שלום צבי דוידוביץ

שלום צבי דוידוביץ
שלום צבי דוידוביץ בשנות ה-20
שלום צבי דוידוביץ בשנות ה-20
לידה 10 בדצמבר 1887
כ"ד בכסלו תרמ"ח
פלך קובנה, האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 28 בדצמבר 1973 (בגיל 86)
ג' בטבת תשל"ד
ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ? – 28 בדצמבר 1973 עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה פרס טשרניחובסקי (1943) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
שלום צבי דוידוביץ (מימין) וחותנו שמואל בלום (משמאל), פילדלפיה, שנות ה-20

הרב ד"ר שלום צבי (הארי) דוידוביץ (באנגלית: Harry (Hirsh Zvi) Solomon Davidowitz, בהמשך גם Davidovich; כ"ד בכסלו תרמ"ח, 10 בדצמבר 1887 – ג' בטבת תשל"ד, 28 בדצמבר 1973) היה רב קונסרבטיבי אמריקאי, רב צבאי בצבא האמריקאי, דוקטור למדעי הרוח, מנהל מפעל בישראל ומתרגם פורה של מחזות ויליאם שייקספיר. חתן פרס טשרניחובסקי לתרגומי מופת בספרות יפה לשנת תש"ג-1943. בשנת 1948 היה מעורב בכתיבת הגרסה הראשונה של מגילת העצמאות של מדינת ישראל.

ביוגרפיה

דוידוביץ נולד באביב 1887 בכפר שימלי שבפלך קובנה, בצפון-מערב רוסיה (ליטא; הכפר נמחה במלחמת העולם הראשונה[1]), בנם של טייבה (טובי) לבית שוורצמן ויעקב אברהם דוידוביץ. למד שם בישיבות, ובראשית המאה ה-20 היגר לארצות הברית עם הוריו והתאזרח בה. תחילה התיישב בפילדלפיה, ולאחר מכן עבר לניו יורק, שם למד באוניברסיטת קולומביה. בשנת 1910 קיבל ממנה תואר בוגר במדעים בסוציולוגיה וכלכלה,[2] ובשנת 1913 קיבל בה תואר מוסמך ונסמך לרבנות בבית המדרש לרבנים באמריקה (JTS), בית המדרש לרבנים של הזרם הקונסרבטיבי בארצות הברית. לאחר סיום לימודיו הורה עברית והיסטוריה בסמינר למורים בניו יורק (1914–1916), ולאחר מכן כיהן כרבה של קהילת "בני ישורון" (Congregation B'nai Jeshurun) בפילדלפיה שבפנסילבניה (1916–1917). ב-1918, בעת מלחמת העולם הראשונה, התגייס לצבא האמריקאי ושירת עד 1919 כרב צבאי בחיל המשלוח האמריקאי (AEF) בצרפת, בדרגת לוטננט ראשון (First lieutenant, מקביל לסגן בצה"ל).

ב-1919 נישא לאידה (חיה) לבית בלום, בתו של התעשיין והממציא, איש הציבור היהודי והציוני והנדבן שמואל בלום, מייסד מפעלים לשיניים תותבות בפילדלפיה. לזוג נולדו בן ושתי בנות.

מ-1923 ועד 1929 כיהן כרב קהילת "בית קהילה" (Beth Kehillah) באטלנטיק סיטי שבניו ג'רזי. בתוך כך קיבל בשנת 1927 (אדר תרפ"ז) תואר דוקטור מדרוֹפּסי קולג' (Dropsie College; בגלגולו הנוכחי: מרכז למחקרי יהדות מתקדמים באוניברסיטת פנסילבניה. עבודת הדוקטור שלו הייתה ההדרת "פרקים בהצלחה" המיוחסים לרמב"ם והוצאתם במהדורה מדעית ראשונה. (בשנת תרצ"ט התפרסם החיבור בהוצאת מקיצי נרדמים בירושלים במהדורה מוערת ערוכה על ידי דוד צבי בנעט.)

בקיץ 1929 נבחר להחליף את הרב סולומון גולדמן כרב קהילת "אנשי אמת" (Anshe Emeth – Beth Tefilo; (אנ')) בקליבלנד שבאוהיו.[3] הוא כיהן בתפקיד המטיף הראשון במרכז היהודי בעיר.

דוידוביץ היה חבר כנסת הרבנים (RA) וחבר קבוע בוועדה לדין תורה והלכות (Committee on Jewish Law and Standards; (אנ')) של כנסת הרבנים למן הוועדה המייסדת שלה ב-1927.[4] כן כיהן כגזבר פדרציית הרווחה היהודית (Jewish Welfare Federation), כחבר המועצה של ברית החינוך (Educational Alliance), היה חבר הסגל ומועצת המנהלים של המכללה למדעי היהדות של קליבלנד (Cleveland College of Jewish Studies), פעיל בציוני קליבלנד וחבר המועדון העירוני של קליבלנד (אנ').

בקיץ 1934 נסע לשנת שבתון בארץ ישראל,[5] החליט להשתקע בה עם משפחתו והתיישב בתל אביב. בארץ כיהן כיו"ר חברת American Porcelain Tooth Co.‎ וכמנכ"ל המפעל לשיניים תותבות "בלום" של חותנו. מ-1943 (בימי מלחמת העולם השנייה) כיהן כנציג ועד הסיוע היהודי (Jewish Welfare Board; (אנ')) בארץ ישראל.[6]

ביוני 1946 נסע לנאום במושב הפתיחה של הוועידה השנתית ה-46 של כנסת הרבנים בבית המדרש לרבנים באמריקה, שהוקדש לראשונה לדיון בציונות, ויחד עם הרב ד"ר ישראל גולדשטיין, שהוזמן אף הוא לנאום, הדגיש את חשיבותה של הציונות ליהדות ארצות הברית.[7]

ב-1948 היה דוידוביץ מעורב בכתיבת הגרסה הראשונה של מגילת העצמאות. מנסח המגילה, עורך הדין הצעיר מרדכי בעהם, שהתקשה במשימה כבדת משקל זו, נועץ בדוידוביץ, ויחדיו הם כתבו את הטיוטה הראשונית, שהייתה בעלת אוריינטציה דתית מובהקת והושפעה מהכרזת העצמאות של ארצות הברית.[8]

ב-15 בספטמבר 1946 קיבל תואר דוקטור לשם כבוד (Doctor of Hebrew Letters) מבית המדרש לרבנים באמריקה.[9]
ב-18 במאי 1950 הוענקו לו על ידי שגריר ארצות הברית בישראל ג'יימס מקדונלד שני עיטורים צבאיים: לב הארגמן ומדליית הניצחון במלחמת העולם הראשונה.[10]

בראשית שנות ה-40 החלו להופיע בהוצאת ספרי תרשיש שורת תרגומיו למחזות ויליאם שייקספיר. דוידוביץ נחשב למתרגם הראשון של מחזות שייקספיר לעברית, והוא היה הזוכה הראשון בפרס טשרניחובסקי לתרגומי מופת מהספרות היפה (1943), על תרגום המחזה "המלט".[11] בנוסף תרגם חלקים מ"ביאוולף" ומ"סיפורי קנטרברי" מאת ג'פרי צ'וסר. בשנת 1949 הועלה המחזה "חלום ליל קיץ" בתרגמו של דוידוביץ בתיאטרון "הבימה", בבימויו של יוליוס גלנר.[12]

דוידוביץ היה אב לשלושה: דוד (לימים דוד אלרואי), שושנה (סוזן) (לימים שושנה גולדבלט) וחוה (איב) תמר (לימים חוה מסנג). נכדו (בן בתו חוה תמר מסנג[13]) הוא הזמר דני מסנג, שהקדיש לו שיר בשם "דוידוביץ", המופיע באלבומו הראשון משנת 1975.

שלום צבי דוידוביץ נפטר בדצמבר 1973. נקבר בבית העלמין הדרום בחולון.[14] אלמנתו אידה נפטרה בקיץ 1990 ונטמנה לצדו.

בדצמבר 2024 נקרא רחוב על שמו בהרצליה.[15]

ספריו

מחזות שייקספיר בתרגומו

  • המלט, נסיך דנמרק; עברית בידי ש"צ דוידוביץ, ירושלים: ספרי תרשיש, תש"ב. (ראה אור שוב בשנים תש"ד, תשי"ד)
  • חלום ליל קיץ; עברית בידי ש"צ דוידוביץ, ירושלים: ספרי תרשיש, תש"ג. (מהדורה ב, דפוס סטראוטיפי: תש"י; מהדורה ג: תשי"ט)
  • אגדת החֹרף; עברית בידי ש"צ דוידוביץ, ירושלים: ספרי תרשיש, תש"ה. (בשנת תשי"ד יצאה בשם: "מעשית החֹרף")
  • מקבת'; עברית בידי ש"צ דוידוביץ; בצירוף מסה על מקבת מאת ויליאם האזליט, ירושלים: תרשיש, תש"ו. (מהדורה ב: תשי"ב 1952; מהדורה ג: "הטרגדיה של מקבת", תשי"ד; מהדורה ד: תש"ך)
  • המלך ליר; עברית בידי ש"צ דוידוביץ, ירושלים: קריית ספר, תשכ"ד. (ראה אור שוב בשנת תשל"ט 1979)
  • אותילו; עברית בידי ש"צ דוידוביץ, ירושלים: קרית ספר, 1967.

בעריכתו

  • פרקים בהצלחה: המיוחסים להרמב"ם; הוציאם לאור במקורם הערבי בפעם הראשונה ובתרגומם העברי מוגהים על פי כתב יד עם מבוא והערות ש.צ. דוידוביץ; ערכם לדפוס והגיהם והוסיף הערות מבארות: ד. צ. בנעט, ירושלים: מקיצי נרדמים, תרצ"ט. (עבודת הדוקטור שלו) (פרקים בהצלחה, באתר היברובוקס)

לקריאה נוספת

  • 'Davidowitz, Harry S.,' in: Biographical Encyclopaedia of American Jews, 1935, p. 94.
  • 'Davidowitz Harry Shalom Zvi,' in: The Near and Middle East who's who, 1947, p. 63.
  • 'Davidovitz, Harry, Shalom Zwi,' in: The Near and Middle East who's who, vol. 2, 1949, p. 62.
  • 'Davidovitz, Harry Shalom Zvi,' in: Who's who, Israel, 1965, p. 179.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 'Davidowitz Harry Shalom Zvi,' in: The Near and Middle East who's who, 1947, p. 63.
  2. ^ Catalogue of Columbia University, 1911, p. 294.
  3. ^ Number of Jewish Dead in Palestine Warfare on Saturday Mounted to 66, JTA, August 27, 1929;‏ J. D. B. News Letter, JTA, October 1, 1929.
  4. ^ To Appoint Rabbinical Advisory Committee, JTA, July 12, 1927.
  5. ^ Fete Rabbi Before Sailing, JTA, May 13, 1934;‏ Cohen Accepts Pulpit of Cleveland Temple During Absentee’s Trip, JTA, June 5, 1934.
  6. ^ J.w.b. Sends Bibles and Passover Supplies to American Jewish Soldiers in Palestine, JTA, March 17, 1943.
  7. ^ Rabbinical Assembly of America Opens 46th Annual Convention with Discussion on Zionism, JTA, June 25, 1946.
  8. ^ משה גורלי, כך הוצאו אלוהים והדמוקרטיה מהכרזת העצמאות, באתר הארץ, 5 במאי 2003.
  9. ^ Jewish Theological Seminary Awards Three Honorary Degrees at Commencement Exercises, JTA, September 16, 1946;‏ Appointments, Honors, Elections: United States, in: Rose G. Stein (compiled), 'Special Events,' American Jewish Year Book 49 (1947-1948), 596.
  10. ^ אותות הצטיינות לדר. דוידוביץ, מעריב, 18 במאי 1950.
  11. ^ חלוקת הפרסים לתרגומי-מופת על שם ש. טשרניחובסקי, משמר, 23 באוגוסט 1943.
  12. ^ י. מ. ניימן, "חלום ליל קיץ" ב"הבימה", דבר, 17 ביוני 1949, המשך; מנדו, "חלום ליל קיץ" ב"הבימה", מעריב, 29 באפריל 1949.
  13. ^ פרסום נישואין: בתל-אביב, הצופה, 23 בנובמבר 1949.
  14. ^ שלום צבי דוידוביץ באתר GRAVEZ
  15. ^ אשר אטדגי, רחוב חדש בהרצליה על שמו של הרב האהוב מארצות הברית, באתר mynet‏ הרצליה, 15 בדצמבר 2024