב |
|
לידה |
1847
תר"ז  |
|---|
|
פטירה |
1905 (בגיל 58 בערך)
א' בתמוז תרס"ה
באד נויהיים בגרמניה |
|---|
|
מקום מגורים |
ביקובסק, אושפיצין, וישניצה, באבוב |
|---|
|
מקום פעילות |
ביקאובסק, אושפיצין, וישניצה, באבוב |
|---|
|
תקופת הפעילות |
?–1905 |
|---|
|
תחומי עיסוק |
חסידות, תנ"ך, הלכה |
|---|
|
רבותיו |
רבי חיים הלברשטאם מצאנז, ורבי אליעזר הורוביץ מדז'יקוב, בן רבי נפתלי צבי הורוביץ מרופשיץ |
|---|
|
חיבוריו |
"עטרת שלמה" |
|---|
|
בת זוג |
בת ר' יהושע מקמינקה |
|---|
|
אב |
רבי מאיר נתן הלברשטאם |
|---|
|
צאצאים |
הרב בן ציון הלברשטאם |
|---|
|
|
|
תפקידים נוספים |
אדמו"ר |
|---|
  |
האדמו"ר רבי שלמה הלברשטאם (הראשון) (תר"ז, 1847-א' בתמוז תרס"ה, 4 ביולי 1905) היה מקים חסידות באבוב והאדמו"ר הראשון שלה. בנו של רבי מאיר נתן הלברשטאם בן רבי חיים הלברשטאם מצאנז ומחבר הספר דברי חיים
תולדות חייו
בשנת תרט"ו (1855) התייתם מאביו, ועבר לגור אצל סבו (אבי אמו) רבי אליעזר מדז'יקוב (בנו של רבי נפתלי מרופשיץ). בשנת תרכ"א (1861) נישא לרבקה הענא, בתו של רבי יהושע מקמינקה. לאחר פטירתה נישא לרעכיל בריינדל בתו של רבי מנשה טייטלבוים (בן רבי נחום צבי מדרוהוביטש, גזע סיגט).
הופקד על ידי סבו רבי חיים הלברשטאם לערוך את תשובותיו ההלכתיות, יחד עם בן דודו רבי משה מברדיוב (בנו של רבי ברוך הלברשטאם מגורליץ). תשובות אלו נדפסו בתור ספר "דברי חיים". סבו גם למדו קבלה וסדר קריאת הקוויטעל (הפתקאות).
בשנת תרכ"ה (1865) נתמנה כרב בעיירה ביקאובסק, וכיהן בה כעשר שנים. לאחר מכן עבר לכהן כרב בעיירה אושפיצין (כינויה היהודי של העיירה אושוויינצ'ים) ובווישניצה. בשנת תרנ"ב (1892) נתמנה כרב לקהילת באבוב שבגליציה שם התחיל לכהן באדמורו"ת והתפרסם בחכמתו צדקתו וקדושתו. היה מגדולי המנהיגים של יהדות גליציה והשפעתו הייתה גדולה. הוא נודע במומחיותו הרוחנית בקריאת הפתקאות (הקווטיעל) אותה למד מסבו רבי חיים מצאנז.
נפטר בעיירת הנופש באד נויהיים שבגרמניה בא' תמוז תרס"ה (1905).
ילדיו היו מאשתו הראשונה, רבי בן ציון הלברשטאם ובתו חיה שיינדל אשת רבי חיים יעקב טייטלבוים מלימנוב (בנו של רבי משה יוסף מאויהל).
פועלו הציבורי
רבי שלמה הקים את חסידות באבוב והיה האדמו"ר הראשון שלה. בנוסף, הוא ייסד את ישיבת עץ חיים, שבהנהגת בנו רבי בן ציון הלברשטאם הפכה לרשת ישיבות בת כ-40 ישיבות ברחבי גליציה. הוא תמך בתנועת מחזיקי הדת שהקים רבי יהושע מבעלז איתו היה בקשרים טובים ועבדו בשיתוף פעולה בהצגת היהדות מול השלטונות האוסטריים.
מעט מדברי תורתו של רבי שלמה אשר שרדו את השריפה הגדולה בווישניצא, הודפסו בקובץ 'עטרת שלמה'.
לקריאה נוספת
- דער ערשטער רב פון באבוב (הרב הראשון מבאבוב), בורו פארק תשע"ה. יצא על ידי חצר באבוב 45.
- אהרן סורסקי, מרביצי תורה מעולם החסידות, חלק ב, בני ברק, תשמ"ז, עמ' קיא-קנה.
קישורים חיצוניים
