PROFILPELAJAR.COM

שיש קולר
לידה	11 באוקטובר 1939 (בן 85); פתח תקווה, ישראל
שם לידה	ג'יי קולר
מדינה	ישראל
תקופת הפעילות	מ-1951
	פרופיל ב-IMDb

ג'יי ("שיש") קולר (נולד ב־11 באוקטובר 1939) הוא שחקן, אמרגן, מרצה, מבקר ומפיץ קולנוע ישראלי. כשחקן השתתף בעשרות סרטים ישראליים ובינלאומיים וכן בסדרות טלוויזיה. הפיץ בבתי הקולנוע את הסרט "שתי אצבעות מצידון" (1986), שהפך לאחד הסרטים הנצפים ביותר בתולדות הקולנוע הישראלי וזכה לפרסום בינלאומי, אחרי ששובץ בידי קולר בתוכנית הרשמית של פסטיבל הסרטים בקאן.

ביוגרפיה

קריירת משחק

קולר החל את דרכו כשחקן בתיאטרון ילדים "במתנו" (מחלקת הילדים של תיאטרון הפועלים "אהל"), שם השתתף בין היתר בתפקידים מרכזיים ב-"בן המלך והעני" (על פי מארק טוויין), "עוץ העצלן", "שלגייה ושבעת הגמדים" (בתפקיד המכשפה) ובהצגות המבוססות על ספריו של יגאל מוסינזון "חסמב״ה" בהן גילם את דמותו של גיבור החבורה ירון זהבי.

קולר למד באולפן "הבימה". בין היתר למד תנועה ומחול אצל רחל נדב ונירה פז, משחק אצל משה הלוי, פיתוח קול אצל לולה שניצר ותולדות התיאטרון אצל המרצה דב בר מלכין.

בגיל 12 שימש כעוזרו של השחקן והבמאי יצחק ברקת, איש "הבמה" כשהעלה הצגות לסוף שנות הלימודים^[1].

בלהקת הגדנ״ע השתתף בהצגת ״הם יגיעו מחר״ מאת נתן שחם ובתיאטרון הנוער ״קלעים״, השתתף בהצגת ״כריסטופר קולומבוס״ מאת לופה דה וגה וב-״אהל הדוד תום״ לצידם של עודד קוטלר, גילה אלמגור, אלכס פלג ואחרים.

בהמשך השתתף במעל ל-50 סרטים בארץ ובעולם, בין המוכרים שבהם ניתן למנות את "סוף המשחק" (1996)^[2], "קשר האורניום" (1978)^[3] ו-"נערת הפרברים" (1979). בין הבמאים הבינלאומיים איתם עבד כשחקן ניתן למנות את מיכאליס קאקויאניס (אנ')^[4], ריצ׳ארד פליישר (אנ')^[5], קן ראסל (אנ')^[6], פיטר קולינסון (אנ')^[7] ועוד.

כמו כן, השתתף בהתנדבות במספר רב של סרטי סטודנטים.

כמפיק וכמפיץ

במשך קרוב ל-12 שנה, קולר עבד כמשווק וכיחצ"ן עבור חברת "גלובוס גרופ" שהייתה בבעלותם של המפיק מנחם גולן ובן דודו המפיק יורם גלובוס, עבורם תרגם והמציא עשרות שמות עבריים לסרטים זרים. קולר המציא את השם לסדרת הסרטים "אסקימו לימון"^[^{דרוש מקור]}^[1] (1978-2001) בבימויו של בועז דוידזון. ניהל את היח״ץ של הזמר יהורם גאון, יוסי בנאי, אילי גורליצקי, יהודה ברקן, זאב רווח ורבים אחרים. היה שותף בהפצת מספר סרטים, ובמסגרת זו ״גילה״, הפיץ והמציא את שם הסרט "שתי אצבעות מצידון" (1986) (שיועד במקור להקרנות פנים צה״ליות). את זכויות הסרט קולר רכש מדובר צה"ל, בהפצתו הפך הסרט לאחד מחמשת הסרטים הנצפים ביותר בתולדות הקולנוע הישראלי. הסרט נבחר רשמית להקרנה בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בקאן, כ-920,000 צפו בסרט בבתי הקולנוע בישראל. קולר הוא בעל הזכויות הבלעדי של מספר סרטים ישראלים, ביניהם "חגיגה לעיניים" (1975) ו-"הזמנה לרצח" (1973) של הבמאי אסי דיין, "אדמה חמה" (1984) בבימוי סרג׳ אנקרי, "אסירי החופש" (1968) בבימויו של יונה זרצקי ועוד.

קולר מחזיק (עם משה אדרי ודודי זילבר) בבלעדיות בזכויות ההסרטה של יצירת המופת "העבד" מאת חתן פרס נובל לספרות יצחק בשביס-זינגר.

בעל זכויות ההסרטה הבלעדיות של ״מושל יריחו״, מחזה מאת יוסף מונדי.

פעילות נוספת בתחום

בנוסף לפעילותו בתעשיית הקולנוע והטלוויזיה, קולר פעל גם כעיתונאי וכמבקר קולנוע ותיאטרון במספר שבועונים ועיתונים, ביניהם "העולם הזה", "עולם הקולנוע", "קולנוע", "עולם האישה"^[9], "מעריב", "פוסט ישראל", "פרימדונה"^[10] ועוד.

היה מספר פעמים מאלופי הארץ בתחרויות ידע שונות בתולדות הקולנוע מטעם "התאחדות ענף הקולנוע"^[11] ותוכניות רדיו שונות.

מרצה לתולדות הקולנוע בקיבוצים, בבתי ספר ובמוסדות שונים ברחבי הארץ. כאחד מכוכבי תוכנית הרדיו ״קול ישראל לנוער״ השתתף בתפקידים ראשיים בתסכיתי רדיו רבים ובין היתר גילם את אוברון גיבור ״חלום ליל קיץ״ של וויליאם שייקספיר.

קולר הקים את "אקרן", אשר היה הסינמטק הראשון לסרטי איכות בישראל שפעל מספר שנים בתל אביב עד לסגירתו במלחמת ששת הימים.

שימש כדובר וכיחצ״ן של חברת המחשבים ״קונטרול דאטה״, ישראל. כמו כן ניהל את היח״צ של תיאטרון החאן הירושלמי, תיאטרון מחול ״ענבל״ ואף של תיאטרון היידיש של שמעון דז׳יגאן.

הוגה וממקימי האקדמיה הישראלית לקולנוע ולטלוויזיה ומקים איגוד הבמאים יחד עם דן וולמן ואחרים.

קולר כתב, הפיק וביים סרט קצר באורך 27 דקות בשם "פיל ברחובות"^[12], שייצג את ישראל באופן רשמי בשנת 1970 בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בוונציה שצולם על ידי זוכה פרס ישראל לקולנוע דוד גורפינקל. את המוזיקה המקורית הלחין חתן פרס א.מ.ת. נעם שריף. את הסרט ערך דב הניג (היה מועמד לפרס האוסקר על הסרט ״הנמלט״).

לפני כ-15 ייסד ומנהל "פרלמנט" הפועל מדי יום באחד מבתי הקפה במתחם בזל בתל אביב ובו כ-30 חברים ביניהם מרצים, אמנים, פרופסורים, עורכי דין, רופאים, אדריכלים, אנשי רוח וחברה.

שימש כשופט במספר פסטיבלי קולנוע בינלאומיים.

שימש כסוכן אישי של שחקנית הקולנוע דליה לביא ואמן הפנטומימה קלוד קיפניס איתו הפיק בשנת 1962 את הצגת ״אנשים וחלומות״ שעמו ועם הזמרת נחמה הנדל יצא כנציג ישראל לפסטיבל הנוער בהלסינקי, בירת פינלנד.

סייע לארנון מילצ'ן בראשית דרכו כמפיק סרטים וכן ליזם הישראלי-קנדי סם דובינר כשהפיק סרט עלילתי על-אודות פסלי ה-"אמלאש" העתיקים שברשותו. קולר הצליח בזכות קשריו לשבץ את הסרט בשני פסטיבלי קולנוע בינלאומיים: פסטיבל קאן ופסטיבל ברלין. בשנת 1970 טיפל בפסטיבל קאן בסרט ״התמהוני״ של דן וולמן שהשתתף בתחרות הרשמית.

ייסד וניהל תיאטרון ילדים בשם "צברון", לו כתב מספר מחזות בפסיבדונים גילה זוהר.

כתב מחזה מוזיקלי על פי יצירתו של ג'ונתן סוויפט "גוליבר בארץ הענקים" (את הפזמונים חיבר דן אלמגור) בבימויו של מנחם גולן בתיאטרון הנוער שלו "תילון".

קישר בין משקיעים למפיקים, יזם ועמד מאחורי הפקות של מספר סרטים ביניהם: "השיבה מהודו" (2002) שביים מנחם גולן,^[^{דרוש מקור]} ו"אמי הגנרלית" (1979) שביים יואל זילבר.

קולר רקם ויזם שיתוף פעולה עסקי בין המפיץ משה אדרי למפיקים דוד זילבר ומיקי רבינוביץ'.^[^{דרוש מקור]}

ניהל חוגים דרמטיים בבתי ספר ברחבי הארץ וביים בהם הצגות לסיום השנה.

יוזם הקמת פרס קולנועי חדש: "פרס שיש קולר למצוינות בקולנוע ובטלוויזיה". נשיאת הפרס היא כלת פרס ישראל, השחקנית גילה אלמגור.

פילמוגרפיה


סרט	שנה	תפקיד
הבוגד	1960	בתפקיד חייל לצידו של אריק איינשטיין בסרט קצר בבימויו של יואל זילברג ששולב בהצגת תיאטרון "אהל"
טוביה ושבע בנותיו	1968	יחצ"ן
מרגו שלי	1969	יחצ״ן
לופו	1970	יחצ"ן
תיק ירושלים	1972	עוזר למפיק רם בן אפרים
הטרמפיסט	1972	ממציא שם הסרט ויחצ״ן
חכם גמליאל	1973	משווק בינלאומי ויחצ״ן
The Story of Jacob and Joseph	1974	יועצו של פרעה
הדיבר ה-11	1975	בלש
לופו בניו-יורק	1976	יחצ"ן
משפחת צנעני	1976	יחצ"ן
מזימות בירושלים	1976	בעל בית מרחץ טורקי בו מתבצע רצח
יופי של צרות!	1976	חיליק (לקוח קירח במספרה)
ונדטה	1977	כרוצח מקסיקני במערבון לצידם של ג׳ים בראון ולי ואן-קליף
חמש מאות אלף שחור	1977	עורך הדין של עולם הפשע הישראלי
מבצע יונתן	1977	מנהל יחסי ציבור
רשות נחיתה	1977	דובהל'ה, איש משרד החוץ
בדרנית בחצות	1977	צבעי
ישראלים מצחיקים	1978	יחצ״ן
נערת הפרברים	1979	רופא ה-"גואל" את כוכבת הסרט עפרה חזה מעיוורונה
אימי הגנרלית	1979	יחצ״ן
נישואין נוסח תל אביב	1979	מחלקת חיסול חשבונות
אשנטי	1979	סוחר עבדים
מעגלים של שישבת	1980	אמרגן
שגעון של אבא	1981	ע. במאי
שפשוף נעים (אסקימו לימון 3)	1981	ע. במאי שני
העיט	1981	עורך דין
שתי אצבעות מצידון	1986	מפיץ
מנת יתר	1993	הרצל, סוחר סמים
אחרי החגים	1994	יחצ"ן
המונה דופק	1995	עורך דין לצידה של ״השופטת״: חנה מרון
מי האבא?	1996	מפיץ הסרט. וכשחקן: בתפקיד נציג ההוצאה לפועל
סוף המשחק	1996	קונדוקטור ברכבת
Mindbender (אנ')	1996	רוצח
סופר בוי	1998	מנהל בי"ח
אביב	1998	יחיאל (מוכר פרחים)
תסתכל לי בעיניים	1999	שופט
דום לב (סדרת טלוויזיה)	2001	רופא
אינג׳יל	2001	סוהר
שלווה	2004	פציינט
תגובה מאוחרת	2004	שרגא
זינזאנה (סדרת טלוויזיה)	2000-2005	תת-גונדר יואב לרר (מפקד בתי הכלא בישראל)
דיסטורשן	2005	זקן בהצגה
מחילות	2006	מאושפז
מכתבים לאמריקה	2006	פועל בדפוס
מעורב ירושלמי (סדרה)	2009	שכן אלים
לחיות מחדש	2009	מעפיל על הספינה
דאוס (סדרה)	2010	עבריין
עוד אני הולך	2010	משכונאי
זוהי סדום	2010	מהמר
הפנטזיה הגדולה של סימיקו הקטן	2011	בעל אולפן ציוד
ג׳נקשן 48	2016	סבא מזוקן
יוני 0	2022	מוכר קפה

גלריית צילומים

שיש קולר עם ליאור אשכנזי בפסטיבל ירושלים
שיש קולר ליד צילום (בתערוכת קבע התלויה על קירות סינמטק ירושלים) של הצלם צחי אוסטרובסקי. משמאל שיש בכובע ומימינו הקולנוען דוד גרינברג.
שיש קולר עם הבמאי עמוס קולק
שיש עם אופליה שטרל (״המגמרת״ מ-״אסקימו לימון״). צילם: שאול דישי.
שיש לצד המשורר דוד אבידן
מימין לשמאל: אקירה קורוסאווה ושיש קולר. צילם: אילן שאול.
שיש קולר לצד קלאוס מריה ברנדאואר, כוכב ״מפיסטו״
שיש קולר לצד המשורר הרוסי (״באבי יאר״) יבגני יבטושנקו
גילה אלמגור עם שיש קולר (מימין) ואלון גרבוז (משמאל) צילם: אליצור ראובני
קולר עם ליליאנה קוואני (במאית ״שוער הלילה״). צילם: אילן שאול
שיש קולר עם התסריטאי האיטלקי צ׳זארה זאוואטיני (״גונבי האופניים״ ו-״נס במילאנו״). צילם: אילן שאול
כוכב הקולנוע האיטלקי פרנקו נרו (משמאל) עם שיש קולר. צילם: אילן שאול
שיש קולר עם הוריו רבקה ויוסף